שאלה מעניינת

No name for now

New member
שאלה מעניינת

(לפחות אותי
) בסביבות יום הכיפורים היו סרטים בטלויזיה על המלחמה, הנופלים, המשפחות וכו'. באחד הסרטים יתומה אמרה שאחת הסיבות שהיא בחרה במקצועה (פסיכולוגית) היא בגלל חוויות היתמות שלה (או משהו בסגנון) אני מודה שהנושא הזה מאוד מסקרן אותי, אז הנה אני שואלת: איך אתם חושבים שהחיים שלכם היו שונים אם אביכם לא היה נופל? אני לא מדברת על "הייתי אדם יותר מאושר" וכו', אני מתכוונת לבחירת מקצוע, בן/בת זוג, ובכלל דברים שמשפיעים על מהלך החיים. מה הייתם עושים אם אבא היה בחיים? מה לא הייתם עושים אם אבא היה בחיים? אתם מוזמנים לשתף ולהשמיע דעה בנושא
 

No name for now

New member
אני אתחיל

טוב, האמת שקשה לי לקבוע אבל אני משערת: יכול להיות שלא הייתי משרתת בחיל המודיעין כמו אבי, אפשר לומר שמיום נפילת אבי הייתי נעולה על חיל המודיעין (בהשפעת אמי) מה גם שבמשפחתינו יש מסורת של שירות בחיל. ערבית כנראה שהייתי לומדת בכל מקרה כיוון שאהבתי את השפה מההתחלה, אבל בתיכון הייתי מעדיפה בגרות בפיזיקה על בגרות בערבית. כל זה מתוך הנחה שאבי לא היה לוחץ עליי לשרת בחיל
חרטות על הבחירה אין לי כיוון שלשירות היתה השפעה מכריעה על המשך חיי
 
ת'אמת..

ת'אמת, אין לי מושג כי לא הכרתי את אבא שלי ... הוא נהרג שאמא שלי הייתה איתי בהריון בחודש השני.. כך שהוא לא זכה לראות אותי ולא אני אותו.. אני מאמינה, שאם אבא שלי לא היה נהרג, היחס שלי למדינה , לצה"ל, לשירות סדיר היה שונה.. כלומר, אני ממש מחכה להתגייס ובסרבנים אני רואה איפשהו כבוגדים למרות שאני מבניה אותם ואני מאמינה שאם אבי לא היה נהרג, הייתי מבינה אותם יותר אבל עדיין לא הולכת בדרכם.. כל העיניין הזה שלהמשיך את מה שאבי הפסיק-להגן על המדינה נורא חשוב לי!! בקשר למקצוע, אני אמנית(ציירת צלמת וכד') כרגע תלמידת תיכון ואין שום ספק שאעסוק במיקצוע הזה גם בעתיד.. לא ניראה לי שלנפילת אבי הייתה איזשהי השפעה או יותר נכון חסרונו של אבי.. אבל אני כן חושבת שזה נורא תורם ליצירתיות ולפתיחות שלי לגבי הרבה דברים.. זה מביא אותי למקומות שאנשים שלא חוו אובדן של מישהו קרוב לא מבינים.. מקווה שהבנתם את מה שניסיתי להעביר במסר שלי..
 
למעלה