שאלה מעניינת

atpaddict

New member
שאלה מעניינת

למה בעלי חיים מתרבים? כדי ליצור צאצאים הנושאים גנים דומים לשלהם. אך למה להעביר גנים? מדוע בעל חיים משקיע כל כך הרבה מעצמו בהליך הרבייה ? אל תענו ב"כדי להביא לעולם צאצאים" או "כדי להבטיח את קיום מינו". בואו נסתכל ברמה הגנטית. מדוע מנסים גנים להמשיך ולהתקיים ? מדוע רצפים מסויימים של נוקלאוטידים עושים הכל כדי שהרצף ישמר ורצפים אחרים לא ? השאלה היא לא "איך" אלא "למה".
 

Caligola

New member
אני אנסה לענות..

לא כל בעלי החיים אינטליגנטים, בני אדם מודעים לעובדה שזיווג יוביל ליצירת צאצאים, בעלי החיים לא בהכרח מודעים לכך. בעלי חיים מבצעים את תהליך הרבייה ממשיכה מינית, ולא מתוך תועלת אישית או הבנה כלשהיא, משיכה מינית נובעת ממכניזם שהוא חלק מהאורגניזם, אצל בני אדם אם זכרוני אינו מטעה אותי המכניזם של משיכה מינית נמצא באזור הנקרא היפותלמוס במוח. באותו אופן, בקטריה היא הרי חסרת מודעות, בקטריה היא אוסף של כימיקלים, כמו כל אורגניזם אחר. הסיבה שבקטריה משתכפלת היא בגלל שהמבנה הפיסיולוגי שלה הוא מבנה שגורם לשכפול, וכך גם אצל שאר סוגי האורגניזם.
 

mirav1123

New member
הגנים הם הנשרדים...

גן שלא היה מקודד רצף שגורם לבעליו לרצות להתרבות- לא היה מתרבה. יכול להיות שהיו כאלו גנים באבולוציה (שלא השקיעו בתהליך הרביה)- ברור שגנים אלו לא נשרדו כי הם לא התרבו.
 

atpaddict

New member
כבר נתקלתי בתשובה כזו

אבל זהו הגיון רקורסיבי. אם הרבייה היתה רק תכונה, זאת אומרת תוצאה ללא סיבה, אזי היא לא היתה משהו שבע"ח או צמחים שואפים אליה, אלא משהו שהם היו מנסים לצמצם מכיוון שזה שורש מהם משאבים קיומיים. אם הם שואפים להתרבות אזי יש לזה סיבה - העברת הגנים. אבל למה צריכים הגנים להיות מועברים ?!?! מנקודת המבט של הגן, לאן הוא רוצה להגיע, או, האם משהו מחוסר מודעות וחיים משל עצמו (הגן) מסוגל לשאוף לקיום מתמשך ? ואם כן, למה ???
 

Caligola

New member
הדרך היחידה להשתחרר מתשובות מעגליות

היא להגיד שיש כאן אלמנט של Hardware, וה-Hardware היא חלק מהאורגניזם. מתגובתה של מירב הבנתי שהיא טענה בדיוק את מה שאמרתי רק במילים אחרות, "גן שלא היה מקודד רצף שגורם לבעליו לרצות להתרבות- לא היה מתרבה." (המילים שלה, ההדגשה שלי) באותה מידה אפשר לשאול מדוע אורגניזם אוכל, התשובה תהיה שהוא אוכל כדי לחיות, ואם תשאל מדוע הוא חי, לא תוכל לקבל תשובה שתספק אותך. ובאותה מידה תוכל לשאול מדוע אורגניזם צריך לישון, אוכל לומר לך שהוא יושן כדי לתפקד, ואם תשאל מדוע הוא צריך לתפקד אומר לך שהוא צריך להמשיך לחיות, ואם תשאל מדוע שוב הגענו למבויי סתום. הגן לא רוצה להשתכפל זה משל שטבע ר'יצארד דוקינס בספרו הגן האנוכי (כדאי לקרוא את המאמר שם כדי להבין את המשל שם). הפסיכולוג אברהם מסלאו טבע והציע את המושג של פירמדת הצרכים, כאשר את השלבים הראשונים בסולם הוא מגדיר כצרכים ביולוגים, ברגע שאתה מגדיר את צרכיו של האורגניזים כביולוגים ולא כצרכים שהם תוצר של חשיבה_מעמיקה/שיקולים/רציונאליות ביתרונות שיהיו לו בהעברת_הגנים/באכילה/בשינה הפרדוקס נפתר. אצל כל אורגניזם בכל תא מגופו למעט כדוריות הדם האדומות, יש קוד גנטי המכיל את ההוראות לבניית הגוף כולו, אותם הגניים המצויים באורגניזם אשר סיים את השלב העוברי הם שעיצבו אותו וקבעו לו את תכונותיו. כיצד בדיוק הגנים אחראים לשרידתם? הגנים יוצרים מנגנון שנמצא במוח ואחראי למשיכה מינית.. כיצד הגנים גורמים לכך שתאכל כשאתה רעב? הגנים מעצבים את המוח כך שתרגיש בתחושת רעב כשאתה צריך לאכול.. כיצד הגנים גורמים לכך שתלך לישון? הגנים גורמים לתחושת עייפות ברגע שהמוח נזקק לשינה..
 

mirav1123

New member
זה מאוד פשוט....

שים לב על עצמך- תנסה להפסיק לנשום, תראה כמה אתה סובל- למה?הרי אתה יכול לא לנשום איזה 5 דקות- למה אחרי דקה אתה מתחיל להתפתל. כשאתה לא אוכל מעל 10 שעות (אצלי זה מעל שעה-סתם...אני כוסית רזה שחבל על הזמן), הגוף שלך זועק, ואיזה כיף זה לאכול- אנשים מתרכזים בפעולה הזו שעות. לשתות כנ"ל. אפילו צרכים משניים כמו לבוא בחברה. תנסה להסתגר מעל ל-יומיים בבית (אצלי זה כמה דקות...)אתה תשתגע, תרצה חברה- למה, כי יש לך קידוד שאומר צא להתרעות בחברה כדי להביא זיווגים. קידוד גנטי שהתריע לאדם שימשיך לנשום שיכפל את עצמו כי כל הגנים האחרים נכחדו. קידוד גנטי שגרם לאדם להתבודד נעלם- כי אנשים כאלו הפסיקו להתרבות. כנ"ל בהקשר לסקס- אם סקס לא היה גורם הנאה או אם זה לא היה מקודד בגנים אף אחד לא היה עושה סקס ואז לא היה מתרבה. כל מה שגורם לנו עונג גרם להישרדות שלנו בעבר (לא משנה שהיום חוגגים על מרכזי העונג הללו בעזרת פורנוגרפיה ומסעדות וכ"ו). אוקיי- עכשיו כל בתהליך הזה הוא תהליך שהתרחש במשך מילארדי שנים בסדר גודל שקשה אפילו להבין. האדם המודרני הוא כמו טיפונת באוקיינוס האבולוציה הענק (ואני לא מרשה לאף אחד לצטט אותי- כי זה יש תביעה על זכות יוצרים....). הגנים לא יודעים מה הם רוצים אבל שרדו הגנים שיצרו מכונות שעזרו להעברת הלאה. אני מאמינה שיש עוד משהו שעדיין לא גילו-איזשהו כוח שבילבלו אותו עם דת, איזשהו משהו אוניברסלי שכן מעניק איזשהו כיוניות, איזושהי סיבה- זה דרך אגב, מפיל את התיאוריה של דארווין מכיוון שדארווין טען לחוסר אקראיות מובהק.
 

netbird

New member
הגדרת החיים

שני מאפיינים חשובים של חיים הם רבייה והשרדות. אבל נעשה הפסקה קצרה ונחזור לזה אחר כך. בגדול קיימות שתי אסטרטגיות של מהלך חיים ותחום אפור ביניהן. אני מתכוון לאסטרטגיית חיים מסוג K לעומת r. אלה של סוג K הם בעלי חיים גדולים שמשום תחרות עזה על משאבים, נדרש להם זמן רב יותר לאסוף משאבים כדי להגיע לשלב רבייה. עיקר המאמץ שלהם הוא בהשרדות. K כולל בעיקר עופות ויונקים. יש השגחה הורית ומספר צאצאיהם נמוך. באסטרטגיית r לעומת זאת, המצב הפוך: צאצאים רבים, אין השגחה הורית, בעלי חיים קטנים, בגרות מינית בגיל צעיר ועיקר המאמץ הוא ברבייה ולא בהשרדות. דוגמאות בעיקר מחסרי חוליות, ממלכת הצומח, וכל יתר המחלקות הפויקילותרמיות (דגים, דו-חיים, זוחלים). עצים חיים זמן רב, אבל הם בעלי צאצאים קטנים ורבים. הצב הוא זוחל שחי זמן רב ובתנין יש השגחה הורית. בקוקיה בניגוד לכך אין השגחה הורית. תחום אפור. האם בעלי חיים מתרבים כדי להעביר הגנים שלהם? כן, אבל זו בסך הכל דרך להתגבר על בלאי החומר (הגנטי). זוהי גם דרך להתמודד עם תנאי סביבה משתנים. הגנים אינם בהכרח יחידת הסלקציה. גם גנים עוברים שינויים ברצף ולו משום שהגדיל של הדנ"א יהיה פחות מסולסל וקל לקריאה ושכפול. כלומר, הגדיל עצמו נתון לסלקציה וחלק מהבעיות בביומכניקה שלו נפתרות על ידי שינוי רצפים של גנים. תחשבו על זה, גנים שמשמשים בו זמנית גם ליצירת חלבונים ברמה התאית וגם כדי לייצב את גדיל הדנ"א באופן הטוב ביותר. אם זו לא חסכנות, אז אני לא יודע מה כן... האם רבייה היא עוד תכונה המגבירה כשירות או החלק השני בהגדרה של חיים? לכאורה, בתנאים קבועים, אין צורך לשנות את הרצף הגנטי. אולי מירוץ חימוש אבולוציוני מול מתחרים עשוי לשנות אותו, אבל תורת המשחקים האבולוציוניים טוענת שבמצב יציב אף אחד מהשחקנים לא ישנה את עמדתו, אז גם זה יורד. עותקים של גנים מסויימים חשובים יותר ואחרים חשובים פחות. גנים השייכים למשפחת ה- house keeping הם גנים שמרנים יותר ולא ישתנו. גנים המגדירים פעילות נוספת של התא בעלי סיכוי גדול יותר להשתנות. בנוסף, ככל שגן הוא עתיק יותר פחות סביר שהוא ישתנה. גנים עתיקים כמו זה של ציטוכרום p450 הם עתיקים דיים כך שהשינויים בהם מינוריים ומשתמשים ברצפים שלהם כדי לבנות עצים פילוגנטיים. כשרוצים לבדוק שינויים קטנים יותר (למשל בין שני מינים מאותו סוג) משתמשים בגנים 'חדשים' יותר שעברו יותר שינויים. גנים עתיקים יכולים להיות גם שרידים אבולוציוניים, כך שלמרות שיעילותם בהתאמה לתנאים של היום נמוכה, כיוון שעל גביהם נבנו תכונות הכרחיות לקיום האורגניזם היום, תכונות אלה ישארו.
 
תסתכל על זה הפוך.

זה לא שהגנים שואפים להמשיך ולהתקיים, אלא שמתוך כל הגנים הקיימים - אלה שיש להם את הנטייה להתנהג בדרך כזו שגורמת להשתכפלותם ולהישרדותם, הם אילו שלבסוף מתרבים ונשארים. אז שאלת ה"למה" כלל לא קיימת. הם לא רוצים. זה פשוט קורה להם. וזה כמובן על פי התיאוריה ששמה את הגן במרכז. דוקינס, למשל, מאוד אוהב את הגישה הזו. לי התיאוריה הזו לא נשמעת משכנעת.
 
למעלה