אין תשובה אבסולוטית
קודם כל, בארץ אין חוקים לכלום, הכול חאפרי. בחו"ל יש כמה שלבים. בשלב התסריטאי, הוא יכול למכור בפחות כסף אבל עם סעיף של יכולת החלטות. או ביותר כסף ופחות מעורבות. מעבר לזאת, תלוי איך הבמאי הגיע לפרויקט. יכול להיות שהוא מפתח את הסרט בשיתוף עם התסריטאי. או שהוא נשכר ע"י המפיק. במקרה כזה יש שוב כמה אפשרויות. יש סעיף שכתוב שמחייב את התסריטאי המקורי לעשות עוד מספר שכתובים לפי דרישות הבמאי או המפיק. במקרה כזה עדיין יש לו שליטה מסוימת. גם אם אין, הבמאי עדיין יכול לבחור לעבוד עם התסריטאי במחשבה שאין מקור טוב ממנו לשנות את התסריט ועדיין להישאר אמין. יש והבמאי משכתב בעצמו בהתעלמות מוחלטת מרצונות התסריטאי. ואפשרות נוספת היא שנשכרים תסריטאים אחרים ע"י הבמאי או המפיק כדי לשכתב את התסריט, שוב ללא קשר לתסריט המקורי. מבלבל? אלו הן דרכי התעשייה. דוגמאות: רובי פורת שובל כתבה את הסיפור המקורי ל"סוף העולם שמאלה". אבי נשר לקח אותו, ושינה אותו מקצה אל קצה, למורת רוחה של שובל. ג'ונתן ג'מס כתב את התסריט המקורי ל"הפלישה ממאדים". טים ברטון שכר את צמד התסריטאים של "אד ווד" כדי שישכתבו אותו. הוא כל כך לא אהב את מה שהם עשו, עד ששכר את ג'מס שוב כדי שישכתב אותו לפי הדרכותיו. רונלד באס כתב את התסריט המקורי ל"איש הגשם". בדרך להפקה שיכתבו אותו לפחות ארבעה אנשים, ביניהם סטיבן שפילברג. בגלל חוקי הגילדה, אף אחד מהם לא כתב מספיק כדי לקבל קרדיט. בסופו של דבר זכה באס באוסקר על התסריט בלי שכתב מלה אחת מהתסריט הסופי. בזמן עשיית "העורב", ביקש הבמאי אלכס פרויאס שישכרו את התסריטאי דייויד שואו למשך כל ההסרטה, כדי שיוכל לחשוב על פתרונות בזמן אמיתי אם יתקלו בקשיי הפקה שיצריכו שינויים בתסריט. פרויאס ביקש משואו להישאר אף לשלב הפוסט סינק, שם יוכל להכניס עוד מספר שורות לפני העריכה הסופית. בזמן העבודה על "פייבאק" נכנסו החברים מל גיבסון ובריאן הלגלנד, הבמאי-תסריטאי למריבות כל כך גדולות לגבי עשיית הסרט, עד שהלגלנד עזב את ההפקה וגיבסון שכר ידיד אחר שלו, במאי לא מוכר וכנוע שיצלם ויערוך מחדש לפי שינויי התסריט של גיבסון.
