למיטב ידיעתי והבנתי
החיסון היחיד שמיועד למחלה חשוכת מרפא הוא החיסון נגד כלבת - שכלל אינו קיים במסגרת חיסוני השגרה, אלא ניתן רק במקרים של נשיכה ע"י בע"ח החשוד כנגוע.
מחלות שנגרמות ע"י וירוסים, הן מחלות שבדרך כלל הגוף מתמודד איתן בעצמו - ובעצם תכלית החיסון היא, לפחות לכאורה, מניעת סיבוכים. לדוגמה אבעבועות רוח - ניסיון למנוע זיהומים משניים, או רוטה - ניסיון למנוע מצבי התייבשות אצל תינוקות.
החיסון נגד אדמת, לדוגמה, ניתן לתינוקות - למרות שמדובר במחלה וירלית קלה - מתוך ניסיון למנוע מנשים הרות להידבק.
מחלות אחרות, שנחשבות קשות יותר - הן מחלות שבהן אחוז הסיבוכים הוא גבוה, או מחלות שמהן עשויים להיגרם מוות או נזק לצמיתות לתינוק שנחשף למחולל המחלה שייכות לקבוצת החיידקים פנואוקוק/ מנינגוקוק, פוליו, שעלת, חצבת, טטנוס...(חלקם וירוסים וחלקם חיידקים).
עם זאת, מסתמן שחלק מהחיסונים - יעילותם לא מספקת (ולכן גם מנסים לתת "מנות דחף" שוב ושוב כדי לנסות לשפר את ה"כיסוי החיסוני").
במלים אחרות - מרבית החיסונים הניתנים דרך שגרה לתינוקות בארץ - מטרתם המרכזית, לדעתי - לנסות למנוע אחוז סיבוכים ואשפוזים של תינוקות בעקבות סיבוכים משניים של מחלות.
לדעתי כדאי לקרוא קצת על המחלות שעבורן יש חיסון - כדי להכיר טוב יותר, גם את המחלה, וגם את מצב החיסון ואיכותו, ואחוז הסיבוכים הידועים לכל חיסון.
עוד לדעתי- בין הכוונה המקורית שלשמה המציאו את החיסון, ובין מה שנוצר בפועל יש פער גדול. גם ב"איכות הביצוע" של החיסונים עצמם, גם ביכולת לחזות לטווח ארוך את המושג "בריאות הציבור" וגם באחוז הסיבוכים שנגרמים בעקבות הגישה הנהוגה בנושא כיום.
לפי ההיגיון שלי - אם ה"מדע" לא מכיר עדיין את מערכת החיסון הטבעית של האדם, ולא נחקרה במלואה הזיקה למערכת ההורמונלית, ולמוח (שגם לא נחקר דיו), אז למניפולציות על המערכות האלו עשויה להיות השפעה מחלישה את מערכת החיסון, במקום שתהיה לה השפעה מחזקת.
