שאלה נוספת..

[העלמה הקטנהה]

שאלה נוספת..

אז הגעתי לשלב שאוניברסיטה והתכנונים לגביה מעסיקים אותי לא מעט (על אף שטרם החלטתי אם להתחיל ללמוד ב14' או 15').
*בנוגע לשאלה הקודמת- אני רוצה ללמוד ספרות. זה באמת ובתמים הדבר שהכי מושך אותי והכי מעניין אותי וקשה לי לראות את עצמי (כרגע, לא נהיה נחרצים) לומדת משהו אחר. היר איז דא פרובלם- מה לעזאזל עושים עם תואר בספרות ואני לוקחת בחשבון שבשנים הראשונות אני כרנאה אמלצר לא מעט. * אבל נמשיך לדילמה הבאה:

אני וחבר שלי, שנינו משוחררים טריים - הוא גר בצד השני של העולם, אני לא. כל השירות הצבאי שלנו היינו עושים סופשים-סופשים וזה עבד וזה היה מושלם אבל זה היה קשה.
שני ילדים חולמים שכמותינו, דיברנו לא מעט על לגור ביחד, ללמוד ביחד.. פינטזנו על להתחיל את החיים האזרחיים- ביחד. באותו מקום.

ואז הסתבר שהצרות רודפות אותנו והתוכנית לימודים שהכי מעניינת אותו נמצאת בתל חי. אני לתומי, למרות שהייתי נעולה על העיברית, שקלתי את העיניין (היה לי קשה עם זה בהתחלה, אבל מסתבר שככה זה בזוגיות..) ואז הכתה בי האמת המרה (איזה כיף שאפשר להיות דרמאטים באינטרנט) והסתבר שאין תוכנית למדעי הרוח, בטח לא ספרות, בתל חי.

איכשהו אני לא מכירה זוגות שנפרדו בגלל מרחק של לימודים (אחרי קשר ממושך), מצד שני אני לא מכירה יותר מידי זוגות בתקופה הזאת של החיים.
יש לזה פתרון? עושים ויתורים אקדמאים בשביל הזוגיות? לפעמים אני חושבת שהיקום מנסה להגיד לנו משהו אבל אנחנו פשוט טובים ביחד. (ועוד כמה משפטים קיטצ'ים שאותם אני אחסוך ממכם...).

מכירים את הסיטואציה? מישהו יכול להגיב ב "היי! זה קרה גם לנו והכל היה בסדר"?

 

[spaysi8]

היוש..

קודם כל, את מתכננת ללמוד עוד שנה או יותר, אז מה את חושבת על זה עכשיו?
דבר שני.. זה לא כזה ביג דיל שכל אחד לומד במקום אחר.. אתם במדינת ישראל- המרחק הכי גדול שהייתם יכולים לעבור זה אם את אחד היה לומד בכנרת ואחד בב"ש או משהו כזה.. וזה גם אפשרי
בקיצור- אני לא הייתי דואגת..

 

[Optimistic Girl]

לינקים

http://www.zefat.ac.il/?CategoryID=246

ישך גם מכללת כינרת
גם ללמוד באוניברסיטת חיפה זה יחסית קרוב..


דבר שני מחפשי מה עוד את אוהבת כי אולי תצליחי להפריד תחביב (ספרות) ממקצוע שבו תעבדי.

 

[Optimistic Girl]

המשך

שהחבר שלך גם יתפשר על מקום לימודים
ולא רק את תתפשרי כל הזמן... זה לא הוגן..

דבר שני ישך מכללת צפת צירפתי לינק.
אם תלכי על ספרות ממליצה רק על אוניברסיטה

תחפשי בגוגל כתבות על מדעי הרוח
הרבה חוגים/קורסים נסגרים באוניברסיטאות
אז אין על מה לדבר על מכללות... ששם זה יותר מסוכן ללמוד כי יכולים לסגור לך המון קורסים ולא תהיה לך בחירה בין הקורסים..

ככה שתחשבי על זה היטב.

בהצלחה!

 

[העלמה הקטנהה]

אפשר לשאול איפה את לומדת?

 

[Optimistic Girl]

אני

אלמד השנה באוניברסיטה
אם תרצי לדעת איזה בדיוק תפני אליי במסר

כל האוניברסיטאות הן טובות כל אחת בדרכה.
צריך לדעת לאיזה מחלקה להתקבל כי יש כאלו שלא פאפולריות.. עקב חוסר ביקוש.

 

[Liliumit]

לגבי הבעיה הראשונה,

אני חושבת שצריך לקחת בחשבון שצריך שתהיה עבודה בסופו של דבר, עם או בלי התואר, מרוויחה או לא..
אם יש לך איזשהו ביטוח מבחינת העבודה, לכי על ללמוד מה שאת רוצה.

 

[אייני]

כמה דברים (ותהייה אחת)

1. אני סקרן - את היחידה ששקלה וויתור? כי זה נשמע מההודעה שלך (אני מקווה שזה לא נכון, פשוט ככה זה נשמע) שהוא בא אלייך ב"שם אני לומד וזהו" ואת זו שחשבה להתפשר. במידה וכן - למה בדיוק המחשבה שלך הייתה שאת זו שצריכה להתפשר? האם הוא בכלל חשב להתפשר?
2. אפשרי ללמוד גם בפתוחה תואר במדעי הרוח בהדגשת ספרות. אני לא מכיר ולא יודע מה ההבדלים בין זה לבין תואר בספרות, אבל אפשר לבדוק. השאלה היא בדוגרי מה את רוצה לעשות עם זה, אם את מעוניינת ללכת בכיוון האקדמאי של התואר אז כנראה שזה לא מתאים לך. אם את עושה את זה רק כי זה מעניין אותך פלוס את רוצה את התואר, אז זה יכול גם לעניין אותך.
3. לדעתי האישית - אל תוותרי בשבילו, בטח ובטח אם היית נעולה על העברית. רוב האנשים שיוותרו (ואני יודע שאני בכללם) - הוויתור הזה יהיה נעול להם בראש מאחור. אם לא תהני בתואר במקום האחר - את תזכרי שוויתרת. אם יהיה לך קשה - את תזכרי שוויתרת. אם לא יהיו שם קורסים מהסוג שאת רוצה - את תזכרי שוויתרת. ויותר גרוע - כל פעם שהחבר שלך למשל לא יוותר על משהו מסויים - את תזכרי שוויתרת.
וכמובן, במידה ותיפרדו - אז יש סיכוי סביר שתדברי שנים על "יכלתי לעשות תואר בעברית אבל בסוף לא".
4. אני בכל מקרה מכיר סיטואציה דומה קצת (לא אישית, ולכן אני מעדיף שלא לפרט עליה כמובן, כי זה לא ענייני). זה קשה מאוד, זה כן. אבל זה בהחלט אפשרי.

אבל בכל מקרה - ההמלצה שלי היא כזאת. העברית מן הסתם אוניברסיטה מאוד נחשבת. יהיה לך קל מאוד לעבור ממנה לכל אוניברסיטה אחרת, כי סביר להניח שהקורסים שלה ייחשבו בכל מקום ואז לא תצטרכי להתחיל מאפס, אלא יחשיבו לך את הקורסים של העברית. לעומת זאת, לכי תדעי אם הקורסים במכללה הקרובה למכללת תל חי ייחשבו במקומות אחרים, במידה ותרצי לעבור. יש סיכוי שאם תתחילי בתל חי ותעברי לעברית הם פשוט יגידו לך שאת מתחילה מאפס וגמרנו, מה שייאש אותך ויגרום לך לא לעבור, וסתם חבל.
אז ההצעה שלי היא כזו - תתחילי בעברית, תראי איך עובד לכם במשך שנה - ואז תחליטי סופית. ככה, אם תרצי לעבור - גם יהיה לך הרבה יותר קל לעבור כי הקורסים סביר להניח ייחשבו לך במקומות אחרים, וככה אם תרצי לעבור זה יהיה *אחרי* שאת יכולה להגיד לעצמך "טוב, לפחות ניסיתי".

 

[העלמה הקטנהה]

זה באמת נשמע ככה,

אבל זה לא, הוא יותר גדול ממני לכן הרבה יותר מתקדם במחשבות על העתיד (לי פחות לחוץ), והוא כן שקל את הדברים; אין לי טענות כלפיו ואני לא מרגישה מקופחת.

קריירה אקדמאית עשויה להתאים לי; אני לא אלמד במכללה או באוניברסיטה פתוחה ולא מוכרת. אני לא הולכת ללמוד כי זה מה שמעניין אותי, אני הולכת ללמוד כי בזה אני רוצה להתעסק בהמשך חיי. החלטתי (אוף אני כזאת צעירה ומרגישה מהילדות הקטנות שנותנות הצהרות) שאני שייכת לעולם המילים ושם אני רוצה להיות. בכל מקרה, קצת מוקדם להגיד בגיל עשרים שאני בונה על דוקטורט וקריירה אקדמאית ולכן אני מודעת לקשיים הכלכליים שיהיו בדרך. החלטתי שכל עוד אני ניגשת לזה מוכנה לקרוע את התחת, אז זה בסדר ואני לא רוצה לוותר על זה.

בשיר של שלום חנוך יש שורה (תחפשו את השיר לבד) "זה לא עצוב כשמסתיים חלום, זה לא עצוב כי את נשארת איתי".
אני מודה שלאחרונה אני חושבת על חלומות וויתורים, אי אפשר לקבל הכל.. השאלה על מה אני מוכנה לוותר =\

 

[אייני]

הבנתי, עכשיו יותר ברור

ואגב, לא חושב דווקא שמוקדם להגיד שאת בונה על קריירה אקדמית - לדעתי זה מעולה להגיד ולכוון את עצמך, פשוט צריך להיות מודעים לעובדה שדברים יכולים להשתנות!

בכל מקרה, נשמע שהגעת להחלטה (והחלטה שאני מסכים איתה אגב, אם כי מן הסתם זה לא באמת משנה לך

), אז שיהיה לך המון בהצלחה!

 

[noanr]

לא בעיה בכלל

תהנו עכשיו מלפני שיתחילו הלימודים
ואז תחזרו לסופשים סופשים וקטן עלייכם

 

[golan2072]

קרה לי ולאקסית שלי.

נפגשנו בשנת 2005 כשהיא למדה בתוכנית של שנה א' במכללת תל-חי ושנים ב'-ד' בפקולטה לחקלאות ברחובות, ואני בחוג הרב-תחומי במכללת תל-חי. נפגשנו בסמסטר ב' של אותה השנה והתאהבנו. מאוקטובר 2006 ועד מרץ 2007 (סיימתי לימודים אחרי סמסטר א' בגלל השלמות) אני גרתי במעונות הישנים של מכללת תל-חי (שכונת עין זהב בקרית שמונה) והיא במעונות של הפקולטה ברחובות. היינו נפגשים פעם בשבועיים לסופ"ש - פעם אני הייתי בא אליה, פעם היא אליי, בסה"כ פעמיים בחודש. דיברנו חוץ מזה בטלפון כ20 דקות ביום (זמן אוויר בסלולר היה אז יקר רצח ולא היה לה טלפון קווי במעונות). עדיין היה כיף והייתה הרבה אהבה. במאי 2007 עברנו לגור ביחד ברחובות, בדירה שכורה מצ'וקמקת והיה כיף גדול. חיינו ביחד כזוג עד לפברואר 2013, כשהחלטנו להיפרד כידידים מסיבות שממש לא קשורות לאיך שחיינו ב2006-2007.

בקיצור, אם יש מספיק אהבה וסבלנות אפשר לנהל זוגיות, לכמה שנים, גם אם גרים רחוק.

 

[באתי מרחוק]

אני

חושב שאהבה זה דבר כל כך קסום ונדיר שחבל לוותר עליה

אתם מאוד צעירים

בטוח שאפשר למצוא פתרון בלי לוותר על האהבה

גם אם זה אומר לא לחיות ביחד כל הזמן בינתיים וכדו'

 

[ofir1985]

אצלנו היה משהו ממש דומה..

אבל אני אתחיל מהסוף..

אנחנו נשואים באושר מזה כארבע שנים, ואפילו מצפים לילדה מדהימה בעוד כשבוע..

כשהשתחררנו (אני בנובמבר 06 והיא במרץ 07) עברתי לגור בקרבתה, בהתחלה לא חיינו ביחד (רק אחרי כחודשיים עברנו לגור יחד) התחלנו את החיים.. אני התקבלתי ללימודי מדעי המחשב בטכניון, והיא התקבלה ללימודי אנימציה בתל חי.. הבנתי שנפספס המון אחד את השניה (בואי נהיה ריאליים.. אין מצב שהייתי נשאר בגליל.. בטוח הייתי עובר לחיפה, להיות כל יום, פעמיים ביום שעה וחצי על הכבישים בלי פקקים זה פשוט לא נתפס..) ותכל'ס, לא התאים לי.. רציתי את הקשר יותר מאשר את "הקריירה" הרגשתי שיש משהו פה..
בדיעבד זוהי כנראה הייתה החלטה טובה.. כי בסך הכל, ניסיתי ללמוד את תחום מדעי המחשב, ואפילו עבדתי בתחום, אבל לא ניהנתי ממנו ובסוף עברתי לתחום אחר.. ועכשיו (שש שנים אחרי) אני מסיים את התואר הראשון שלי (בכלכלה)..

מה שאני מנסה לומר פה, זה שאת צריכה להחליט עם עצמך האם את מוכנה עכשיו לוותר על האהבה שלך, שייתכן ותמשיך איתך עוד המון שנים, לעומת תואר/קריירה אשר בזמננו אנו נמשכת בממוצע כ7 שנים..

קחי בחשבון שמעט מאוד קשרים שורדים את המרחק.. הפיתוי במקום רחוק קוסם יותר מידי לפעמים.. וכי את הולכת (כמוהו) לפגוש כל כך הרבה אנשים חדשים ומדהימים.. אני מכיר לפחות שתי זוגות שנפרדו בגלל המרחק.
סיפור של אחד הזוגות, היא החליטה ללמוד בבן גוריון (למרות שהתקבלה לאוניברסיטה שלו) והוא בלית ברירה התחיל ללמוד בטכניון (רפואה).. והזוג, אשר הקשר שלהם היה מדהים, והיה מוכן לעבור לשלב הבא (קרי לגור יחד) פשוט עבר להיות על אש קטנה, שניהם בו בזמן הכירו אנשים חדשים, יצאו לפאבים בערים נפרדות.. ודי ביחד הבינו כי זה פשוט לא זה.. אז מה עושים שנמצאים כבר בשנה שנייה ללימודים, עם קשר במשבר? הם בחרו בדרך הקלה..


בסיום עם נימה אופטימית, אני בחרתי בזוגיות, ואין מאושר ממני!! וגם אם לא היינו מגיעים לאן שהגענו, אני לא חושב שהייתי מסתכל לאחור בהרגשת פספוס, בסך הכל נהניתי מהדרך..

כמו שג'ון לנון אמר: "...החיים הם מה שמתרחש שעה שאתה מתכנן תוכניות אחרות.."

לכי תדעי לאן תתגלגלי.. תזרמי עם מה שעושה לך טוב..

אופיר

 

[העלמה הקטנהה]

תודה

 

[האהבה היא פרח]

כל מה שלומדים בתל-חי אפשר ללמוד גם בטכניון

וספרות אפשר ללמוד באוניברסיטה בחיפה.

אתם יכולים לגור יחד ואת תלמדי באוניברסיטה והוא בטכניון