שאלה מעניינת

sjarjar

New member
שאלה מעניינת

שאלה שמעניינת אותי ומנקרת בראשי בעקבות תכנית שראיתי בערוץ 8: ידוע שלכל בעלי-החיים שהם בעלי מערכת עצבים מרכזית ומוח יש מרכז הנאה ומרכז פחד במוח, וגירויים שלהם הם אלו הקובעים (בצורה הבסיסית ביותר) את התנהגות החיה (כולל האדם). ידוע גם כיצד מרכז ההנאה עובד: גירוי של מרכז ההנאה (כלומר כאשר החיה נהנית) גורם להפרשת חומר בשם דופמין. מכאן שניתן למדוד את ריכוז החומר בחיה בזמן מסויים ולדעת אם היא נהנית או לא. והשאלה הנשאלת היא, האם נערך ניסוי שמדד לאורך זמן את ריכוז הדופמין בחיות המגודלות במשקים לצרכי האדם (עופות, צאן, בקר וכו´). אתם בוודאי יכולים להבין את ההשלכות של מסקנות ניסוי כזה.
 

haleth

New member
יש תחום מחקר הנקרא "רווחת החיות"

ויש להניח שבמסגרתו נערוכ ניסויים דומים. אבל אין להניח שמטרת המחקר היתה אכן רווחת החיות, כפי שאנו מבינים זאת - המטרה, בד"כ, היא לבדוק עד כמה עקה ושאר מרעין בישין משפיעים על רווחיות הגידול והתפוקה. - נאמר, עד כמה אפשר לדחוס תרנגולות בלי ששיעור ההטלה ירד, וכיוצא בזה. אבל לעיתים יש שימוש יותר הומאני בתוצאות הניסויים.
 

sjarjar

New member
שורה אחת בתגובתך טומנת בחובה את

כל העולם: "כפי שאנו מבינים זאת". השאלה ששאלתי (והניסוי שהיא מציעה) באה לבדוק האם החיות נהנות אבסולוטית, או סובלות אבסולוטית, ללא תלות במה שאנחנו חושבים ומבינים, כי אין אנו רוצים לגרום סבל מיותר לחיות.
 

haleth

New member
וואו, טוב, אז ככה...

אז ככה: בכותבי "כפי שאנו מבינים זאת" התכוונתי להבנתנו את מושג הרווחה, לא לקריטריונים לרווחת החיות. "אנו", במשממעו כאן - פעילי זבע"ח. הבדיקה אינה פשוטה - יש קריטריונים שמשתנים מחיה לחיה (תרנגולות צריכות לעשות אמבטיות חול, אני לא), ויש קריטריונים יותר מוחלטים, כמו ריכוזי הורמונים וכיוצא באלה. אני ממש לא מבינה גדולה בנושא, אבל אני מצרפת עוד סיכום הרצאה של אריאל צ´בל, הנוגע לנושא. מי שמעוניין בכל סיכומי הקורס, מוזמן!
 

sjarjar

New member
זהו בדיוק העניין

מטרת הניסוי הינו לבדוק אבסולוטית האם החיות סובלות או מאושרות, וזאת ע"י בדרך מדעית שאינה תלויה בסוג החיה, מידת האינטליגנציה שלה, מקומה בסולם האבולוציה, גודל המוח שלה וכו´. המונח רווחה הוא מונח שנקבע ע"י האדם. האדם הוא היצור הגבוה ביותר בסולם האבולוציוני, וככזה שהמוח שלו התפתח בצורה כזו שהוא יכול לקדם עצמו וחייו הרבה יותר מאשר האבולוציה היתה מאפשרת. מכאן שמונח שנטבע ע"י ועבור האדם החושב (הומו-סאפיינס) הינו לאו דווקא תקף לגבי בע"ח נחותים, ולכן אין להתייחס למושג זה כאשר מנסים לקבוע את אושרם של בע"ח (אם עושים כן יש בכך משום השלכה, בדיוק כפי שציין המאמר מס´ פעמים, ולכן תוצאות הניסוי יהיו מוטות). לדוגמא: אני בטוח שפרט גנו בודד, בחי בעדר בצפיפות מדהימה של אלפי ראשים לדונם מרגיש טוב ומאושר, למרות שאני כאדם הייתי מרגיש חנוק בצפיפות האיומה הזו, וממש לא ברווחה.
 

haleth

New member
זה היה קורס של אנונימוס

שכלל 8 הרצאות (אחת החמצתי - התל אביבים קבעו לי הרצאה על מסיבת פורים, בלי להבין שבירושלים הכל הולך אחרת). הקורס הועבר ע"י אריאל צ´בל, האיש והאגדה, ו-7 מתוך הרצאותיות הקיפו את הנושאים הבאים: 1. מושגי יסוד באתיקה בין מינית הבסיס המוסרי והפילוסופי ליחס הוגן לבעלי החיים. מעניין מאוד, בייחוד במשור הפילוסופי. 2. תעשיות החי - ניצול מתועש צמצום הפונקציות הגופניות של החיות, צמצום מגע פועלים/חיות, יצירת סביבה מלאכותי, שינוי החיות (ע"י הטלת מומים, הכלאות, שינויים גנטיים, מדע וטכנולוגיה, תחרות כלכלית. מפחיד. 3. ביות ושליטה גנטית על ההיסטוריה של ביות בעלי החיים, משמעותה וכיצד גרמה לשינוי החיות 4. מדעי האדם - לאחר ביקורת הספשיסיזם "טבע" מול "תרבות", הכרה בחיה כסובייקט, מה זה לכל הרוחות "ספשיסיזם" 5. בשר כסמל לשליטה בטבע ניתוח ה"אודיסיאה" כטקסט מייצג של תרבות המערב (מרתק לחובבי הספרות שביננו) 6. התנועה לשחרור בעלי חיים בדור האחרון סקירה היסטורית - חברתית על התנועה, החל במאה ה-18, + נתונים על חברי התנועה.. מעניין גם מבחינה חברתית. 7. הדיאלקטיקה של מושג הרווחה על התחום המדעי החדש "רווחת בעלי החיים" האמת, טלי, מכיוון שאלה הרצאות באמת שוות, אפשר אולי לשים אותם במאמרים?
 
למעלה