שאלה מנקרת

שאלה מנקרת

לפני שנים הייתי חסיד של גורו מהרג'י ובתור שכזה תרגלתי את המדיטציה שלו, מה שנקרא "הידע". עם השנים נפרדתי מהמעגל ההוא מסיבות מורכבות מכדי לפרט כרגע (אולי בהזדמנות אחרת) ובמשך שנים חייתי את חיי היומיום בלי לחזור לזה. לאחרונה עברו עליי מספר שינויים מרחיקי לכת, שבמבט מבפנים ובמבט לאחור אני רואה בבהירות שהם לא היו מקריים, יד כלשהי ניתבה אותי לצאת ממעגל של עבודה, כסף, ריצה ולחץ בהם הייתי שרוי אל עבר סדר יום רגוע יותר ורוחני יותר. בעקבות ההכרה בכך התחלתי לקחת החלטות על בסיס פחות תבוני, פחות שתלטני מאשר קודם, לשאול את עצמי פחות "מה נראה לי שצריך לעשות" ויותר "מה המציאות מזמנת לי לעשות" והדברים הסתדרו מאליהם באופן מפתיע. במקביל חזרתי לעשות מדיטציה. בתחילה זרמתי והתחברתי לזה, אבל עם הזמן, ככל שחיי נרגעו ונכנסו לקצב החדש אני חש פחות ופחות זמין לעשות זאת, לא מצליח להתרכז ומודט בחוסר חשק. אני לא יודע אפילו איך לנסח את השאלה כי איך אפשר לבוא אל הזולת ולשאול אותו "מה אני צריך לעשות?", כל אחד עם העולם שלו ועם מה שנכון לגביו, אבל אשמח לקבל כל מה שתמצאו לנכון להגיב.
 
הנה תשובה שעשויה להתאים.

למרות שהכותרת מדברת על יוגה, הענין מתאים גם לכל סוג תרגול אחר. הזהרה קטנה: יש מספר דברים שקצת זרים לנו באופן כללי, וגם עבורך טללי בוקר יכולים לעורר משהו... הדברים המביאים להצלחה ביוגה התלהבות, התמדה, הבדלה (כושר הבחנה בין האמיתי ללא אמיתי), אמונה יציבה, אומץ, והימנעות מחברת אנשים "רגילים". אלו הם ששת הגורמים המביאים להצלחה ביוגה. כדי להצליח ביוגה, "התלהבות", או אפשר לומר, גישה חיובית, הכרחית ביותר. הימצאות בהשראה מתמדת והאידיאל להגעה לשלמות מקרינים עוצמה ואנרגיה ועוזרים לשמור על קביעות והתמדה בתרגול. כל יום אמור להראות כמו היום הראשון בתרגול. אותה רוח התלהבות הקיימת אצל זוג טרי אמורה להיות בין ה"סדאקה" (המתרגל הרוחני) וה"סאדאנה" שלו (דרך התרגול הרוחני) . אז תהיה הסאדאנה מרעננת ומלהיבה. דרך זה משדרת וגורמת להתמדה באופן טבעי וספונטני. לא משנה מה קורה כלפי חוץ, גשם, סגריר או שמש, אלינו להתמיד בסאדאנה שלנו באופן קבוע. אם נגרמו לנו הפסדים חומרים או הרווחנו בפיס, אם ישנם סימנים ברורים להתקדמות בסאדאנה שלנו או להפך, אנחנו חייבים להמשיך במאמצינו. אפילו עם תרגלנו חמש-עשרה שנה, אנחנו חייבים להמשיך עד שנגיע ליעד הסופי… זה יכול לקחת עוד חודש, או אולי כל החיים. כל אדם מתפתח בצורה שונה, לכן יהיה זה חסר תועלת להשוות בינך לבים אחרים. לא חשוב מה, גישתך חייבת להיות אופטימית. הבדלה היא הדרישה השלישית להצלחה ביוגה. כל דבר שאנחנו עושים בכל היבט בחיינו, כולל תזונה, לבוש, חברה, צרכים חומריים, שיחות וכו', כל אלה חייבים להיות מסיעים לסאדאנה שלנו. אם משהו הולך להיות מזיק, עלינו לעזוב אותו. אמונה בלתי מעורערת במורה והאמת המוחלטת או המציאות הם הכלים החשובים ביותר ל"סאדאקה". אם אנחנו מטילים ספק במורה, איך נצליח במה שהוא מלמד אותנו ? אם אנחנו מאבדים אמון במורה שלנו, איך תקווה להצלחה ביוגה. אמונה מוחלטת במה שהוא עושה או אומר היא הדרך היחידה לפתוח את הדלת לחוויות גבוהות יותר. אנחנו יכולים להטיל ספק ביכולתנו שלנו להשגה, אך אם יש לנו אמון במורה והוא אומר שנוכל לעקור הרים, נעקור… פעם חיי לא פרוש על אי בודד. הוא היה שרוי לחלוטין בתודעה אלוהית וערך יום - יום טקסים באותה רוח לפי ההנחיות שקיבל מהגורו שלו. יום אחד אדם דבק וירא שמים מאד הגיע לאי. כשראה את הפרוש מתרגל את טקסיו, התחלחל. למרות שדבקותו של הפרוש הגיע לגבהים בלתי רגילים כל טקסיו היו הפוכים. האדם הדתי הדריך אותו לדרך הנכונה והפרוש היה אסיר תודה. וכך חתר האדם הדתי הרחק מהאי והרגיש שעשה מעשה טוב, אך כשהיה כמה מאות מטרים מהאי, ראה דמות רצה על המים לקראתו. זה היה הפרוש, הוא היה נסער מאד. ואמר בטון מודאג, "עכשיו אני מבולבל. אני לא זוכר אם אמרת שזה צריך להיות כך או אחרת." האדם הדתי הזדקף, אסף את עצמו, והבטיח לפרוש שלא משנה באיזו דרך תרגל, בטוח שזה תרגול נכון. הפרוש חש הקלה והמשיך ללכת על המים חזרה אל האי. אפילו אם אמון במורה ומטרתך הסופית הם הדבר היחיד העומד לזכותך, הצלחתך בטוחה. אומץ מומלץ גם כן כדי להגיע להגשמה ביוגה, אומץ להתמודד עם החזיונות הפנימיים וההבנות כשאלו יתחילו להופיע. אומץ, התמדה ואמונה הולכים יד ביד. לא רק בהתמודדות עם קשים פנימיים אלא גם עם החיצוניים. במהלך תקופת ה"סאדאנה" יכול להיות שנמצא את ההתחברות עם אנשים בעלי שאיפות נמוכות חסרת ערך. בשלב הזה, ככל ש"נתערבב" פחות עם אנשים אחרים כך תתאפשר יותר צמיחתו של הידע הפנימי שלנו. כמובן, שה"סאדאקה" לא אמור להתייחס לאחרים כנחותים, אך עד ש"עמידותו" הפיזית, מנטלית, רגשית ונפשית תתפתח, הדיף להתרחק מהתחברויות חברתיות והשפעות שליליות. את הגורם השישי אפשר לטפח בכל מקום, באם חיים בעיר עם המשפחה או לבד ביערות. האדם בעל המשפחה יקל \ ימתן אותם כדי שיתאימו לאורח - חייו. ישנם גם ששת המכשולים ל"יוגה", שמשום מה לא הצטרפו לי, אם יש בזה ענין, אנסה שוב. מקווה שתמצא בזה תועלת. סוף שבוע נפלא. אבי.
 

ayelet23

New member
יתקנו אותי המומחים לדבר, אבל

מדיטציה לפחות על פי השקפתי, היא כלי. וכלים שונים מתאימים לתקופות שונות ולמטרות שונות. יתכן והצרכים והמטרות שלך כרגע דורשים כלי מסוג אחר. חוץ מזה, לפעמים הישיבה המידטטיבית יכולה להיות דבר נורא משעמם!! :)..אולי במקום זה תעשה טאי צ'י, קרטה או סוג אחר של פעילות מדיטטיבית בעלת אופי אקטיבי יותר.
 
להיות מודע... ../images/Emo39.gif

ברוך הבא
יש המון סוגי מדיטציות וכמו שאיילת אמרה יש סוגים שונים לאנשים שונים ולמצבים שונים
גם מודעות היא מדיטציה מדיטציה היא לא רק לשבת בתנוחה מסויימת - מה שיכול להיות מאוד לא נעים,משעמם ומעצבן לפעמים
אם אנו במודעות מלאה לעצמנו, למחשבות שלנו, לרגשות שלנו ולסביבה שלנו זוהי מדיטציה ולא צריכים להיות במצב מסויים, לא צריך מאמץ של ריכוז מסויים ניתן להיות מודע תמיד,גם בעבודה,גם בלימודים,גם בבית
כשאני מקליד עכשיו במקלדת אני מרגיש את קצות האצבעות נוגעות במקשים החלקים החלון פתוח, אני מרגיש את הרוח הקלה שמלטפת את פניי צליל של רכב עובר אני מביט על המחשבות שעולות בראשי שהם כמו סרט על מסך בראשי לא מתערב בהן לכיוון זה או אחר - רק מתבונן אני מביט על הרגשות שבליבי
זוהי מדיטציה
ליאור
 
תודה לכולם

עוד אתבשל רבות במרק הזה עד שיבשילו דברים. תודה על הרעיונות וההתכוונות.
 

מייקי31

New member
אותי לימדו

שמדיטציה אפשר לעשות תוך שטיפת כלים, שטיפת רצפה, ניקוש עשבים וכולי. מטרת המדיטציה, הכנסות פנימה לתוך הנפש, עילוי רוחני ונפשי כאחד. עלה במוחי רעיון נוסף למדיטציה, בישול מרק... בהצלחה מיכל
 
למעלה