שאלה מעניינת

[NIR Y]

שאלה מעניינת

כבר הזמן שאני חושב על זה.. ואני לא מבין משהו נגיד בחומה את רוב המוזיקה כתב ווטרס כמובן אבל את הסולוים גילמור כתב ? ובכלל את התפקיד שדל הגיטרה בכל השירים מי אחראי לזה ?? תודה מראש לכולם גם מי שלא עונה חח

 

[פינוקיו שמי]

תלוי מה אתה מגדיר בתור

"תפקיד גיטרה". אם אתה מתכוון לאקורדים - זה לאו דווקא גילמור. האקורדים הם מה שכל הלהקה מנגנת (בעיקר גילמור ורייט, כמובן, אבל גם ווטרס עם שורשי האקורדים בתור ליין באס). סולואים, לעומת זאת, זה דבר שונה, בעיקר בגלל שסולו, כמו שמרמז שמו, בא להאיר על חבר להקה בזרקורים. הסולו הוא יצירה פרטית של הנגן שעושה אותו, ואני לא מתכוון רק לנגן גיטרה אלא גם לקלידים, באס ותופים (למרות שאלה בכלליות פחות נפוצים).

 

[NIR Y]

וואי תודה

אבל נגיד בחומה גילמור לא מנגן רק אקורדים ומשתמש בהרבה דרכים שונות מסתם פריטה בהרבה מהקטעים, ומעניין אותי עם ווטרס אמר לו תעשה ככה ורק את הסולוים הוא כתב, או שגילמור הוא שחשב על זה והוסיף משלו לשירים, כי יש כול כך הרבה משמעות לגיטרה בחומה והכלל אצל פינק פלויד ואפילו שווטרס כתב את רוב המוזיקה בחומה מגיע גם לגימור קרדיט על כל שיר ושיר עם הוא שהוסיף את הגיטרה ואת הדרכים לנגן את האקורדים, ואת המעברים וכל זה. תודה מראש

 

[פינוקיו שמי]

סביר מאוד להניח

שווטרס כתב את האקורדים הבסיסיים לכל חברי הלהקה, וגילמור לקח אותם וניגן אותם איך שבא לו, במובן של תפקיד גיטרה אמיתי. מצד שני, יכול להיות גם שגילמור בעצמו הלחין את הטקסטים של ווטרס. מה שלא יכול לקרות, זה שווטרס ימציא לגילמור סולואים או יגיד לו איך לפרוט. זו עבודה של גיטריסט, לא של בסיסט בינוני.

 

[Miss CB]

יפה אמרת

גם לי נראה שככה זה עבד, גם בגלל הסגנון והכל ובעיקר כי נראה לי (ואולי אני טועה, לא שיש לי נסיון בלהקה חח) שככה זה עובד פחות או יותר , מי שכותב את המילים הוא זה עם החזון לאיך השיר יצא, הוא זה שכותב את המנגינה והאקורדים ברקע, אבל הביצוע עצמו זה כל חבר להקה והכלי נגינה שלו.

 

[פינוקיו שמי]

../images/Emo9.gif

 

[אמה של מטילדה]

בלהקה נורמאלית זה ככה...

הגיטריסט כותב את תפקידי הגיטרה, אבל כשהם עבדו על the wall- בהתחשב במצב היחסים שין ווטרס לגילמור ובאופיו השתלטני של ווטרס חברינו- הם בטוח רבו מלא על כל הריפים והתפקידים...

 

[ציףציף1000]

כולכם צודקים ../images/Emo45.gif

ומכאן הריבים על הקרדיטים, בין שניהם.

 

[N a V e]

אני מאמין ש

גילמור הלחין לעצמו את הסולואים,קשה לי להאמין שזה לא היה כך. ווטרס כתב והלחין את השירים,ובעיבוד הוחלט(כנראה ע"י ווטרס) מתי יופיע סולו גיטרה.מפה גילמור לקח את זה לאן שהוא רוצה. הרי

 

[יוסיסופר]

לפי איזה מדד

אתה קובע רמה של גיטריסטים?,לטעמי כל אמן שהגיע לרמת פרסום ומודעות גבוה,לא יכול להחשב לבינוני,ולכן מעניין איך הגעתה לסבירות שווטרס כתב וגילמור ניגן,ומהי רמתו של כל נגן. שום נגן סולו לא יכול לעשות כרצונו בזמן ההקלטות,בזמן ההופעות כן,אבל לא תמיד,אריק קלפטון הגדול (כגיטריסט) ניסה לעשות כרצונו בהופעות של ווטרס והועף, אני קטונתי,ולכן לא אוכל להבין את המדד לבדיקת רמה של גיטריסטים,אשמח אם תאיר את חוסר הבנתי.

 

[ציףציף1000]

לא אכנס לשאלת קביעת רמה של

גיטריסטים, אבל שתי טעויות יש, לדעתי, בדבריך: 1. "לטעמי כל אמן שהגיע לרמת פרסום ומודעות גבוה,לא יכול להחשב לבינוני" - יש, לצערינו, הרבה מאוד גיטריסטים מפורסמים ובינוניים, במיליון ואחת להקות שונות. 2. "שום נגן סולו לא יכול לעשות כרצונו בזמן ההקלטות" - ??? תפקידם של גיטריסטים הוא לנגן גיטרה. גם אם שיר נכתב ע"י מישהו אחר בלהקה, הם עדיין אלו שקובעים איך וכיצד ינגנו, ע"ב האקורדים הבסיסיים. להקות בד"כ אינן מנוהלות כדיקטטורה, וזאת מהסיבה הפשוטה שאף חבר אחד בלהקה לא יכול להכתיב לכל הנגנים האחרים כיצד לנגן בכליהם. אין, בלהקות, "מנצח" כמו בתזמורת. ווטרס ניסה להשליט את תפישתו המוסיקלית על הפלויד, והביא בסופו של דבר לפירוק הלהקה (או לפרישתו, איך שתרצה לראות את זה). בכ"א, הם לא המשיכו לעבוד ביחד, כי הוא לא כיבד את הנגנים האחרים, וספציפית לא כיבד את גילמור כמוסיקאי וכמלחין. יש מספיק עדים חיצוניים לכך. כן, קלפטון פרש מסיבוב ההופעות של ווטרס (הוא לא הועף), כי ווטרס אסר עליו לעשות את מה שהוא טוב בו - לנגן בגיטרה. מה זה אומר לנו?

 

[פינוקיו שמי]

גם מנצח

לא אומר לאחרים מה לנגן, אלא רק איך לנגן.

 

[יוסיסופר]

נכון,ובכל זאת.

עדיין לא הבנתי איך נקבע המדד,היו שטענו שג'ימי הנדריקס הוא הגיטריסט הטוב ביותר שקם אי פעם,אחר כך טענו זאת לגבי קלפטון ואחרים,מי קובע זאת ועל סמך מה?. לגבי העפתו-עזיבתו של קלפטון,נכון שווטרס לא רצה שיגנבו לו את ההצגה,כיוון שמדובר בהופעה שלו,האם זה לא לגיטימי?,אני לא מכיר שום אדם בעל שאיפות שיסכים שידחקו את רעיונותיו או את שאיפותיו הצידה,נכון שאובססיביות יתר השתלטה על ווטרס בנדון,אבל באמת לא זה מה שצריך להטריד את מי שאוהב ושומע מוסיקה,הרי בכל להקה יש התרחשויות מאחורי הקלעים,שחלקם הגדול לעולם לא יוודעו,כיוון שהיו שרצו שהכל ישאר בתוך "המשפחה". דרך אגב,בהופעה שלו IN THH FLESH הוא העסיק שנים עשר נגנים וזמרים,וכולם בלי יוצא מן הכלל קיבלו את חלקם בנתח,ורוב הקטעים הנבחרים נוגנו על ידם,והוא "בסך הכל" שר.

 

[ציףציף1000]

אתה מעלה כמה נקודות

ונבדוק אותן אחת אחת: 1. אין מדד לפיו הנדריקס או קלפטון הם הגיטריסטים הטובים ביותר, ואין גם הסכמה בין המבקרים על הטענה הזו. בכך, אני מסכימה אתך. שניהם, ללא ספק, גיטריסטים מוכשרים ומעולים - ראה הקריטריון שנתתי בהודעתי הקודמת. אבל נסיון לדרג גיטריסטים ולומר מי הטוב ביותר שקם אי פעם, הוא מגוחך. וכך גם לגבי כל כלי נגינה אחר, כמובן. 2. פרשת קלפטון ו-ווטרס: בזמנו, הורמו גבות - ובצדק - על הסכמתו של קלפטון מלכתחילה לנגן כגיטריסט שכיר, עבור מישהו אחר. קלפטון הוא אמן ידוע ונחשב, יותר מאשר ווטרס. הוא כנראה הסכים להצטרף לסיבוב ההופעות רק בשל ידידותו עם ווטרס, ומשום שחשב שזה יהיה "קטע". הוא פרש משום שווטרס לא נתן לו לנגן כפי שהוא יודע, עם כל הנשמה, ודרש ממנו לנגן בדיוק אותו הדבר, לילה אחרי לילה. קלפטון פשוט השתעמם. כאיש עשיר למדי, הוא לא היה צריך את המשכורת, לעומת הנגנים האחרים בלהקת הליווי של ווטרס, ולכן לא היתה לו בעיה לעזוב. (טים רנוויק, לעומת זאת...). כך זה גם ב-In the Flesh כמובן: הנגנים שם הם שכירים של ווטרס; הוא משלם את משכורתם. כמובן שהם יעשו בדיוק מה שהוא אומר: הוא הבוס. הוא גם אוהב את זה ככה, לדבריו. הפלויד, לעומדת זאת, לא היו נגנים שכירים של ווטרס; הם היו יוצרים שווי-זכויות בלהקה. ווטרס לא היה יכול לומר לרייט כיצד לנגן קלידים, למייסון כיצד לתופף או לגילמור כיצד לנגן גיטרה. ככה זה בלהקות. כאשר מישהו מחברי להקה (כלשהי) מנסה להשליט על האחרים כיצד לנגן, זה גורם לחיכוכים ולעיתים להתפרקות החבילה. יש יותר סיפורים כאלו משאוכל לספור. (בגלל זה כשמישהו עוזב להקה אומרים שזה בגלל "חילוקי דעות מוסיקליים"). ווטרס בהחלט ניסה את זה עם הפלויד - וזו היתה טעותו: הוא העיף את רייט; הוא החליף את מייסון בכמה קטעים בנגני אולפן, וחשב להעיף גם אותו; והוא רב בלי סוף עם גילמור על איך כל קטע צריך להשמע בדיוק. כל היתרון שבלהקה - לעומת עבודת סולו או עבודה עם נגנים-שכירים - היא היכולת להפרות זה את זה ברעיונות מוסיקליים שכל חבר להקה מביא; לנגן כאנסמבל, ולא כאוסף של יחידים או כיחיד הכותב עבור כלים נוספים. יש אנשים שאולי לא מסוגלים לעבודת צוות כזו... אני חוששת שווטרס הוא אחד מהם.

 

[פינוקיו שמי]

לפי שני מדדים.

1. יצירתיות. ווטרס, בכל השירים ששמעתי, לא התעלה מעבר לנגינת שורשים פשוטים של אקורדים (לדוגמא, האקורד הוא C - אז לנגן דו). לשם השוואה, שמע נא את נגינתו של פלי, בסיסט הRed Hot Chili Peppers, שנחשב לאחד הבסיסטים הטובים ביותר כיום. קח לדוגמא את השיר Californication. שים לב לליין בס שהולך שם. נחמד, לא? אתה יכול להביא כדוגמא נגדית את הליין בס של Money, אבל אני לא בטוח אם ווטרס כתב אותו, וגם אם כן, זה מעט מדי. 2. וירטואוזיות. ווטרס, ככל להקת הפינק פלויד, לא הצטיין במיוחד במהירות מדהימה ושליטה מטורפת בכלי.

 

[ציףציף1000]

אני חולקת על דעתך, בכמה נקודות

ווטרס הוא אכן לא בסיסט בעל יצירתיות גדולה מדי - אבל זה בגלל שהוא לא ממש אוהב לנגן בס. יחד עם זאת הוא כן כתב את הליין ב-Money, שהוא מצויין. שנית, לוירטואוזיות אין שום משקל ברוק. זהו מונח השאול ממוסיקה קלאסית ומעולם הג'אז. הוא כלל אינו רלבנטי ברוק, שהאסתטיקה שלו מבוססת על ערכים שונים מאלו של הז'אנרים האחרים. גיטריסטים טובים - כמו נגנים טובים בכל כלי נגינה אחר - הם אמנים היודעים להשתמש בכלי שבידם על מנת להעביר את הרגשות שהשיר בא לבטא, בצורה הברורה והעמוקה ביותר. בדיוק כמו שצייר משתמש בצבעים, וסופר במילים.

 

[פינוקיו שמי]

מממם. הודעה נמחקה. אני אחזור.

לוירטואוזיות יש משקל ברוק. לא כמו לג'ז, אבל בהחלט יש משקל. לכן הנדריקס נחשב לגדול גיטריסטי הרוק.

 

[אמה של מטילדה]

ג'אנגו ריינדהרט הוא גדול הגיטריסטים

גיטריסט הג'אז הצועני משנות ה-30 היה מוזיקאי ענק, וירטואוז מהמם ועשה עם הגיטרה דברים שאף אחד לא יגיע אליהם! חבל שאין הרבה הקלטות שלו באיכות טובה... חוצמיזה גם ווס מונטגומרי מדהים ויש לו ביצוע ג'אז לa day in the life של החיפושיות- משהו מגניב ממש!

 

[HelterSkelter1]

אני הייתי מציע

להפסיק את ההכתרות האלו על "גדול הגיטריסטים", מכמה סיבות ברורות: 1. מדובר בטעם אישי. 2. אין מדדים מוסכמים וקבועים על "ההכי טוב". 3. לא כל הגיטריסטים הפועלים כיום ואלו הפעלו פעם הגיעו לתודעה ציבורית רחבה מספיק. אני יכול להבטיח לך, שמבחינת וירטואוזיות ומהירות נטו, עלו על ריינהרט ועל הנדריקס.

 

[MellowShip]

קודם כל..

הבס ליין במאני לא כזה שוס בכלל..השוס פה הוא ה7/8 שהבס מנגן, ועל זה כולם מצטרפים (למשל גילמור לא יכל להתמודד עם זה לסולו של מאני ובחלקים שיש סולו יש שינוי קצב ל 8/8..סתם הערה לא קשורה).. את בהחלט צודקת כשאת אומרת שגיטריסט טוב הוא אחד שיודע להעביר את הרגשות שהשיר בא לבטא וכל זה לעשות דרך הגיטרה...וככה בכל כלי. אצל פינק פלויד יש תכונה נדירה כזאת (מה שעושה אותם ללהקה שאני הכי אוהב בעצם) שכל אחד שם מנגן כאילו הוא מעביר את כל הרגשות דרך הכלי, ככה גם לגבי השירה הקרה של ווטרס לפעמים והשירה הנעימה מאוד של גילמור.. מה שהם עושים פשוט מושלם ובא לבטא רגשות טהורים, וכל פעם מחדש הם נוגעים בי. אצלי השיר שהכי מדבר אליי של פינק פלויד זה דוגס..כי יש שם הכל, קצב מטורף (מייסון באמת עושה שם פלאים מבחינת עוצמות!)..סולואים שאלוהים בכבודו ובעצמו אישר ושם את חותמו באלבום.. השירה של גילמור בהתחלה היא שיא היכולות הווקאליות שלו לטעמי..ובכלל כשווטרס נכנס בשירה בסוף זה מאוד מתאים לחלק של השיר, כי הוא נורא מנוכר וקר, וכועס על כולם..אוי זה שיר פשוט מדהים.. יש את הסערה, השקט (3 דקות של נביחות וסינטיסייזר משתגע) ושוב חוזר לסערה ולכעס.. טוב, נראה לי שניתחתי פה שיר והוספתי תגובה, אני כבר לא זוכר מה הנקודה שלי הייתה (אם הייתה בכלל!) שיהיה לילה מצויין לנו.