סיפור קטן
בין יתר שאר הדברים שניסיתי, שאיפת דבק מגע היה אחד מהם. ממכר? מ-א-ו-ד. אני רוצה להגיד, שבאופן אישי, מצאתי את המעשה הזה כל כך מהנה, שהבנתי שאני מוכרחה להפסיק. כאן ראוי לציין שאני לחלוטין נגד הדבר, שלא יהיו ספקות לאף אחד. זה שורף תאים במוח. תאים במוח לא מחדשים את עצמם. אני לא רופאה, לא מומחית, אבל נחשי מה קורה כשתאים במוח שלך נעלמים...? זה נשמע רע, לא? כשהייתי עושה את זה, זה היה מכניס אותי למין מצב, אני לא יכולה להגדיר, אני יכולה לציין שהייתי מוצאת את עצמי כאילו "מתעוררת", לאחר שמשהו כמו שעתיים נמחקו לי מהזיכרון, וכל שזכרתי זה תחילת שאיפת הדבק וההתעוררות. כלומר זה גרם לי לאבד את הזיכרון של משך הזמן שהייתי בהשפעת הדבק. הכל נהיה איטי. המוח פשוט נדפק. בפעם האחרונה שעשיתי את זה (לפני שנה וחצי - ומאז אני לא נוגעת) חברה שלי ואני הקלטנו את עצמנו במכשיר סלולרי בזמן השימוש. ביום למחרת שמעתי את עצמי, מוקלטת, מסטולה לחלוטין. הייתי בשוק. הדיבור שלי היה איטי, דיברתי שטויות, כאילו שסבלתי מפיגור. באותו רגע הבנתי שזאת הייתה הפעם האחרונה בהחלט שעשיתי את השטות המחרידה הזו!