שאלה מקצועית לכולם,אני זקוקה לעזרתכ

[me991]

שאלה מקצועית לכולם,אני זקוקה לעזרתכ

לכל עובדי הפנימיות בעבר ובהווה.. אנחנו רוציעם לבנות בפנימיה תכנית כישורי חיים, הרציונל הכללי, הוא שרב הילדים יוצאים מפנימיות במקרה הטוב (או הפחות טוב) בגיל 18, ופשוט אבודים, כי הם לא יודעים איך לחיות חיים עצמאיים. נראה לי שאין צורך לפרט את הבעיה ,מי שבשטח מבין.. השאלה היא, אלו כישורים לדעתכם חשוב ללמד? אני אציין שהפנימיה היא פוסט אישפוזית, ויש ילדים שהם ברמה מאד בסיסית (ללבוש בגדים שמתאימים למזג האוויר..ומטה) ויש גם ילדים יותר ברמה שאפשר לדבר איתם על ניהול תקציב וכו'. בעיני זה אחד הפספוסים של המפעל הפנימייתי.. תודה מראש בשם כולנו ובעיקר בשם הילדים..

 

[my sTar]

ציניכאן../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif פה מהר.

סתם, כי רציתי שתענה על השאלה הזאת. מסכן הפורום הזה כמה שהוא גוסס.. אני מתקשה לענות לך על ההודעה כי אף פעם לא עבדתי עם נור-ילדים "פסוט אישפוזיים" ולפי מה שאת מתארת הפערים בינהם גדולים, כך שגם במחשבה שלי קשה לקלוע ל'רמת הילדים' אני חושבת שתתחילי עם פעילויות שמלמדות את הילדים על חוקים בחברה וכמה שהם דבר חשוב ומועיל [אפשר לשחק איתם משחק שיש לו כללים מאוד ברורים, כמו טאקי או אפילו תופסת רגילה ואז להגיד לכמה ילדים "בסוד" לא לעמוד בכללים - ורואים איך המשחק נחרב. החוקים של המשחק מושלכים על החוקים שבחברה ובהתנהגות הכללית- אפשר בעיקרון לפתח סוג של דיון ושוח שיח בנושא- תלוי ברמת הקבוצה שיושבת מולך..] כל מיני פעילויות על גבולות ולחצות גבולות וכאלה [אני צריכה לחשוב על עוד דגמאות כי אני לא משמ יכולה לשלוף] ואח"כ להתקדם הלאה אם זה ברמה נמוכה אז פעילויות של מתי מדברים בשקט ומתי אפשר לצעוק [בקופת חולים בשקט, במשחק כדורגל אפשר לצעוק לדוג'] איך מתלבשים נכון, איך מדברים נכון וכאלה, [אפשר בעזרת סימולציות - אבל אני לא יודעת עד כמה זה מתאים לרמת הקבוצה, אפשר גם סתם בציורים של להתאים מה נכון ומה לא.. למשל תמונות של בנאדם מדבר בשקט מול בנאדם צועק ושהילד יחבר למקום שבו האדם נמצא..] ואם ברמה יותר גבוהה וגם הילדים כבר בגיל יותר מבוגר, לדבר איתם על כל מיני עניינם של לפתוח חשבון בנק, מה זה משכורת? מה זה ביטוח לאומי? איך נגשים לראיון עבודה? כל מיני כאלה אם את יכולה להגיד יותר בבירור מה רמת הילדים בקבוצה, אוכל לעזור לך לחשוב גם על דרכים ועל שאר מיני מתודות להעביר את מה שצריך. לבנתיים, שיהיה לך בהצלחה!!

 

[naar0]

אני כל כך מסכימה עם הבעיה שהצגת

ונראה לי שהפתרון לא טמון רק בהכנה ל"חיים האמיתיים" אלא בהמשך ליווי לאחר שהנערים עוזבים את הפנימיה. מהניסיון וההכרות שלי עם חניכים, הרבה נופלים בין הכסאות, לא מצליחים להתמודד בעולם המבוגרים, מזניחים את עצמם, וזה במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, מתדרדרים להתמכרויות, וזה מאוד מתסכל, אבל מוכיח דבר חשוב שצריך להשקיע ארץ בתחום של יוצאי פנימיות ולגבש תוכנית מסודרת. כיום הדאגה לנושא מתמצה במספר מצומצם של "דירות מעבר" לבוגרי פנימיות, ומעט מאוד בוגרים מקבלים הדרכה והמשך ליווי. יש פנימיות (בד"כ תלוי באופי ההנהלה ובשיקולים כספיים) שעוזרות אידיוידואלית בנושא, וזה נהדר. כי השנה שנתיים הראשונות לאחר שהחניכים עוזבים הן קריטיות. אם אתם יכולים להרים את הכפפה, ולסייע לחניכים לאחר עזיבתם כמובן לא בצורה אינטנסיבית כבהיותם חניכים, וגם לא לתקופה כל כך ארוכה אבל לפחות בהתחלה- זה הפתרון.

 

[me991]

תודה לעונים בינתים אני אשמח לעוד..

MYSTAR השאלה היתה כללית יותר ופחות משנה עם איזו אוכלוסיה בדיוק עבדת. הבעיה היא אותה בעיה, כשאנחנו מכניסים ילדים למסגרת כל כך מכילה, שיוצרים אובר תלות. ולגבי מסגרוךת המשך, אני חושבת שבמצב הקיים היום זה נכון, אבל מלכתחילה ההשקקעה צריכה הליות החינוך לעצמאות בתוך הפנימיה, ואז מסגרות ההמשך יצטרכו להיות פחות יאנטנסיביות. להערכתי תמיד יהיה משבר כלשהוא ביציאה מהפנימיה, העניין הוא שיהיו כלים שלפחות יהיו במודעות הילד לשעת הצורך. ולגבי הפורום איך אפשר להחיות?אפשר לבקש מתפוז לפרסם?.. אולי צריך מנהל?.. מה זה דורש ,לנהל פורום כזה?

 

[צ י נ י כ א ן]

הנני כאן

ניסיתי לקחת כמה ימים לחשוב על השאלה, אבל למי יש זמן... גם אם היו נותנים לי חודש... בכל מקרה, אני לא ממש מומחה לעניינים האלה, בעיקר כי מעולם לא עבדתי עם נוער בגיל הזה, אבל אני חושב שהעיקרון של בניית תוכנית ל"המשך החיים" צריכה להיות מבוססת על דרך העבודה של הפנימייה, לאור המאפיינים הספציפיים של הנוער החוסה בה. הדבר הראשון והחשוב ביותר לדעתי. הוא לראות מה יש לנו ביד ("סוג" הילדים) ומה היינו מצפים שייצא מהם ולפי זה לגזור מטרות. יש נוער שאם יידע לנסוע באוטובוסים ולהעזר בלשכה הסוציאלית או בטיפול נפשי זו תהיה הצלחה ויש נוער שיכול להיות "נורמלי". לפי הרמה שנראה כי אפשר להגיע אליה צריך לחשוב מה אדם ברמה הזאת עושה בחיי היומיום ולנסות לכוון את החניך להתנהגויות דומות. זה מאודשטחי, אבל קשה לי להסביר, כי אין לי נסיון ממשי, אלא רק רעיון בראש. הייתי פעם בבי"ס לילדים עם פיגור קל שיש לו "דירת בוגרים", בה עוברת פעם בשבוע כל אחת מהכתות ומתנסה בעבודות בית, שיתוף פעולה בדירה, קניות, בישול וכו', כשבשנה האחרונה הם כבר אמורים לתפקד מבוקר ועד צהריים לבד - ללכת לקניות, להכין ארוחת בוקר, לנקות, לארגן לעצמם פעילויות ועוד. אני אישית הייתי מחנך נוער מהיום הראשון בפנימייה לערכים של עבודה ושל אי-הזדקקות - דואג שיעבדו וירוויחו על זה "כסף" שיקנה להם זכויות וגם חובות (שזה קצת בעייתי, כי אנחנו אמורים לספק הכל...) ויפנימו שהעבודה היא הנדבך עליו הם יכולים לבנות חיים עצמאיים. חוץ מזה (ותסלחו לי על האורך), אני חושב שבמסרים שמדריך משדר לחניך מהיום הראשון שלו מחוץ לבית יש יותר מאשר בכל תוכנית "כישוריי חיים". חניך שהמדריך מהווה בשבילו מופת יפנים את הערכים שהמדריך משדר עמוק יותר ולפעמים רק הקשר החם, הדאגה והאהבה הבלתי מותנית "ייפתרו" הכל. הפוטרום גוסס, אבל יציב...

 

[me991]

ציניכאן

מסכימה איתך לחלוטין שהדמות שלנו חשובה, אבל ממה שאני רואה לפעמים יש נטיה לבנות יותר מדי על הדמות והזרימה של החיים, ולכן צריך לפעמים ליצור את הקבוצה או הזמן המיוחד לזה במערכת. בפועל הילדים /נוער בפנימיה לא צריכים לבצע הרבה דברים לבד מתוקף היותם בפנימיה, ואז הם יוצאים ולא יודעים איך..אז לפעמים צריך להקדיש לזה את הזמן, אפילו אם זה בצורה 'מלאכותית'. אבל באמת זה משהו שצריך לעמוד לכל מדריך בראש מיומו הראשון . תודה על ההתייצבות. ולגבי הפורום, אולי כדאי שכל אחד יספר לעוד שני 'עובדי פנימיות', וזה יחזיר קצת כוחות.. חבל בעיני זה מקום חשוב מקצועית, ולפעמים גם נפשית.

 

[צ י נ י כ א ן]

אני לא ממש עוסק בגילאים האלה

אבל גם אצלנו כשילד עומד לעבור שלב (לפנימיית המשך) אנחנו מנסים לתת לו עוד כלים ועוד התנסויות, השאלה היא מה מצבו הספציפי של הילד. אצלנו יש כאלה שאנחנו לא יכולים לתת להם לנסוע לבד באוטובוסים ולכן לא ייצאו לחוגים בעיר ויש כאלה שכן, הכל בהתאם לכוחות של כל אחד מהם, אבל הם גם יחסית קטנים (עוזבים בגיל 14) ואנחנו בונים בסיס ממנו יגדלו בפנימייה הבאה. החוכמה היא, לדעתי, לא לחכות לשנת-סיום, אלא להכניס את הדברים מהשלב בו נוצר קשר בין הילד למדריך. דיבור, סיפורים, חשיפה לחיים הנורמליים (לכאורה) שלנו ייתנו להם איזשהו מושג לגבי ה"נורמלי" ויהיו מעין שיקוף למה הם יכולים להיות. חשוב לדעתי להגיד להם שהם יהיו "נורמליים" - להציע עבודות שהם יכולים לעשות בעתיד ולתת להם להאמין שהם יכולים להסתדר בחוץ, ומתוך זה הם יבנו אמונה, שהיא הדבר החשוב ביותר לטעמי כשרוצים להשיג מטרה. אולי כדאי שהשלב הראשון של תוכנית "כישוריי חיים יהיה יצירת שיקוף לגבי מה הם רוצים להיות ומה הם יכולים להיות ולתת להם לראות שהם יכולים להיות "נורמליים" ושאין הבדל מהותי בינם לבין הסובבים אותם. חלק מהילדים מסתדרים בשכונה יותר טוב מכולנו וזאת הבעייה שלהם, חשוב לתת לילדים כאלה את הכיוון החיובי, כי יכולות להסתדר יש להם... לגבי הפורום - אני לא מאמין בגיוס של אנשים ואני אישית חושב שזה לא כזה נורא שהוא מצומצם, גם אם זה מבאס קצת לפעמים לראות שרק הנהלת הפורומים מקפידה לכתוב פה. אני אגב הגעתי הנה במקרה, חיפשתי רשימת פנימיות ודרך גוגל הגעתי לפורום...

 

[my sTar]

ציני' [קיצרתי לך ת'שם..../images/Emo13.gif]

אתה צודק בכל מה שאתה כותב, כמובן שזה צריך להיות תהליך מאוד ארוך של הקניית ערכים והקניית כישורי חים מההתחלה, וזה לא שהדבר הזה לא קורה באופן אוטומטי אצל כולם, ז"א כל מדריך באופן אוטומטי גם אם הוא לא חושב על זה הרבה, בכל שיחה עם חניך ובכל התנהגות מולו רוצה להקנות לו את הדברים הנ"ל. [לא?] ובכל זאת, על אך העבודה הכביכול סזיפית והיומיומית הזאת צריך להדגיש את המעבר ל'חיים' ע"י איזושהי תוכנית מיוחדת שאולי היא לא תוכנית התחלתית אלא יותר תוכנית מסכמת של מה למדנו לאורך כל הזמן שהיינו בפנימייה שיוכלים לעזור לנו בהמשך הדרך [שזה תקף גם כמו בפנימיה מהסוג שלך של שלב המשך לפנימייה חדשה וגם לפנימיה מהסוג של מי ששאל (שחכתי את הניק) שזה שלב של 'חיים האמיתיים'..] ונחמד לראות שאתה כותב. תמיד מעניין לקרוא אותך

 

[צ י נ י כ א ן]

די נו, תמשיכי...

נזכרתי היום שבשנתי הראשונה הייתה קבוצה של מסיימים שהייתה נפגשת יחד עם העו"ס, הפסיכולוגית, מדריך ומורה והיו משחקים במשחק שמתקדמים משבצות וכל משבצת מכילה משימה שקשורה לעבר, הווה או עתיד והילד היה צריך לספר משהו. ככל שסיפרו יותר או שיתפו יותר זכו ביותר נקודות. זה ארך כמה חודשים המשחק ויותר מזה אני לא ממש יודע, אבל זה רעיון שאפשר לשפר ולבנות עליו.

 

[אומרים שהיה פה שמח ל]

אני יכולה להתייחס לפנימ' חינוכיות.

אני באה מפנימייה שמוגדרת כחינוכית (לא טיפולית)-- כלומר חבר'ה עם סיפורי חיים מאד קשים ובעיות התנהגותיות לא פשוטות, אבל מבחינה פיזית- הם עומדים על 2 רגליים... מהמידע שיש לי.... אצלנו בפנימייה יש תוכנית "כישורי חיים" שמציעים לבוגרים. זו תוכנית שכוללת מיומנויות מחשב בסיסיות, מידע על התחום הכלכלי (בנקים/חיסכון/מלגות וכו'), על אפשרויות לימודים, מושגים בשכירות וכו'... חניכים שלי ישתתו בו ומאד מתרגשים לקראתו... התוכנית עדיין במסגרת פיילוט, אבל כשיהיו ממצאים ותובנות אני אספר לכם! מעבר לזה- יש לצה"ל מכינה לחייל משוחררים (בעיקר ליוצאי אתיופיה). באופן כללי זו תוכנית מוצלחת מאד ואפשר לנסות וללמוד מהם על התחומים ועל השיטה בה הם משתמשים... בעיני, חשוב לא פחות מהכלים שנותנים לתלמידים, להפוך את הפנימייה לבית. החברה יודעים שהם יכולים לחזור מתי שהם רוצים ושיש להם שם מיטה ואוכל ושרות סוציאלי לייעוץ ולתמיכה... שהצוות ממשיך לשמור אתם על קשר חם ומלווה אותו במהלך חייו. בצורה,זו היציאה מהפנימייה תהיה קצת יותר רכה. מי שמסוגל לעמוד על רגליו ולהתקדם עם חייו, קורב לוודאי שיעלם מהפנימיה ויפנה רק במצבי משבר, ומי שאינו מסוגל (אין לו משפחה, הוא לא בשל עדיין וכדו') יוכל לקחת את הזמן ולצעוד צעד-צעד ולא ליפול פתאום לתוך עולם מטורף בלי למצוא את הידיים והרגליים... אני יודעת שזו יוזמה שלא-לאט תוספת תאוצה בפנימיות. גם עבור התלמידים שעדיין בפנימייה- כשהם מודעים לעובדה שהבוגרים חוזרים לישון בפנימייה ברגילות וזוכים ליחס חם ואוהב, אנחנו בעצם משדרים להם שהמקום הזה הוא בית, משפחה ושגם אתם תזכו ליחס הזה בבא היום...

 

[aya_bsf]

קבוצת הכנה לעצמאות

היי...... אני עבדתי עם נוער פוסט אשפוזי בגילאים 19 - 14 ובשנתיים האחרונות לשהייתם בפנימייה העברתי להם קבוצה דינמית שכונתה קבוצת הכנה לעצמאות ובה הכנסתי גם תכנים החשובים לחיים האמיתיים.... וגם תכנים רגשיים יותר.....קבוצה דינמית..... לפי רשמים שקיבלתי מהילדים הם מאוד נהנו, ונראה לי שקיבלו כלים בסיסיים ואף יותר מכך להמשך חייהם..... אשמח להעביר לך פרטים נוספים או רעיונות..... בהצלחה איה

 

[me991]

נשמע מעניין

אני אשמח לשמוע תכנים וגם רעיונות לפעילויות,אמנם שלנו לא תהיה קבוצה דינמית, יותר בקטע החינוכי, אבל בתור אשת מקצוע לעתיד גם על זה אשמח לשמוע. תודה

 

[bingolool]

אני עו"ס בפנימיה טיפולית פוסט אישפ'

אישפוזית ואני בעד לעשות משהו משותף לפנימיות/צוות חשיבה וכדומה או להקים משהו שמתוף לפנימיות משום שכולנו באותה סירה!!!! יש לי רעיונות.. איפה את עובדת?

 

[me991]

החלפת ניק?או שאת מישהי חדשה

אני כרגע מדריכה בפנימיה פוסט אישפוזית לילדים ונוער,אבל בעבר הדרכתי בכפרי נוער. ובנוסף סטודנטית לעבודה סוציאלית.. ברוכה הבאה!

 

[אומרים שהיה פה שמח ל]

גם אני בעד

אני גם מאד בעד ליצור עמותת גג שתאפשר הפריה הדדית בין הפנימיות השונות, החלפת רעיונות ושיתוף פעולה מסויים בתחומים שונים. מעניין לשמוע את הרעיונות שלך בנושא... האמת, שאני בימים אלו מתחילה לשקוד על פיתוח עמותה כזו... אשמח לשמוע רעיונות, תגובות וכו'