La Milagrosa
New member
שאלה מ"ילדה" בת 18 (היום בת 46).
אם לא התבלבלתם ונבהלתם מהכותרת, ונכנסתם, אז אתם תראו שתבינו.
אני כאמור בת 46- מזמן לא מתבגרת- אבל פעם, כמו כולנו, הייתי.
אני עכשיו עושה קצת סדר בחיים שלי וחלק מהעניין זה לחשוב על כל מיני דברים שקרו לי אז ביחסיי עם ההורים שלי. בגלל שאין לי ילדים, הייתי רוצה לשמוע מה דעתם. כל דיעה.
1. בגיל 18 - מיד אחרי סיום התיכון- נכנסתי להריון מחבר שהיה מבוגר ממני בשש שנים. לא היה לנו כסף להפלה (הוא היה סטודנט תפרן) ולא ידענו מה לעשות אז נאלצתי לספר להוריי, שהיו בגילאי השישים. הם עשו מזה כזה סקנדל, אבי לא דיבר איתי כמה ימים, בקיצור האווירה בבית היתה של אסון כבד, כאילו שרצחתי מישהו. אני זוכרת אפילו שאמי עומדת במטבח ומסננת לעברי "בסוף תקבלי איידס"! (ואני מזכירה לכם: כבר הייתי בת 18 וחצי, והיה לי חבר קבוע). הם ביררו מה שצריך ועזרו לי עם ההפלה, ומה שנשאר מכל הסיפור הזה זה שלמדתי שאסור לי לספר להם כלום. טוב, גם קודם לא שיתפתי אותם ולכן נכנסתי להריון. לא חושבת שהיה אפשר לדבר איתם על אמצעי מניעה או דברים כאלה, כי הם היו עושים מזה סוף העולם. והם אנשים חילוניים כן? זה לא בית דתי או משהו.
2. קצת אחרי ההפלה נפרדתי מהחבר, ומיד התאהבתי בעוצמה שכמוה לא ידעתי מעולם, בגבר מבוגר ממני ב-11 שנים, שהייתי תמיד מקשקשת איתו בשכונה כשטיילנו עם הכלבים שלנו, ושחיכה לי שאתבגר כדי להתחיל בקשר רומנטי. אהבתי אותו מאד והוא אהב אותי, הייתי כל עולמו. הוא היה בחור טוב וישר, עבד קשה, גר לבדו. הדירה שלו בשכונה הפכה לקן האוהבים שלנו. הוריי, כמובן, התנגדו לקשר הזה וסירבו לקבל אותו, בעיקר בגלל הפרש הגילאים, אבל זה לא הזיז לי. כשהתגייסתי, בטירונות, נשארתי את השבת הראשונה והיו לנו שלוש שעות לביקורים. הוריי סירבו להיפגש עם החבר שלי, אז אמרתי להם שהם יכולים לבוא לבסיס לחצי שעה, כי אחרי זה אני רוצה להיות עם החבר שלי. הם נעלבו. אבל אני אומרת- אתם זוכרים מה זה להיות בת 18 בטירונות, שבוע שלם רחוקה מחבר שאת מאוהבת בו עד מעל לראש? מה ההורים שלי ציפו בכלל? ילדה מאוהבת בת 18 רוצה את החבר שלה, לא את ההורים. כלומר אפשר ביחד, אם הם היו מתנהגים כמו בני אדם. אבל מכיוון שהם לא, אז בחרתי במה שכל בחורה צעירה במצב הזה היתה בוחרת, לא? לדעתי הם לא היו בסדר כשעשו לי מניפולציות רגשיות ונעלבו מזה.
אני רוצה לשמוע כל דעה, גם כזאת שלא תסכים איתי. אני לא מהנעלבות ואני חייבת עזרה מאנשים שיש להם מושג איך זה להיות הורים לבחורות צעירות.
תודה רבה!
אם לא התבלבלתם ונבהלתם מהכותרת, ונכנסתם, אז אתם תראו שתבינו.
אני כאמור בת 46- מזמן לא מתבגרת- אבל פעם, כמו כולנו, הייתי.
אני עכשיו עושה קצת סדר בחיים שלי וחלק מהעניין זה לחשוב על כל מיני דברים שקרו לי אז ביחסיי עם ההורים שלי. בגלל שאין לי ילדים, הייתי רוצה לשמוע מה דעתם. כל דיעה.
1. בגיל 18 - מיד אחרי סיום התיכון- נכנסתי להריון מחבר שהיה מבוגר ממני בשש שנים. לא היה לנו כסף להפלה (הוא היה סטודנט תפרן) ולא ידענו מה לעשות אז נאלצתי לספר להוריי, שהיו בגילאי השישים. הם עשו מזה כזה סקנדל, אבי לא דיבר איתי כמה ימים, בקיצור האווירה בבית היתה של אסון כבד, כאילו שרצחתי מישהו. אני זוכרת אפילו שאמי עומדת במטבח ומסננת לעברי "בסוף תקבלי איידס"! (ואני מזכירה לכם: כבר הייתי בת 18 וחצי, והיה לי חבר קבוע). הם ביררו מה שצריך ועזרו לי עם ההפלה, ומה שנשאר מכל הסיפור הזה זה שלמדתי שאסור לי לספר להם כלום. טוב, גם קודם לא שיתפתי אותם ולכן נכנסתי להריון. לא חושבת שהיה אפשר לדבר איתם על אמצעי מניעה או דברים כאלה, כי הם היו עושים מזה סוף העולם. והם אנשים חילוניים כן? זה לא בית דתי או משהו.
2. קצת אחרי ההפלה נפרדתי מהחבר, ומיד התאהבתי בעוצמה שכמוה לא ידעתי מעולם, בגבר מבוגר ממני ב-11 שנים, שהייתי תמיד מקשקשת איתו בשכונה כשטיילנו עם הכלבים שלנו, ושחיכה לי שאתבגר כדי להתחיל בקשר רומנטי. אהבתי אותו מאד והוא אהב אותי, הייתי כל עולמו. הוא היה בחור טוב וישר, עבד קשה, גר לבדו. הדירה שלו בשכונה הפכה לקן האוהבים שלנו. הוריי, כמובן, התנגדו לקשר הזה וסירבו לקבל אותו, בעיקר בגלל הפרש הגילאים, אבל זה לא הזיז לי. כשהתגייסתי, בטירונות, נשארתי את השבת הראשונה והיו לנו שלוש שעות לביקורים. הוריי סירבו להיפגש עם החבר שלי, אז אמרתי להם שהם יכולים לבוא לבסיס לחצי שעה, כי אחרי זה אני רוצה להיות עם החבר שלי. הם נעלבו. אבל אני אומרת- אתם זוכרים מה זה להיות בת 18 בטירונות, שבוע שלם רחוקה מחבר שאת מאוהבת בו עד מעל לראש? מה ההורים שלי ציפו בכלל? ילדה מאוהבת בת 18 רוצה את החבר שלה, לא את ההורים. כלומר אפשר ביחד, אם הם היו מתנהגים כמו בני אדם. אבל מכיוון שהם לא, אז בחרתי במה שכל בחורה צעירה במצב הזה היתה בוחרת, לא? לדעתי הם לא היו בסדר כשעשו לי מניפולציות רגשיות ונעלבו מזה.
אני רוצה לשמוע כל דעה, גם כזאת שלא תסכים איתי. אני לא מהנעלבות ואני חייבת עזרה מאנשים שיש להם מושג איך זה להיות הורים לבחורות צעירות.
תודה רבה!