אם הבנתי נכון את השאלה...
הכוונה היא לחוקיות שבהצבת טעמי המקרא בפסוקים עפ"י החלוקה, או להיפך - מציאת החלוקה לפי הטעמים הנתונים לך. הכללים הם די מסובכים ויש הרבה יוצאים מן הכלל. ישנו ספר גדול (מעל 400 עמודים) שעוסק בנושא: "טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת" של הרב מרדכי ברויאר. קיצור של הספר מופיע בהקדמה לספר בראשית של הסדרה "דעת מקרא" (לגבי כ"א ספרים - כל ספרי התנ"ך מלבד ספרי אמ"ת), ובהקדמה לספר תהילים לגבי ספרי אמ"ת (=איוב, משלי, תהילים, בהם יש מערכת שונה של טעמים).
גם [URL='http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c1051.htm']כאן[/URL] מופיע חיבור דומה, אם כי אותו לא קראתי. כדי שלא תצאי בידיים ריקות אסביר בקיצור. טעמי המקרא מחולקים לכמה דרגות: קיסריים: סוף פסוק ואתנחתא. מלכים: זקף קטון, זקף גדול, סגול, שלשלת וטפחא שרים: רביעי, זרקא, פשטא, יתיב ותביר. פקידים: פזר, קרני פרה, תלישא גדולה, גרש, גרשיים. משרתים : מונח, מהפך, מרכא, מרכא כפולה, דרגא, קדמא, תלישא קטנה, ירח בן יומו. (מתוך
ויקיפדיה, שם אפשר לראות גם את סימני הטעמים האלה). 1. ראשית, הפסוק מתחלק לשניים ע"י אתנחתא. 2. לאחר מכן כל חלק מתחלק לשניים ע"י אחד מהמלכים. 3. עכשיו הסדר כבר שונה. שני החלקים שמשמאל למלך מתחלקים ע"י מלך נוסף. שני החלקים מימין למלך מתחלקים ע"י אחד מהשרים. 4. וכך הלאה. החלקים השמאליים מתחלקים ע"י אותה הדרגה, והימניים ע"י דרגה מופחתת. לדוגמה, הפסוק האחרון בהפטרה שנקרא השבת: (את הפסוק עם הטעמים ניתן לראות
כאן). "כי-ניחם יהוה ציון, ניחם כל-חורבותיה, וישם מדברה כעדן, וערבתה כגן-ה', ששון ושמחה יימצא בה, תודה וקול זמרה." (ישעיהו נא,ג) 1. האתנחתא נמצא תחת המילים "כגן-ה'", ולכן אחרי המילים הללו נמצא הגבול שמחלק את הפסוק לשניים. 2. החלק השמאלי ("כי-ניחם" עד "גן-ה'") מתחלק ע"י מלך שנמצא תחת המילה "חורבותיה". החלק הימני ("ששון" עד "זמרה") מתחלק ע"י מלך הנמצא תחת המילה "בה". 3. נתמקד בחלק השמאלי ("כי-ניחם" עד "גן-ה'"). הצלע השמאלית של חלק זה ("כי-ניחם" עד "חורבותיה"), מתחלק גם הוא ע"י מלך תחת המילה "כעדן". הצלע השמאלית מתחלק ע"י שׂר תחת המילה "ציון". 4. וכך הלאה. החלקים השמאליים מתחלקים ע"י אותה הדרגה, והימניים ע"י דרגה מופחתת. עפ"י מה נקבע איזה מלך לשים ואיזה שר? עפ"י מה בכלל מחלקים את הפסוק, ואיך זה קשור לחלוקה התחבירית? לא ניתן להאריך פה, אבל הכל מפורט במקורות הנ"ל.
