שאלה מורכבת

1אלוהינו

New member
לצערי

אף גבר שלא חווה את הדבר המטורף הזה על בשרו לא יוכל להבין זאת באמת. בלתי ניתן להבין כיצד אישה שחפצה למרר את חיי בן זוגה לשעבר,למוטט אותו כלכלית,לשבור אותו מנטלית,להשחיר את שמו,לגרום לפיטוריו ולצמצום חופש העבודה שלו,ולגרום למעצרו,בכזו קלות וללא צורך להוכיח דבר. על אף שבמקרה שלי קיים דפוס התנהגות ברור לעין מצד האישה,ואמינות ששואפת לאפס,עדיין אני מתקשה להבין מדוע אני הוא זה שצריך להוכיח "שאין לי אחות"....עם כל מה שכרוך בזה. בנוסף לקשיים והמעמסה היומיומית עם ילדיי שנמצאים אצלי 7\24 ,לפרנסתם ,אני גם צריך להתמודד עם כל מה שהשקרים שלה גורמים. לא מאחל לאף אחד לעמוד בוקר בהיר אחד מול הבולדוזר הענקי הזה שבא לקראתך ושכל מה שהיה צריך להניע אותו זה תחבולה נואלת של בת זוגך לשעבר. והיא עוד מוגנת ע"י החוק מפני העמדה לדין על תלונת שווא. כל זה קורה תחת עיניו של בית המשפט,עורכי הדין,וחוקרי המשטרה.פשוט טירוף. אם לשאלתי מדוע אני צריך להיות במעצר בית בגלל תלונת השווא שלה אני נענה בשיחת מסדרון :"תגיד תודה שאנחנו לא מאמינים לה,אחרת היית נעצר עד תום ההליכים,קיבלת את המינימום הנדרש מאיתנו..." מה עוד נותר לי לומר ולעשות ? אני בוש ונכלם ומזועזע ממערכת החוק ואכיפתו במדינה שלנו. וזה יכול לקרות לכל אחד ואחד מאיתנו. אני אובד עצות וכורע תחת הנטל.אם לא ילדיי הייתי מוותר כבר מזמן. מרים ידיים ונותן למכבש הזה למעוך אותי. פשוט ייאוש.
 
תשובה

היא לא מוגנת בנושא תלונות שווא, הן פלילית והן אזרחית. ניתן להגיש כנגדה תלונה בגין ידיעה כוזבת. כנ"ל ,ניתן להגיש תביעה אזרחית. אני בהחלט מבין את הקשיים והתסכול ואני נתקל בו חדשות לבקרים, לצערי. גם בהקשר על עבירת אינוס ו"בריחה" למקלט לנשים מוכות עם הילדים. הכל לצורך הליך הגירושין. לצערי ישנם נשים אשר מקשיבות לכל מה שאומרים להן בשעת משבר אישי ועצוב לראות את ההשלכות בהליך הפלילי. זה לא אומר שאין גברים אלימים, עדיין השימוש שנעשה במשטרה ובהליך הפלילי הינו גס. האישה פשוט עושה שימוש ב"דיני" ההרחקה מן הבית כיריית הפתיחה להליך הגירושין כשאליו היא מצמידה אלימות "טרייה" לכאורה ובמקרים הגרועים, כמו אצלך, שצולחים, כך או אחרת, את המשוכות האלו אז היא נאלצת להמציא משהו גורע יותר. פשוט כרוניקה מצערת. היכן היא הייתה עם סיפור האונס עד-כה? למה היא המתינה? עם כל ההבנה שקורבן כובש את הטראומה וכו'. כאן אנו עדים לאישה אשר ידעה לצעוק ולזעוק לעזרה בגין מעשים קלים שבעתיים. הכיצד "שכחה" את אותו אונס ועוד ועוד. אך כפי שציינת הכדור כרגע במגרש שלך ואתה צריך להתמודד. כל המתואר עשוי לסייע לך ועדיין ש"טיפש זורק אבן..." ולכן אני לא מקל ראש וחוזר על המלצתי גש לייעוץ מקצועי ותעשה את שצריך מול הפרקליטות.
 

1אלוהינו

New member
שאלה מורכבת

אני נמצא בעיצומה של מלחמת גירושין מכוערת שנכפתה עלי ע"י פרודתי ובא כוחה. לצערי האישה נקטה בגישה אובדנית וחסרת היגיון בעליל,וכנראה שעורך דינה פשוט יישר איתה קו. בתחילת הדרך הגישה נגדי תלונת שווא על איומים ותקיפה במטרה להרחיקני מביתי ומילדיי. דבר זה שימש אותה לאחר מכן בטענותיה בבית המשפט להוצאת צו הרחקה נגדי. לאור העובדה שעזבתי את ביתי עוד קודם לכן (גיליתי כי בגדה בי) לא הגיעה כל תכתובת אלי בנושא,ותלונתה הפכה לכתב אישום. פגישה קצרה עם התובעת יחד עם סנגורית מהסנגוריה הציבורית ובה פרשתי הר מסמכים המצביעים מי האישה ומה עשתה עד כה גרמו לאוזניה לעמוד ולהפנות אותי לבדיקת פוליגרף מתישה . את הבדיקה עברתי ללא כל בעיה והוכחתי כי אני דובר אמת בטענותיי כי לא היה ולא נברא. כתב אישום זה בוטל. בהמשך הדרך טענה כי אני או מי מבני משפחתי אלים כלפי ילדיי והגישה תלונת שווא נוספת. ברם,שתי וועדות החלטה של רשויות הרווחה והמלצת פקידת הסעד הובילו לכך שהילדים יעברו למשמורתי עקב התנהלותה והתנהגותה של האם. תלונה זו נסגרה בימים אלו מחוסר ראיות. כמו כן מחומר שמצאתי במחשב המשותף שלנו עולה בבירור כי האשה סוחטת הלכה למעשה את מעסיקה\מאהבה. והוא משלם לה דמי שתיקה בכדי שלא תתבע אותו על ניצול יחסי עובד מעביד,וכמו כן על חומר מפליל שנמצא ברשותה. לאחר שגנבה את תכולת הבית המשותף,הגישה קובלנה המגובה בתצהיר אמת בטענה כי אני הוא זה אשר גנב את הדברים. צו חירום במהלך דיון אצל השופטת לאור טענותיי כי היא זו אשר גנבה את הדברים,הוביל לביקור בנוכחות בא כוחי בנוסף למשטרת ישראל בבית האשה ותיעוד לכך כי כל התכולה נמצאת בביתה החדש ומשמש אותה ואת משפחתה בלעדית. במהלך הדרך הקשה אותה עברתי החליטה בזמנו השופטת לבטל את צו ההרחקה נגדי עקב התסקיר הקשה בנוגע לאישה,ולהחזירני לביתי לטובת שלום הילדים ורווחתם, יום לאחר יוזמת השופטת פנתה האישה למשטרה והגישה תלונת שווא על אונס שקרה לטענתה לפני שנים רבות. בכך טרפדה את חזרתי הביתה ובעצם עשתה אצבע משולשת כלפי השופטת ויוזמתה. השופטת נתנה ביטוי למורת הרוח ושאט הנפש בפרוטוקול הדיון יום למחרת הגשת התלונה. מקץ 5 ימי מעצר הבית שנכפו עלי על לא עוול בכפי ביטלה השופטת את צו ההרחקה והחזירה אותי לביתי. למצער גם ניסיון זה לא צלח וטורפד על ידי האשה,כאמור ע"י ריקון תכולת הבית באישון לילה. מאז תלונת השווא של האישה בנוגע לאונס כביכול עברה כמעט שנה ואין לי מושג איפה התלונה עומדת ומה בעצם צפוי לי בעתיד. אמנם כל תלונות השווא האחרות שלה נסגרו בבושת פנים כך או אחרת,וכתב האישום נגדי על תקיפה ואיומים בוטל גם הוא,משמורת הילדים עברה אלי עוד לפני תום שנת הלימודים הקודמת,והיא נפגשת עימם פעמיים בשבוע דרך מרכז הקשר בעירנו עקב התנהגותה הבלתי צפויה. למרות זאת אני מתנהל ביום יום כאשר עננה כבדה מרחפת מעלי ומצפה לסיום הסאגה המטורפת הזו. אני מייחל לראות את האור בקצה המנהרה אחרי כל דרך החתחתים שעברתי ומסכת הייסורים שלא הייתה מחוייבת המציאות. אין לי מושג מה עלי לעשות בשלב זה. האם לחכות ולהמתין לתשובת הפרקליטות ? ליזום פגישה ולפרוש בפניהם את הדברים נכוחה ? למרות כי הוברר לי כי לא ניתן להעמיד לדין אשה שהוכח כי הגישה תלונת שווא באלמ"ב לאור הנחיה 2.5 של פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל, האם בסופו של דבר אוכל לתבוע אותה אזרחית על עוגמת הנפש,הנזיקין והפגיעה בשם הטוב שלי ? סליחה על כאב הראש ותודה מראש על התשובה.
 

1אלוהינו

New member
אולי תוכל

לשלוח לי קישור לסעיפים הרלוונטים ? אני מתקשה למצוא אותם. תודה. לצערי אני תלוי בין שמיים לארץ. אין באפשרותי לממן עורך דין מן השורה בכדי שייצג אותי בשלב זה עקב המצב במשפחתי בו אני נמצא. וסנגור מן המדינה אוכל לקבל רק אם יגישו נגדי בכל זאת כתב אישום. ממש מילכוד. אין בליבי ספק כי פגישה אחת עם הנוגעים בדבר תשנה את התמונה לחלוטין. כל המסמכים שבידיי,והגרסה היחידה והאמיתית שבפי אשר מפריכה את טענותיה אחת לאחת,כמו גם נכונותי לעבור בדיקת פוליגרף על כל (!) שאלה שימצאו לנכון לשאול אותי,יעזרו להם להבין מהר מאוד מה התמונה האמיתית. כשאני משחזר את העימות שנערך ביננו יום למחרת שהגישה את התלונות עולה בי חלחלה. כשהיא ישובה רגל על רגל,והחוקר פונה אליה ושואל האם יש לה משהו לומר לי,היא פשוט אומרת: לא.אמרתי אתמול את כל מה שהיה לי לומר....אפילו החוקר נדהם ושאל אותה שוב.והיא בשלה. כשפנה אלי היה לי ועוד איך מה לומר,וכך אכן עשיתי. זכרתי את ההאשמות שלה מיום קודם,והתחלתי לרדת איתה לפרטי פרטים,ולתת את גרסתי לפרטים הכי קטנים,אשר סתרו לחלוטין את כל טענותיה,ואף גיביתי אותם במסמכים המעידים אחרת ממה שטענה. הוגנב לאוזניי כי גם אחותה אשר כנראה הייתה שותפה למהלך הגשת התלונה ושיתפה עימה פעולה,תיאמה גירסאות יחד איתה. אבל כשמשקרים ועומדים מול חוקרים מקצועיים קשה להצליח לגמרי. התברר כי בחלק מן השאלות הגרסאות שלהן בנושאים מהותיים היו שונות לחלוטין.נאמר לי הדבר מצביע על תיאום גירסאות בינהן. מיותר לציין כי בעימות ביננו היא הייתה קרת רוח לחלוטין,ואפילו דמעה אחת לא נזלה מעיניה. לבושתי מי שבכה והיה נסער לחלוטין הייתי אני.אני מאמין שהעימות ביננו היה מצולם.לפחות ככה זה בסרטים... הייתי מעוניין לצפות בו פעם אם יתאפשר לי. כנראה שנותר לי זה רק לשבת ולהמתין בסבלנות לבאות. מקווה שהם יבדקו טוב טוב את החומר שברשותם בטרם יחליטו שם בפרקליטות. הייתי שמח להפגש עימם ולפתוח להם את העיניים בטרם יחליטו.
 
תשובה

לצערי ה"מתלונן" מקבל תנופה, "הינדוס" וחיפוי מרגע הגשת התלונה. אני רוצה להאמין כי משטרת ישראל מאמינה בתום לב כי מדובר בתלונת אמת אבל בו זמנית רוצה להאמין כי היא חוקרת את המקרה גם בהנחה שלא. לצערי לא כך מתחיל ה"מסע".
 
המשך לתשובה

תוסיפו על -כך את השימוש בכלי המעצר לצורכי חקירה והמרחק להודאות שווא ולעסקאות טיעון, מתוך שיקולי סיכון-סיכוי גרידא, הינו קצר מאוד.
 
ועדין לא כל המשטרה נוהגת כך

אבל לצערי תנסו לבדוק במחקר כמה חשודים בעבירות אלמ"ב לא!!! הורחקו מביתם ולו ליום אחד. וזה מה שבדיוק האישה צריכה בכדי להמשיך בצו הגנה ובהישג ראשון וחזק בהליך הגירושין. אם בעבר היה מדובר על מירוץ סמכויות בין בית-הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה נראה כי היום ניתן לומר שעדיף בכלל ללכת למשטרה ואולי אף להזמין אותה הביתה, כשירות לאזרח.
 
תשובה

להבדיל מעבירת האלמ"ב, שלגביה אין חובת יידוע, בעבירה הנוכחית יש והפרקליטות אמורה לעדכן אותך בדבר הגעת התיק וזכותך לשכנע שלא להגיש כתב אישום. זה טופס סטנדרטי שיוצא ולא בגלל שקראו את התיק קודם לכן. אפשר לברר במזכירות את מספר התיק, ממתי שם ומי מטפל ואז לפנות במכתב מטעם עו"ד ובו הנ"ל מעדכן כי אתה מיוצג ומבקש להישמע בטרם קבלת החלטה. יש צורך לעשות הערכת מצב יסודית יותר בטרם כל פעולה. מומלץ שתתייעץ עם עו"ד. לגבי תביעה נזיקית. ניתן יהיה להגיש אך לא פשוט להוכיח. מעבר לכך, יש מקום לשקול הגשת תלונה למשטרה, הכל בהתאם לראיות ולמידת היותן חד-משמעיות או לחשוב על קובלנה פלילית ועוד. גם בהקשר הזה מומלץ להתייעץ.
 
למעלה