שאלה מעניינת

רמי אב

New member
שאלה מעניינת

האם זה נכון שלפי ההלכה אסור לגלוש באתר אינטרנט בלי חוסם פרסומות?
אני נכנסתי לאתר האינטרנט של כיכר השבת וזה מה שאני קיבלתי שאני המשכתי לגלוש שם בלי פרסומות

הם טוענים שזה גזל איך גזל עם יש שם פרסומות שאני לא אוהב ולא מתכוון לקנות מהן?
יש אנשים שמשתמשים בחוסם פרסומות גם כי עלולים להיות מקרים שהפרסומות שנראות רגילות יש בהן תוכנת ריגול שאם לוחצים עליהם אז התוכנה הזאת עלולה לגרום נזק למערכת ההפעלה של המחשב ודרכה אם יש במחשב דברים אישיים של האדם שהוא לא רוצה שכך אחד יראה אותם אבל הוא שם אותם שם בשביל נוחות בפנקס הרשימות של מערכת ההפעלה של המחשב שלו והפרטיות של הגולש מופרת, האם לפי התורה מותר לתמוך בפגיעה בפרטיות של אדם אחר?
 

רמי אב

New member
תגובה

ודעה שלי בנושא,
הם כיכר השבת צריכים לשתוק ולהגיד תודה שיש בכלל מיעוט אנשים ששם עליהם, בלעדיהם אני מאמין שהאתר אינטרנט הציבורי כיכר השבת לא היה קיים כי לא היה בשביל מי, אותו הדבר עם הפרסומות שלו.
 

רמי אב

New member
וגם

חשוב לי גם להוסיף שאני לא התחייבתי לתנאי השימוש שלהם רק קראתי מבלי להסכים לזה.
 

קליטו1

New member
בעיקרון, מותר לך לרכוש דברים ממי שלא הכי מקפיד על ההלכה

יהיה לך מצווה אם תקפיד לא לרכוש מאנשים לא מוסריים, שנאמר ; ואהבת לרעך כמוך.
פרסומת לא צנועה פוגעת בך ישירות אז בהכרח שעלינו לחסום אותו.
אגב, לא פעם, פרסומות לא צנועות מטריד את שלוותינו, וזה אכן לא ראוי שכל ברנש יטריד אותנו, אלא שמה לעשות שאנחנו במדינת חוק..
 

רמי אב

New member
חשוב לי לתקן אותך

יש דבר שנקרא לא מסכים עם צורת המוסר שהוא מאמין בה.
אז אין דבר כזה בלי מוסר.
אז מוסר עדיף יכול להשתנות בין אמונה של אדתי דתי לבין אדם שלא רוצה להיות דתי.
 
מותר לגלוש באתר אינטרנט בלי חוסם פרסומות

ואני לא בטוח אם יש כאן גזל אבל בודאי שאם הם אומרים לך שהם מקפידים, אל לך לגלוש באתר שלהם עם חוסם פרסומות.
הרי מן הסתם הם משקיעים כסף באתר והפרסומות זה הדרך בה הם מרוויחים כסף.
 
לעניות דעתי זה דומה ל"הדר בחצר חברו שלא מדעתו"

שאמר לו צא.

באתר משקיעים כסף רב והדרך להרוויח כסף מהאתר היא דרך פרסומות.
לכאורה היית יכול לומר שהגלישה עם חוסם פרסומות היא בבחינת "זה נהנה וזה אינו חסר" אלא שהם אומרים לך שהם מקפידים.


שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזילה סימן שסג סעיף ו

הדר בחצר חבירו שלא מדעתו, שאמר לו: צא, ולא יצא, חייב ליתן לו כל שכרו. ואם לא אמר לו: צא, אם אותה חצר אינה עשויה לשכר, אינו צריך להעלות לו שכר. ואף על פי שהוציא את בעל הבית בעל כרחו מן הבית והוא דר בו (מרדכי פרק כיצד הרגל). ואפילו היה רגיל להשכיר, רק שעכשיו לא עביד למיגר, בתר האי שעתא אזלינן (נ"י פ' הנ"ל), אף על פי שדרך זה הדר לשכור מקום לעצמו, שזה נהנה וזה אינו חסר. הגה: ודוקא שכבר דר בו, אבל לא יוכל לכופו לכתחילה שיניחנו לדור בו, אע"פ דכופין על מדת סדום במקום שזה נהנה וזה אינו חסר, הני מילי בדבר דאי בעי ליהנות לא יוכל ליהנות. אבל בכי האי גוונא דאי בעי בעל חצר ליהנות ולהרויח להשכיר חצירו היה יכול, אלא שאינו רוצה, אין כופין אותו לעשות בחנם (מרדכי ונ"י פרק הנ"ל). ואם החצר עשויה לשכר, אף על פי שאין דרך זה לשכור, צריך להעלות לו שכר, שהרי חסרו ממון.
 
למעלה