שאלה: נאמר, 'כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני

דוד YY

New member
שאלה: נאמר, 'כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני

העמים'. איזו חכמה מיוחדת יש בתורה יותר מהפיזיקה והביולוגיה שהגויים יכולים להתפעל ממנה ? אני חושב שגם החכמה הסינית (דיקור סיני וצמחי מרפא וכו' ) מאוד מרשימים. ויהיו כאלה שיטענו שזה יותר שימושי מחכמת התורה. מה דעתכם ?
 
אין סתירה

זו תורת חיים, וזה חכמה בגויים תאמין. תורת חיים זה בשביל להביא אותנו לחיי הנצח של אשריך בעולם הבא (וטוב לך בעולם הזה), וחכמת הגויים זה רק בשביל הרובד הטכני של העולם הזה, ובזה אנו מצווים להאמין.
 

דוד YY

New member
שאלתי הייתה על 'לעיני העמים'

במה העמים מתפעלים מחכמת התורה ? וחכמת הגויים, היא לא רק בצד הטכני (כדוגמת מחשבים תקשורת וכו') הלא מהפיסיקה והביולוגיה אפשר להגיע לאהבת הבורא, כמו שכתב הרמב"ם: כיצד הדרך להאהבתו , שיהיה מתבונן וכו'.
 
כתבה בעניין

שני קוריאנים אוחזים בדרום קוריאה חיים קרוב ל-50 מיליון איש, וכמעט כולם לומדים גמרא בבית. "ניסינו להבין מדוע היהודים כאלה גאונים, והגענו למסקנה שהם לומדים תלמוד", מסביר השגריר. כך הפך רב פפא לחכם מוכר יותר בקוריאה מאשר בישראל צופיה הירשפלד פורסם: 24.03.11, 13:58 ספק אם אביי ורבא תיארו לעצמם שאת הדיונים שלהם בבית המדרש בבבל על ההלכה היהודית, ילמדו מאות שנים אחר כך במזרח אסיה. אבל מתברר שהלכות "ביצה שנולדה ביום טוב" דווקא מאוד מעניינות את הדרום-קוראינים, שהפכו את התלמוד לספר חובה בכל בית. כמעט בכל בית בקוריאה הדרומית ישנו תלמוד מתורגם. אך שלא כמו בישראל, גם האימהות הקוריאניות לומדות בו ומספרות מתוכו לילדיהן הצעירים. כן, במדינה שבה חיים קרוב ל-49 מיליוני אנשים המאמינים בבודהיזם ובנצרות, יש יותר אנשים שקוראים בתלמוד - או לפחות מחזיקים עותק שלו בבית - מאשר במדינת היהודים. הרבה יותר. "כך נהיה גם אנחנו גאונים" "היינו סקרנים מאוד לגבי ההישגים האקדמיים הגבוהים של היהודים", מסביר שגריר דרום קוריאה בישראל, יאנג סאם מה, שהתארח בתוכנית "תרבות היום". "ליהודים יש אחוז גבוה של זוכי פרס נובל בכל התחומים: בספרות, במדעים ובכלכלה. זה הישג מדהים. ניסינו להבין מהו הסוד של העם היהודי? כיצד הם - יותר מעמים אחרים - מצליחים להגיע לכאלה הישגים מרשימים? איך זה שיהודים הם כל כך גאונים? המסקנה שהגענו אליה היא שאחד מהסודות שלכם זה לימוד התלמוד. "יהודים לומדים תלמוד מגיל צעיר, וזה מסייע להם, לדעתנו, לפתח יכולות גבוהות. ההבנה הזו הביאה אותנו למסקנה שגם אצלנו צריך ללמד ילדים תלמוד. אנחנו מאמינים שאם נלמד את ילדינו תלמוד - נוכל גם אנחנו להיות גאונים. וזה מה שעומד מאחורי ההחלטה להכניס את הספר הזה כמעט לכל בית בקוריאה הדרומית". יאנג מספר כי הוא עצמו קרא בתלמוד מגיל צעיר מאוד: "זה נחשב ללימוד מאוד משמעותי", הוא מדגיש. "התוצאה היא שיש יותר קוריאנים שמחזיקים בביתם תלמוד, מאשר יהודים בישראל. לי, למשל, יש שני סטים של תלמוד: את האחד קנתה לי אשתי, ואת השני קיבלתי מתנה מחמותי". גרופים של יהודים הקוריאנים מחבבים את התלמוד לא רק כי הם רואים בו מקדם גאונות, אלא משום שמצאו בו ערכים הקרובים לליבם. "במסורת היהודית יש חשיבות לערכי המשפחה", מסביר השגריר הדרום-קוריאני. "רואים את זה גם היום, במנהג שלכם להתכנס בכל יום שישי לארוחה משפחתית. גם בארצי המשפחה מאוד חשובה. היחס למבוגר, הכבוד וההערכה שיש ביהדות לזקנים, מקבילים להערכה הגבוה שזוכים לה המבוגרים בארצי. "דבר נוסף ומאוד משמעותי זה היחס לחינוך. במסורת היהודית יש חובה ללמד את הילדים, ומקדישים לזה המון תשומת לב. גם אצל ההורים הקוריאנים עומד חינוך הילדים בראש סדר העדיפויות. אני חושב שהדמיון הזה הוביל לכך שהיום אפשר לראות בארצות הברית מהגרים קוריאנים שהולכים בעקבות היהודים, ומצליחים באותם תחומים שיהודים מצליחים בהם". בעקבות התלמוד הגיעה הערכה בתחומים נוספים, ביניהם - התרבות. "היהודים אוהבים תרבות ואמנות. אני גר ברישפון, שזה מושב קטן. ובשבוע שעבר נפתחה שם גלריה לאמנות ולמוזיקה", אומר השגריר. "זה עורר את התפעלותי, שאפילו במושב קטן יש בית לתרבות. לנו אין את האפשרויות שיש לכם, אבל אנחנו לומדים מכם גם בעניין הזה, ומשקיעים כדי שנוכל כמוכם, ליהנות גם מתחומים אלה". אחות תאומה (טוב, כמעט) ואם חשבתם שכאן מסתכם החיבור, תחשבו שוב: הביוגרפיה היהודית שנדמית לנו ייחודית למדי, מזכירה לקוריאנים את זו שלהם. "אני מוצא המון דמיון בינינו - ליהודים ולמדינת ישראל", אומר השגריר. "גם לכם וגם לנו יש היסטוריה ארוכה שכוללת קשיים גדולים. ישראל ודרום קוריאה קיבלו את עצמאותן באותה שנה, 1948, כך שאנחנו בני אותו הגיל, 63. לנו, כמו לכם, יש בעיות של שכנים עוינים. לנו, כמו לכם, אין כמעט מאגרים טבעיים, ועלינו לסמוך בעיקר על ההון האנושי שלנו. "ב-64 שנות קיומה של ישראל היא מאוד התפתחה. היא חוללה ניסים בכלכלה שלה, וגם אנחנו. האנשים בישראל דומים לדרום קוריאנים באדיבותם וגם בחוסר הסבלנות שהם מפגינים, לעיתים. "כשמתלוננים על איך שאתם נוהגים, אני אומר שמאוד נוח לי לנהוג כאן, כי אתם נוהגים על הכביש כמו שנוהגים אצלנו. יש לכם גם לב חם, כמו לקוריאנים, ולכן לדעתי ישראלים וקוריאנים יכולים להתיידד בקלות, כי אנחנו דומים מבחינה רגשית. גיליתי שכאשר ישראלי מתיידד איתך, הוא עוזר לך מבלי לצפות לתמורה. לכן אני מעריך מאוד את החברות שיש לי עם ישראלים. אנחנו כל הזמן לומדים מכם". http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4046985,00.html
 

דוד YY

New member
אני חושב שהקוראינים טועים ....

רוב היהודים שזכו בפרס נובל לא למדו תלמוד .
 

ינוקא1

New member
שאלה טובה !

בתורה כלולות חוכמות רבות גם בעניני העולם. אלא שבמשך הגלות , כמו שעם ישראל הפך ל"עצמות יבשות" שזה רק העצם ללא הבשר , כך גם התורה הפכה לד' אמות של הלכה והשאר נעלם. הגלות היא כמו מוות - ניתוק של גוף מנשמה. כך עם ישראל נותק מארצו , וזה בעצם ניתוק מהקרקע - אותו דבר התורה הפכה ל"רוחנית" בלבד , ללא ביטוי בארץ. ככל שאנו חוזרים לארץ , וככל שתהליך הגאולה מתקדם , גם התורה חוזרת להיות מה שהיא. כאחד שלמד את החוכמה הסינית 4 שנים , אני אומר לך שהידע שקיים אצלינו הינו מפורט ורחב יותר. אלא שגם מי שעוסקים בו , לא מבינים אותו בכלל ! לי לקח הרבה שנים כדי לחבר את עצמי "לגוף" בחזרה. היו לי בעיות בריאות רבות כדתי וכבחור ישיבה. התורה כאשר לומדים אותה כראוי אמורה להיות רפואה לגוף - ככתוב "ולכל בשרו מרפא". אבל אצלי דווקא בזמן שהייתי בישיבות בריאותי הדרדרה - לא הייתי גם משגיח בכלל על גופי , הייתי מנותק ממנו לחלוטין. כאשר בעיות הבריאות הפכו לבלתי נסבלות , הגעתי לרפואה הסינית שעזרה לי לפתור אותם. כאשר למדתי את הרפואה הסינית , הבנתי שדברים רבים מאלו נמצאים גם בתוך התורה שכבר למדתי , אלא שלא מבינים אותם נכון. לא רק זה - הבנתי כי בתורה ובכתבי האר"י זה נמצא בצורה יותר מפורטת ויותר מדויקת מאשר ברפואה הסינית ! לכן כיום אינני עובד בשיטות הסיניות , אני עובד בדרך הרבה יותר מדויקת וטובה. וזה לדעתי האתגר של הדור שלנו - להוריד את התורה בחזרה לתוך הגוף. כמו כן מכיוון שהגוף זוהי רמת ה"פשט" , להבדיל מנשמה שהיא "סוד" , כך כדי להבין את התורה ברבדים הללו צריך להכניס את הסוד בתוך הפשט. לחבר את הגוף עם הנשמה. דוגמה קטנה לעניין בריאותי פשוט מאוד הנמצא גם בפשט : בכל התורה מוזכר "ארך אפיים" "ארך רוח" , לעומת "קוצר רוח" (ככתוב "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" ועיין רש"י שם). העניין הוא כי נשימה בריאה , היא נשימה ארוכה כמה שיותר ושקטה. לעומת זאת נשימה לא בריאה היא קצרה ורועשת. לא זו בלבד - גם על הנשמה זה משפיע - אדם שרוחו קצרה אין לו סבלנות "את כל רוחו יוציא כסיל". אדם שנשימתו ארוכה הוא סבלני. לפיכך אחד התיקונים הגדולים לאדם זה שיתרגל נשימות ארוכות ושקטות. שלפני הולכו לישון ינשום נשימות איטיות וארוכות עד שירדם מתוך זה. וקיימות עוד דוגמאות. כמו כן אני מכיר צדיק אחד , עם רוח הקודש נפלא שהוא הגיע לזה בזכות עוסקו בתורה. והוא ברגע שראה אצלי את אחת האבנים שאני משתמש בהן לעבודתי , הוא התחיל לשפוך עליה כל כך הרבה מידע שהותיר אותי המום. הוא לא למד מימיו על האבנים הללו , אבל בזכות הבנתו בתורה - ברגע שראה אותה ישר הבין מעצמו למה היא טובה , מה כדאי לעשות לה שתתפקד טוב יותר , איזה יסודות מורכבים בה וכו' וכו'. גם זוהי חוכמה הניכרת לעיני העמים. היכולת להבין דברים בהבנה נפלאה כמוהו ברגע אחד וללא לימוד. אלא שכמו שאנשים "שמרנים" מתנגדים לשיבת עם ישראל לארצו ואוהבים את הגלות , וכמו שאנשים שמרנים מתנגדים ללימוד הקבלה ואוהבים להישאר בחושך , כך גם אנשים שמרנים שאוהבים את הגלות יאהבו להשאיר את התורה מנותקת מהגוף. וכתוב "כל משנאי אהבו מוות". לכן להבנת התורה בדרך הזאת צריך להתנתק מהשמרנות המוגזמת. שהאדם יהיה אמיתי וישר ויבין את התורה בדרך ישרה - לפי האמת ולא לפי "גדוילים" שאמרו כך או אחרת. וכשאדם מחפש את האמת - הוא ימצא אותה.
 

ינוקא1

New member
ועוד דבר :

מי שמחובר באמת לרזי תורה , מוכרח שיהיה מחובר לארץ ישראל , ומוכרח שיהיה מחובר לפשטי תורה , ומוכרח שיהיה מחובר גם לגוף. כי דווקא כאשר רואים את הדברים מנקודת המבט של רזי התורה , מבינים כמה הגשמיות חשובה וכמה שעיקר רצון ה' הוא דווקא להאיר את הגשמיות.
 

דוד YY

New member
לגבי הצדיק שהבין באבן .....

איך מהתורה הוא ידע על האבן ? איפא כתוב בתורה על אבנים ? אולי זה רוח הקודש בגלל צידקותו ללא קשר לרמת ידעתו בתורה
 

ינוקא1

New member
ראשית

כתוב ברבינו בחיי בפירושו לתורה על אבני החושן. יש גם בתיקוני זוהר בהתחלה (שם איני זוכר בדיוק אבל יכול למצוא). אבל הוא לא הכיר את זה משם. הוא הכיר את זה מרוח הקודש והחוכמה שלו.
 
למעלה