תגובה מאוחרת:
בלי להיכנס לצדקנות וציקצוקי לשון, אני אישית, לא אוהב את זן הטלויזיה הזה - ריאלטי. זה פשוט לא מעניין אותי. וגם ככה הזמן שיש לי לראות טלויזיה הוא זעום וקצוב (זה חוץ מ-רינת ויויו או דורה ובוטס) ה-תת זן הזה, של תכניות ראילטי טיפוליות כביכול - מחליא אותי! בעיקר בגלל הילדים שמשתתפים בו. מבוגר שרוצה להשתטות ולעשות פאדיחות, או לשפוך ת'קישקעס שלו בפניי כל האומה - שיבוסם לו. לילדים אין אפשרות בחירה אמיתית! גם אם הם אומרים שהם רוצים "להיות בטלויזיה", אין להם יכולת להבין את כל ההשלכות והמשמעויות של זה. בעיניי זה פסול! לדעתי גם מע' היחסים בין המפיקים למשתתפי התוכניות האלו, היא נצלנית! בעיניי זה ניצול ששווה בערכו לניצול מיני של מטופל בזמן טיפול! בשאר תכניות ריאלטי, מתקיימת מע' סימביוטית שבה כולם פחות או יותר מרויחים. המפיקים (כמובן), הצופים, וגם המשתתפים. בסוג הזה של תכניות ריאלטי, המשתתפים לא מרויחים כלום, או מעט מאוד! בוגרי סופר נני לא הופכים להיות כוכבים! אני לא מאמין בטיפולי "זבנג וגמרנו" עם או בלי מצלמות.