שאלה מלכים א פרק יב
- פותח הנושא risbo
- פורסם בתאריך
האמת שאני לא יודעת
אבל עצת הזקנים: וידבר (וַיְדַבְּרוּ) אֵלָיו לֵאמֹר, אִם-הַיּוֹם תִּהְיֶה-עֶבֶד לָעָם הַזֶּה וַעֲבַדְתָּם, וַעֲנִיתָם, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם דְּבָרִים טוֹבִים--וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים, כָּל-הַיָּמִים. ועצת הצעירים: אָבִיךָ הִכְבִּיד אֶת-עֻלֵּנוּ, וְאַתָּה הָקֵל מֵעָלֵינוּ: כֹּה תְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם, קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי. יא וְעַתָּה, אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד, וַאֲנִי, אוֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם; אָבִי, יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי, אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים
אבל עצת הזקנים: וידבר (וַיְדַבְּרוּ) אֵלָיו לֵאמֹר, אִם-הַיּוֹם תִּהְיֶה-עֶבֶד לָעָם הַזֶּה וַעֲבַדְתָּם, וַעֲנִיתָם, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם דְּבָרִים טוֹבִים--וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים, כָּל-הַיָּמִים. ועצת הצעירים: אָבִיךָ הִכְבִּיד אֶת-עֻלֵּנוּ, וְאַתָּה הָקֵל מֵעָלֵינוּ: כֹּה תְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם, קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי. יא וְעַתָּה, אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד, וַאֲנִי, אוֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם; אָבִי, יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי, אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים
תשובה לענ"ד
בס"ד שלום לך! כאשר דוד מולך הוא נצמד לדבר ה' ובכך הוא מצליח לשלוט באומה. כאשר הוא זקן ועומד למות הוא קורא לבו שלמה ומייעץ לו ללכת בדרכו ולשמוע תמיד בקול ה'. כאשר אחבעם מולך אחרי שלמה אביו. הוא אנו מתמיד בעצת אביו וסבו. ובמקום זאת הוא מתייעץ עם שני סוגי יועצים: הזקנים והם חכמי התורה המיושבים בדעתם. והילדים שהם כינוי לאנשים פזיזים (כטבעו של ילד..). אמנם הזקנין ייעצו לו לנהוג בחכמה כדי להצליח בשלטון וכדי לשלוט נכונה בעם. הילדים לעומת זאת דחקו בו להכביד את עולו על העם, עוד יותר מאביו. הערת ביניים: לענ"ד, ברור שצריכה להיות הנהגת מלך תקיפה אבל החכמה היא מהי המידה הנכונה בין קבלת מרות העם לבין החשש ממרידה, דבר שקרה לרחבעם כמתואר בהמשך הפסוקים. רחבעם, מעדיף ליישם את עצת הילדים, כך נטיית לבו.. והתוצאות לא אחרו לבוא. יש להדגיש כי לא היה בכך "טפשות" מצד רחבעם משום שכפי המובא ב-2 הפסוקים ט"ו ו-כ"ד (15 ו-24) שמאת ה' היתה זאת להעניש אותו.. בברכה ובהצלחה
בס"ד שלום לך! כאשר דוד מולך הוא נצמד לדבר ה' ובכך הוא מצליח לשלוט באומה. כאשר הוא זקן ועומד למות הוא קורא לבו שלמה ומייעץ לו ללכת בדרכו ולשמוע תמיד בקול ה'. כאשר אחבעם מולך אחרי שלמה אביו. הוא אנו מתמיד בעצת אביו וסבו. ובמקום זאת הוא מתייעץ עם שני סוגי יועצים: הזקנים והם חכמי התורה המיושבים בדעתם. והילדים שהם כינוי לאנשים פזיזים (כטבעו של ילד..). אמנם הזקנין ייעצו לו לנהוג בחכמה כדי להצליח בשלטון וכדי לשלוט נכונה בעם. הילדים לעומת זאת דחקו בו להכביד את עולו על העם, עוד יותר מאביו. הערת ביניים: לענ"ד, ברור שצריכה להיות הנהגת מלך תקיפה אבל החכמה היא מהי המידה הנכונה בין קבלת מרות העם לבין החשש ממרידה, דבר שקרה לרחבעם כמתואר בהמשך הפסוקים. רחבעם, מעדיף ליישם את עצת הילדים, כך נטיית לבו.. והתוצאות לא אחרו לבוא. יש להדגיש כי לא היה בכך "טפשות" מצד רחבעם משום שכפי המובא ב-2 הפסוקים ט"ו ו-כ"ד (15 ו-24) שמאת ה' היתה זאת להעניש אותו.. בברכה ובהצלחה
נטיית ליבו של רחבעם ניכרת
באופיין של השאלות אותן העלה בפני הזקנים ובפני הילדים. כשהלך אל הזקנים כתוב "ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים את פני שלמה אביו בהיותו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר" החלק הראשון של הפסוק אומר שרחבעם מתיחס לזקנים כאל קבוצת אנשים שאין לו מגע יומיומי עמם. הם שייכים להיסטוריה וכשאביו שלמה היה חי הם היו יועציו. בחלק השני של הפסוק אנחנו מוצאים כי הוא לא בקש מהם תשובה מעשית איך לנהוג בעם, אלא בא ללמוד מהם איך וכיצד הם נועצים..כלומר טכניקה של התיעצות. כאשר רחבעם פונה אל הילדים (פס' ח') כבר מודגש הקשר ההדוק שיש לו עמם וגם העובדה שהם עמדים לפניו (ולא לפני אביו) כלומר חולקים לו כבוד וכבודו יקר בעיניהם עד כדי כך שכאב העם שולי בעיניהם. אותם הוא שואל "מה אתם נועצים (ולא איך) ונשיב דבר את העם הזה ... כאן הוא מבקש תשובה ביודעו מראש שהתשובה תתחשב ברצונו מעל לכל. לפיכך ניתן לקבוע בוודאות כי נטיית ליבו של רחבעם מלכתחילה היתה שלא להתחשב בבקשת העם להקל מעליו אלא למלא את תאוותיו שנעשו בשרירות לב.
באופיין של השאלות אותן העלה בפני הזקנים ובפני הילדים. כשהלך אל הזקנים כתוב "ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים את פני שלמה אביו בהיותו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר" החלק הראשון של הפסוק אומר שרחבעם מתיחס לזקנים כאל קבוצת אנשים שאין לו מגע יומיומי עמם. הם שייכים להיסטוריה וכשאביו שלמה היה חי הם היו יועציו. בחלק השני של הפסוק אנחנו מוצאים כי הוא לא בקש מהם תשובה מעשית איך לנהוג בעם, אלא בא ללמוד מהם איך וכיצד הם נועצים..כלומר טכניקה של התיעצות. כאשר רחבעם פונה אל הילדים (פס' ח') כבר מודגש הקשר ההדוק שיש לו עמם וגם העובדה שהם עמדים לפניו (ולא לפני אביו) כלומר חולקים לו כבוד וכבודו יקר בעיניהם עד כדי כך שכאב העם שולי בעיניהם. אותם הוא שואל "מה אתם נועצים (ולא איך) ונשיב דבר את העם הזה ... כאן הוא מבקש תשובה ביודעו מראש שהתשובה תתחשב ברצונו מעל לכל. לפיכך ניתן לקבוע בוודאות כי נטיית ליבו של רחבעם מלכתחילה היתה שלא להתחשב בבקשת העם להקל מעליו אלא למלא את תאוותיו שנעשו בשרירות לב.
מהזקנים הוא בקש ללמוד "איך" יועצים
רק טכנית. מהילדים הוא בקש תשובה לשאלה. מוסבר היטב בפסוק המקדים ומסביר את הרקע ליחסים "הטובים" בינו לבין הילדים שעליו הסתמך, ביודעו מראש את תשובתם, לאור העובדה שהם מתרפסים לפניו (כדי שגם הם יהנו בבא היום מהעצם שיזרוק לעברם). אכן מוכר גם במחוזותינו........
רק טכנית. מהילדים הוא בקש תשובה לשאלה. מוסבר היטב בפסוק המקדים ומסביר את הרקע ליחסים "הטובים" בינו לבין הילדים שעליו הסתמך, ביודעו מראש את תשובתם, לאור העובדה שהם מתרפסים לפניו (כדי שגם הם יהנו בבא היום מהעצם שיזרוק לעברם). אכן מוכר גם במחוזותינו........
אממממ
לא בטוחה שזה רשום אבל אפשר להסיק את זה, הוא הרי יכל לנחש מה תענה לו כל קבוצה (הוא מכיר אותם!) לכן בחר ללכת לשמוע קודם את הזקנים ואז את הנערים - כד שיוכלו לסתור את דברי הזקנים... (אם הייתה לו נטייה אחרת אז הוא היה חוזר לזקנים ומשטח בפניהם את טענת הצעירים כדי שיסתרו אותה...)
לא בטוחה שזה רשום אבל אפשר להסיק את זה, הוא הרי יכל לנחש מה תענה לו כל קבוצה (הוא מכיר אותם!) לכן בחר ללכת לשמוע קודם את הזקנים ואז את הנערים - כד שיוכלו לסתור את דברי הזקנים... (אם הייתה לו נטייה אחרת אז הוא היה חוזר לזקנים ומשטח בפניהם את טענת הצעירים כדי שיסתרו אותה...)
זה לא רשום זו תשובה מוזמנת
את נטיית הלב של רחבעם אפשר ללמוד, כמו שצויין בתשובה הקודמת, מכך שהתתיעצות שלו עם חבריו הצעירים הייתה בעצם הזמנה לאישור דעתו. תקראי בתשובה הקודמת כיצד הוא פנה אל הזקנים, וכיצד אל הצעירים. כדי שתביני אפשט זאת: זה כמו שמישהי רכשה שימלה, ולבשה אותה ליד חברותיה? נו איך השמלה, היא שואלת. ברור שרוב החברות הטובות יגידו נפלאה. להבדיל כמובן, זו הכוונה של תשובה מוזמנת
את נטיית הלב של רחבעם אפשר ללמוד, כמו שצויין בתשובה הקודמת, מכך שהתתיעצות שלו עם חבריו הצעירים הייתה בעצם הזמנה לאישור דעתו. תקראי בתשובה הקודמת כיצד הוא פנה אל הזקנים, וכיצד אל הצעירים. כדי שתביני אפשט זאת: זה כמו שמישהי רכשה שימלה, ולבשה אותה ליד חברותיה? נו איך השמלה, היא שואלת. ברור שרוב החברות הטובות יגידו נפלאה. להבדיל כמובן, זו הכוונה של תשובה מוזמנת
בצליל של לגלוג ושחצנות...הסבר
כאילו אמר אל הילדים: ראו את העם הזה.. הם יכולים לחלום שאני אקל עליהם . אין לי כוונה כזו.... כל הקטע של פניית המלך לשני הצדדים לא באה אלא כדי להצביע עד כמה היה תחמן ואף כי נראות השאלות תמימות לחלוטין יש להכנס לדקויות כדי לגלות איך התחמן משיג את משאלותיו. המלך מציג את עצמו כדמות אוביקטיבית שאין לו מושג מה לענות לעם. לכן הוא פונה לזקנים וגם לילדים שלא יטעו לחשוב שהוא אינו מתחשב בדעת הקהל. אבל בתוך תוכו הוא מכוון לכך שהתשובה תהיה בהתאם לרצונו או נטיות לבו. אנחנו נוטים לדלג על פרטים קטנים בתנ"ך אך לעתים מלה קטנה אחת מרמזת לנו עולם ומלואו. זו הסיבה שהתלמידים קבלו את השאלה הזו, כדי שילמדו לחפש ולמצוא משמעות שמובאת רק בצורה מרומזת. יום נעים
כאילו אמר אל הילדים: ראו את העם הזה.. הם יכולים לחלום שאני אקל עליהם . אין לי כוונה כזו.... כל הקטע של פניית המלך לשני הצדדים לא באה אלא כדי להצביע עד כמה היה תחמן ואף כי נראות השאלות תמימות לחלוטין יש להכנס לדקויות כדי לגלות איך התחמן משיג את משאלותיו. המלך מציג את עצמו כדמות אוביקטיבית שאין לו מושג מה לענות לעם. לכן הוא פונה לזקנים וגם לילדים שלא יטעו לחשוב שהוא אינו מתחשב בדעת הקהל. אבל בתוך תוכו הוא מכוון לכך שהתשובה תהיה בהתאם לרצונו או נטיות לבו. אנחנו נוטים לדלג על פרטים קטנים בתנ"ך אך לעתים מלה קטנה אחת מרמזת לנו עולם ומלואו. זו הסיבה שהתלמידים קבלו את השאלה הזו, כדי שילמדו לחפש ולמצוא משמעות שמובאת רק בצורה מרומזת. יום נעים
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.