שאלה מסוכנת מאוד!!!

[פרויק]

שאלה מסוכנת מאוד!!!

קודם כל עלי להבהיר דבר אחד, לי אין קשר לשאלה הזו מבחינת דעה. זו רק שאלה. בימים אלו יש הגדרה רחבה יותר להתנהגות מינית מקובלת, רבות מן הדעות הקדומות הישנות נותרו בעינן, ומשברים חדשים צפויים תמיד. התפרצויות של היסטריה המונית כנגד מי שהורשעו או אפילו נחשדו כפדופילים, חושפות את הצד המבהיל של כוח ההמון.פרויד גילה את המיניות הילדותית, אבל אין זה נושא שהחברה בשלהי המאה העשרים מסוגלת לדון בו באופן רציונלי. דומה שקיים משבר בנוגע לדרך שבה יש לטפל ב"עברייני מין"? האם הם חולים? ואם כן, מהו המרפא? ואולי הם "רעים"? במה או במי הם פוגעים? בטבע, בחוק, בחברה? וכיצד אנו יודעים, באופן כללי יותר, מה הופך פעילות ארוטית אחת לטובה ואחרת לרעה? האם זה עניין של צו אלוהי, טבע ביולוגי,או מוסכמות חברתית? האם יכולים אנו באמת להיות בטוחים שהתשוקות וההנאות שלנו עצמנו הן נורמליות, טבעיות,נחמדות - או שאנחנו כאלה? מדוע המין חשוב כל כך?

 

[אביגילוס]

אנ´לא חושבת שזאת ממש שאלה פילוסופית

זאת יותר שאלה אתית או פסיכולוגית, אבל ניחא... לדעתי איש עם "סטיות" מין למינהן נהפך לעבריין מין ברגע שהוא פוגע במישהו אחר תוך כדי...... איש שאונס את הילדה שלו פוגע בצורה קשה בעתיד של הילדה וב"שפיותה" עם הוא נאסר אז הוא נאסר לא כי הוא נמשך לילדים או לילדה שלו אלא כי הוא פגע בה......

 

[פרויק]

כמה טענות שכנגד

א. אביגיל ברצוני לומר לך שמיניות האדם היא לא שאלה פסיכולוגית היא פילוסופית - ראי ערך "מישל פוקו - מיניות". ב.הטענות שהצגת הם הטענות הבסיסיות שכל אחד מציג בפתח השאלה הזו! אבל השאלה לא נשאלה במישור הפיזי אלא במישור הטוב והרע. נכון ישנם פדופילים שפוגעים בילדים אבל הקהל ההטרוסקסואלי מסוכן אף יותר. נשים סובלות הרבה יותר מהכאות ואונס בעולם מאשר כל סוג אחר של קבוצות מין. פעם ההומוסקסואלים היו מוקצים והתייחסו אליהם כעברייני מין לא משנה מה מרתם הייתה, הרחיקו מהם ילדים, הרביצו להם ואף רצחו אותם והם לא הזיקו לאף אחד. האם המשיכה לילד (בלי כל קשר לפגיעה זו או אחרת) אסורה? האם אסור לי להמשך לאנשים מתים - אני לא פוגע באף אחד? ואולי לסוסים? אם אני נמשך לנשים זקנות מאוד האם זה אסור? למה? במי אני פוגע? ברצוני לומר שאני מתנצל על הרעיונות שאני מעלה אבל הם למטרות הבנה וחשיבה, כמו כן אני לא מיוחס לשום קבוצת משיכה מאלו שהזכרתי. ממתין לתשובה הולמת יותר!

 

[אביגילוס]

הממ.....

דבר ראשון לדעתי כל דבר שנמצא בגדר חשיבה הוא מותר! וכל דבר שנעשה שלא בכפיה הוא מותר.... אז כן, לדעתי בן אדם שהוא פדופיל הוא לא בן אדם חולה... אנחנו, האנושות יצרנו את המחלה! אנחנו יצרנו את המושג הומוסקסואל וסטרייט ולכן אנחנו גם מחליטים מי מבינהם "חולה" לדעתי אף אחד ממה שציינת לא נמצא תחת ההגדרה של "מחלה" כל עוד זה מתבטא רק בכתיבה והבעת רגשות שלא פוגעת באף אחד, אני יודעת שהדעה הזאת בנאלית אבל בזה אני מאמינה... אני לא מאמינה במושג של טוב! לדעתי יש רק דרגות שונות של רע, ונגיד שיש טוב אז הוא גם כמו הרבה מאוד ניגודים כמעט זהה לרע! כמו שהכאב המוחלט דומה מאוד להנאה המוחלטת (ואני לא מדברת על מזוכיזם) לכן לדעתי בן אדם שמאונן בעודו חושב על גופות או ילדים הוא לא רע ולא טוב הוא המציאות!!!!

 

[נוגעת, לא נוגעת]

ובכן... המממ

אני מגיבה למשפט הראשון שלך בעיקר.. והשאר ייגזר מזה. "דבר ראשון לדעתי כל דבר שנמצא בגדר חשיבה הוא מותר!" בציטוט החשוב ביותר בעיני - שמופיע בכרטיס הפרטים שלי כתוב: You become what you think about איני אומרת שאסור לחשוב.... אבל אדם הופך, במוקדם או במאוחר לתוצאה של מחשבותיו! כשאדם מרשה לעצמו לחשוב על משהו/ לפנטז משהו... ולא חשוב מה... עצם העיסוק בכך הוא הוא שיגרום לו להפוך לאחר. במקרה של פנטזיות אודות מעשים אז.. או ש´יקבל העזה´ ביום מן הימים ויהפוך את זה למציאות או שבאופן עקיף יעסוק בזה ויעודד את זה. אם אדם מוצא את עצמו מפנטז או לא יכול להמנע מלחשוב על דברים, שמשמעותם במציאות נזקים נפשיים למישהו - אפילו לו עצמו - אזי מוטב לו שיפנה לייעוץ. ויפה שעה אחת קודם.

 

[cometswirl]

יש מין מוסרי?

איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שהנטיות שלנו נורמליות? נחמדות? שאלה מוזרה... זה חשוב? אני משערת שלכל איסור, לכל נורמה יש סיבה טובה לקיום, או לפחות היתה. נורמות ומוסר קיימים לשימור החברה, לשימור עצמי. אני לא חושבת שמישהו יתנגד לקביעה זו. והן שם, משום שבני אדם מגלים, מה לעשות, כל פעם מחדש, נטיות שקצת מסוכנות לשימור הזה... כל מה שתיארת למעלה - פדופיליה, משיכה מינית לבעח, גילוי עריות... הרשימה ארוכה מאוד... כולם שם ממליון סיבות שנטועות עמוק בכל מיני רבדים נפשיים שאין לי היכולת להביא או לנתח. הרע שהזכרת הוא רק נגזרת של חוק מוסרי, של הפרתו. הוא לא רוע טהור, כי אין דבר כזה. השאלה פה, היא כמה הנורמות האלה אכן משרתות אותנו? כמה מהן ארכאיות ואינן רלוונטיות עוד? החברה משתנה והנורמות משתנות איתה. זה לא יקרה תוך יום. אתה בעצמך הזכרת את עניין ההומואים... אתה בוודאי יודע שאפילו פדופיליה, שנחשבת, לפחות בעיניי, לנוראה מכל הנטיות הלא נורמטיביות, היא נורמטיבית מאוד אפילו בימינו במקומות מסויימים בעולם. זו סוגיה שדשים בה המון עכשיו, ולא רק בהשלכות שלה לתחום המין. אני חושבת שהסיבה היא שאנחנו כחברה באמת מוכנים להשיל כל מיני הגבלות ישנות... בגלל כל ההתפתחויות בכל תחומי המדע, בחקר הפסיכולוגיה והמוח... האדם מגיע להשלמה עם עובדת היותו נתון למרות תכתיבים פסיולוגיים (כמובן שלא רק... לא להתנפל) ואולי פשוט כי החברה תופסת תפקיד פחות מרכזי בחיי הפרט, כוחה קטן וכך גם האיום שבהפרת נורמות... וכמו אביגיל, גם אני טוענת לקבילות הכל – עד לנקודת פגיעה במישהו חף. נראית לי טענה לגיטימית.