שאלה ...עליה אני לומדת עכשיו

  • פותח הנושא more
  • פורסם בתאריך

more

New member
שאלה ...עליה אני לומדת עכשיו

האם יתכן שלטון - בלתי מושחת? מה דעתכם? היה... יכול להיות...אבל עדיין לא היה? ומדוע יתכן או לא יתכן?
 
תשובה אולי קצת פסימית

ואני לא ממש בקיאה בהיסטוריה, לכן אשמח אם אקרא כאן תגובות שיפריכו את דרך המחשבה שלי, אבל אני לא חושבת שייתכן שלטון בלתי מושחת. למה? כי האדם הוא יצור אנוכי מטבעו ויצר לב האדם רע מנעוריו. ותמיד יהיו כאלה שישמרו על כסא השלטון שלהם בכל מחיר גם אם זה כרוך ברמאויות והונאה. מקווה שבהמשך הדיון הזה, הדעה שלי תשתנה...
 

morning star

New member
יצר האדם

איני חושב שיצר האדם רע מנעוריו. האנוכיות היא סך הכל סיבוך מסויים (לדעתי) של יצר ההישרדות שהתרחב והשתבש. אם כולם היו רעים מלכתחילה, כי אחרת לא היו אנשים טובים בעולם (ויש כאלה). בעניין השלטון - זה כבר משהו אחר. כח משחית, דבר הידוע לכל, וכדי שמנהיג יוכל להנהיג יש צורך לתת לו כח לבצע דברים מסויימים (שליטה בכספים, שליטה בצבא ושליטה בחינוך). לכן, במרבית המקרים, אם כי הדבר לא מחייב - אדם בעמדת כח ינצל את כוחו. אם הכח הוא אבסולוטי כך גם גודל "השחיתות". כמובן שהדבר תלוי באדם עצמו - אם האדם הוא "טוב" ו"מוסרי", סביר להניח שהשחיתות לא תתבטא ביותר מכמה דברים פעוטים יחסית. אם האדם הוא נצלן "מלידה", כך גם גודל השחיתות... אז אני מסכם - כח משחית, ולכן כל סוגי השלטון (חוץ מלא-שלטון, קרי אנרכיה, שמייצרת בד"כ קבוצות עצמאיות קטנות שבאופן פרטני מהוות משסגרת שלטונית מסויימת ולכן גם שם תפשה השחיתות) משחיתים. שלך הנווד
 

more

New member
האם בהכרח...

האם בהכרח קיום העוול מוכיח את קיום הצדק ולהיפך? והאחד לא קיים בלעדי השני, או לפחות לא היינו מודעים לקיומו? ולהמשך שאלתי, האם אדם צדיק יהפוך מושחת בהגיעו לשילטון? מהו כח ההשחטה? האם כמו בסיפור "טבעת גיגס" אדם שיש לו כח ויכולת לעשות דברים רעים מבלי להיתפס, יעשה זאת בהנאה? האם רק החוק הוא שכובל אותנו? או שקיימת באדם מידת טוב, מוסר, והבנה שהדרך הנכונה היא מסוימת?
 

more

New member
הבהרה של השאלה

על פי סיפור "טבעת גיגס", כל אדם, בין אם נחשב צדיק או רשע, יהיה מושחת כשיענוד את טבעת גיגס המשחיתה. באמצעות טבעת זו יכול האדם להיות בלתי נראה וכך לעשות הכל כאלוהים מבלי שידעו שזה הוא. מכאן - האם כל מה שכובל אותנו לטוב הוא החוק? עצם זה שרואים אותנו, מסתכלים ולכן אסור לנו להראות רעים. או אולי האם צדיק אמיתי אינו מעוניין "להראות טוב", אלא מעוניין "להיות" ולעשות טוב, ומכאן לא יעשה כל רע גם אם יהיה בלתי נראה, כי מה שנראה לאחרים אינו מה שמשנה.... מה שחשווב לצדיק הוא היותו טוב ועכשיו לאחר הסבר מועמק לשאלתי, האם בכל זאת יכולים להיות מנהיגים ושלטון בלתי מושחתים?
 

morning star

New member
עוול וצדק

עוול וצדק הם רק תפישה אנושית - הם לא קיימים אלא בתוכנו. אין יתרון לאור מן החושך, כתב קהלת (כמו גם שאין יתרון לחכמה על טפשות). מתוך תצפית על הטבע, וכן גם תצפית מדעית יותר (פיסיקלית, כימית וביולוגית) - דבר אחד לא מתקיים ללא הנגדי לו או השונה ממנו. סליחה - אין אנו מסוגלים להגדיר דבר אחד כאשר אין לא נגדי. אולי הוא קיים, אך אנו במוחינו לא מסוגלים לקלוט אותו, במקרה הטוב רק להאמין. המילה להגדיר באה מהמילה גדר, ז"א לתחום משהו. עשינו זאת גם מתמטית לאינסוף (חדו"א). אבל נחזור לנושאינו - צדק ועוול - אם אחד יעשה משהו לאדם אחר, האדם השני עלול להגיב. סביר להניח כי השתרשות העוול והצדק אצל בני האדם החלה מנושאים הקשורים בהשרדות - "הקם להורגך, השכם להורגו" לדוגמא. בחברה מסויימת, הצלת חיי אדם יכולה להיות "שיא" ה"צדק", אך היו חברות מעולם אשר אם אדם הציל את חייו של אחר (נניח אדם "הציל" סמוראי מההתאבדות הטקסית), האדם ה"מוצל" מרגיש כאילו נעשה כלפיו עוול ויחיה בבושה במשך שארית חייו - היפוך מעניין, לא? תני לי שניה לקפוץ לחוק - לא החוק הוא הכובל אותנו, אלא החינוך הוא כובל - וליתר דיוק - תכנות המצפון ע"י הסביבה. אם כי לדעתי קיימים אנשים טובים בעולם הם מעטים מאוד ולכן הם אידיאל - משהו שלא ניתן להגיע אליו. זה שונה מאדם לאדם ומערכת הערכים אותה קיבל מבית. ישנם מעטים שאכן עושים את מה שניטשה כתב עליו - ויוצרים לעצמם מערכת ערכים משלהם, אך טרם פגשתי אדם שיצר מערכת חדשה לגמרי ללא כל קשר לזאת שממנה בא - אם בחיזוקה או אם בהיפוכה (מעין "דווקא"). האם צדיק יהפוך משוחת? לי נראה שצדיק לא ינסה כלל להגיע לשלטון. משליט נדרשת מידת "חוסר צדיקות", מה לעשות? מה גם שצדיק הינו ערך משתנה. מחבל מתאבד נראה כצדיק בעיני עמו ואנו רואים בו התגלמות הרשע, לא? מי שחותר לשלטון על חבריו בני האדם יש בו מן השחיתות כבר קודם לכן. שלך הנווד
 

more

New member
למה

למה צדיק לא ינסה להיות בשלטון? למה השלטון מושחת? למה מי שחותר לשלטון יש בו מן השחיתות? לא היית רוצה לעזור לאנשים שזקוקים לכך..וגם לעצמך...לשמור על צדק אוביקטיבי. ואין זו דרך טובה לעשות זאת באמצעות תפיסת עמדות מפתח? אתה טוען שיש אנשים מעטים טובים, אז כיצד יתכן שהם אידיאל אם הם קיימים? מה דעתך על עיניין הרשע שעושה, ורק לא רוצה להראות, בעוד הצדיק - ה"טוב" עושה לשם עשייה ולא על מנת להראות טוב.?
 

morning star

New member
מהו צדק אובייקטיבי?

לא נראה לי שקיים צדק שכזה. אפילו המדע לא מצא מערכת חוקים פיזיקלית אוניברסלית אליה ניתן להתייחס. "הכל יחסי", לא? ואיך יתפוס "צדיק" עמדות מפתח במערכת שלטון "מושחתת"? אין לו סיכוי. סיפור קטן ששמעתי על יעקב אבינו שהיה "איש תמים" - הרי הוא "עבד" על לבן ובכך השיג יותר טלאים, וזאת משום שלבן "עבד" עליו קודם לכן (מה שמראה, שאפילו שאיני מאמין בתנ"ך, שהסיפורים בו נכונים לאדם גם בלי היהדות...
) ולכן הוא כן "צדיק ותמים" כי הוא בעצם איזן. לדעתי, צדיק הוא אחד שלא יכפה את דיעותיו על אחר - ולכן אינו יכול להיות בשלטון מאחר ואינו יכול להתפשר (בדמוקרטיה למשל, חלק מהציבור חייב להתפשר. האם השמאלנים מרוצים מהיות שרון רה"מ או הימנים מרוצים מהיות פרס שר החוץ? הם כרגע חיים עם זה, אל אף מחאות - ולכן הם מתפשרים). האנשים הטובים שקיימים כמעט ולא חושפים את עצמם, והם כנראה כה מעטים - עד לרוב האנשים זהו אידיאל שאינו בר קיימא, במיוחד בעולם בו אנו חיים בו לרוב "המתאים שורד". הם האידיאל אליו חלק מרימים עיניים, אך כל עוד הם רואים בהם כאידיאל - הם שמונעים מעצמם להיות "אנשים טובים". {כמובן, שאנשים טובים הם אנשים שלדעתי הם אנשים טובים - לפי מערכת הערכים שלי, זאת שקיבלתי וזאת שיצרתי (או לפחות ניסיתי ליצור)} עניין הרשע שעושה - מיהו או מהו רשע? רוצח? מועל בכספים? גנב? רמאי? אנס? אינטרס אישי של הרשע הוא שלא יתגלו מעשיו - בכדי לשמור על עורו, לפי הפתגם "לא נתפסת, לא פשעת". לא הבנתי כראוי את שאלתך על הצדיק והרשע, לכן אשמח אם תחודד. שלך הנווד
 

more

New member
ראשית

אין מדובר בכפיית דעות - האם מורה כופה דעות? צדיק, מנהיג אינו כופה דעות, אלא מכוון, ומסביר על פי התבונה. ומכאן, מדוע שלא יתקיים צדיק בשלטון? בכוונתי - טוב ורע, צדיק ורשע, אני מתכוונת לדברים האוניברסלים - רצח, גניבה, וכדומה מול טוב אוניברסלי - למרות הבעייתיות המובנת לי בקביעת קיומו של טוב ורע אוניברסלים - אני בטוחה שאתה מבין את כוונתי. בעניין המערכת הפיזיקלית - היחא לא קשורה למדעי החברה, כמו שאתה יודע מדעי החברה אינם מדויקים וחד משמעיים כמו המתמטיקה
 

more

New member
בנוסף

אם כבר פתחת את עיניין המערכות בהם האדם חי, ושאין צדק אמיתי אז מדוע בכל מקום בו התקיים שלטון טיראני - בהיסטוריה העולמית, בסופו של דבר בני אדם מרדו - על מנת להשיג - צדק כלשהו? קיים צדק! ואליו שואפים! ואיך אם לא בעזרת מנהיגים צדיקים?
 

morning star

New member
צחוק הגורל

המהפיכה הצרפתית - כמות הראשים הכרותים היא עצומה. המהפיכה הבולשיביקית - היו בעם מלוכנים שרצו בהמשך השלטון המלוכני. סטאלין רצח מיליוני בני אדם (וד"א, החזרת לנין לרוסיה נעשתה ע"י הגרמנים בכדי לערער את השלטון הצאריסטי שלחם בהם במלחמת העולם ה-I). היום ברה"מ לשעבר נמצאת בפח (אחרי המהפיכה ה"דמוקרטית"). מע´ שלטון דמוקרטית כבר התקיימה ביוון וברומא, לאן נעלמו אם הן היו יותר צודקות? קובה - השלטון הדמוקרטי (בעצם לא בדיוק, כי בעלי ההון שלטו במדינה) הוחלף בשלטון קומוניסטי. בסין - עריצות מסוג אחד הוחלפה בעריצות מסוג אחר. ארה"ב דוחפת לגרון אומים רבים דמוקרטיה - אף שאינם רוצים בזאת. מה גם שכרגע שם ההון הוא השליט האמיתי (ודי לחכימא ברמיזא). ויש עוד אלפי דוגמאות... לא הכל הוא כפי שהוא נראה או מתיימר... גם לא אני. שלך הנווד המתיימר
 

more

New member
אם תבחן לעומק

יתברר לך, כמו שכבר הוכיחו על פי "תאורית השלום הדמוקרטי" - מה שלא הצליחו להפריך משמעותית. - שדמוקרטיות יציבות (בהדגשה על יציבות) אינן נלחמות זו בזו, אלא מתדיינות. המלחמות שכן התחוללו ובהן השתתפו דמוקרטיות, היו כנגד לא דמוקרטיות, או דמוקרטיות שאינן יציבות. ובהקשר ישיר לדוגמאות שלך ברה"מ - היא רק סמי דמוקרטיה, בנוסף היא בעלת שלטון חדש ועל כן אינה יציבה, וכמו כן - היא אינה יציבה כלכלית - ובעוד תחומים רבים. בהקשר החשוב של יוון העתיקה - מה שהיה שם זה לא בדיוק דמוקרטיה, ומה שכן היה קיים, התמוטט בשל חוסר הפתיחות של ספארטה - שלא הייתה דמוקרטית, וסחרה בעבדים - אתונה ששינתה והתקדמה היוותה קריאת תיגר על ספארטה בגלל התעצמותה. אתונה ביקשה משליטי ספארטה שישארו בדיונים ולא ילחמו - אך אלה - הלא דמוקרטיים ולא יציבים כלכלית, שפחדו מהתעצמות אתונה מעליהם - פתחו בכל זאת במילחמה. בהקשר לארה"ב אני מסכימה שהיא רבות כופה את דעותיה. אך האם עדיף שעיראק תכפה במקומה? לסיכום - דמוקרטיות לא יציבות, חדשות, או בעלות בעיות כלכליות ואחרות - מועדות לנפילות לידי שלטונות קומוניסטיים. אין כל קשר לטיב השלטון הדמוקרטי, אלא לטעני הראשונית - שבני אדם שואפים לצדק! שבא גם באמצעות הפוליטיקה והמדינה. (לפי כל הנ"ל)
 

more

New member
תיקון חשוב

בפיסקה האחרונה - לכן דמוקרטיות נופלות לידי שלטונות - לא קומוניסטים, אלא מועדות למלחמות, ונופלות לידי שליטים ומשטרים שונים - טובים פחות מהדמוקרטיה, המובילים אותם למלחמות מהר יותר.
 

morning star

New member
על כפיית דעות

מורה אינו מנהיג - אך ברגע שבו הוא מציב את עצמו כיודע יותר מאדם אחר (והוא אף יודע שהוא צודק) ולכן מורה לו מה לעשות ועוד אומר לו "נכון ולא נכון" זוהי כבר יהירות מסויימת. אך זו יהירות הכרחית - בכדי שתלמידי הכיתה לא יזיקו לעצמם. ברגע שהוא נותן את דיעותיו שלו הוא עלול לשגות, כי חלק מאותם אנשים ייצמדו לגישה הזאת מאחר וזו היחידה שהם מכירים. מנהיג - כדי להיות מנהיג, הוא לא רק מכוון - אלא גם הפוסק והמבצע. למשל הרב עובדיה - במחנה ש"ס - על פיו יישק דבר. הוא המנהיג והוא המחליט מה יעשו הח"כים של ש"ס. רה"מ (במערכת דמוקרטית) - מקבל החלטה בשם העם, החלטה שייתכן (וסביר) שיש לה מתנגדים, אם מבית ואם מחוץ, האין זו כפייה? ומי קבע שיש להתחשב בדעת הרוב? רק מפני שהרוב מחזיק בכוח האלקטוריילי בבחירות והוא (גם פיזית) עפ"י רוב (מרובה השימוש לי במילה רוב, לא?) חזק יותר - זה במערכת דמוקרטית. במע´ שאינה כזו, בודד מחזיק בכוח (ולא חסרו מהפכות כנגד ממסד של שליט בודד. נגד עם זה הרבה יותר קשה). אם תצליחי לצאת מסבך המילים (לי זה קשה), מה שאני מנסה להגיד הוא, שבדרך החיים בה אנו חיים, מנהיג חייב להתפשר על כך שהחלטתו תכפה על חלק מהאוכלוסיה דבר מה שאולי הם אינם מעוניינים בה - שירות צבאי, מילואים, מיסים, ציות לחוקים שונים - אך בלעדי זה, קצת המדינה במבנה הנוכחי תתקיים? כך שיש כאן אלמנט של איזון. ואיזהו צדיק שינסה לשלוט במע´ חוקים לא דמוקרטית? וגם אז הוא צריך להתפשר על כך שחלק מהעם לא מסכים איתו - האם צדיק "אמיתי" יכול להרשות לעצמו את זה? מי אמר שהוא יודע הכי טוב? תרשי לי עם הדברים האחרים לענות מחר, כי אני צריך לקום מוקדם לעבודה. שלך הנווד בנתיבי הבלבול
 

more

New member
אכן

קל להתבלבל בניסוחים ובמילים... אבל - יתכן והפילוסוף הוא צריך להיות המורה - מחפש האמת והצדק - והסגולה הטובה. ולא הפוליטיקאי, שהוא אינו תאורטיקן, אלא בעל מעשים. בדמוקרטיה כפי שהיא היום כמובן שיש אנשים שלא מקבלים את מלוא הצדק - אך דבר זה אינו קיים, וזאת משום שבחיים הכל כך מורכבים המודרנים אנו משתייכים לקהילות רבות שעלולות להתנגש זו בזו. דת, מין, מקצוע, שייכות פוליטית, ועוד. לכן, אומנם לא משיגים את מלוא הצדק, אך אנו בשאיפה, כי אדיאל תמיד ישאר אדיאל.
 
המסקנה שלי מהשרשור הזה...

מושחתות היא דבר סובייקטיבי לחלוטין. אדם אחד יראה שחיתות בהתנהגות מסויימת בעוד שאדם אחר יראה באותה התנהגות את הדרך הנכונה והאמינה ביותר. השאלה היא רק: האם דרך חשיבה של אדם היא באמת סובייקטיבית לחלוטין או שמא תמיד צורת החשיבה והאמונה יהיו מושפעים מהערכים שגדלנו וחונכנו עליהם? כך למשל, יש נטיה לבוחרים צעירים (בדרך כלל) לבחור בבחירות בהתאם להוריהם.
 

more

New member
בואי נניח

ששחיתות, ועוול, מתבטאים בגרימת נזק לאחרים תוך כדי המודעות לכך שזה מה שאתה עושה. ובכל זאת בוחר בדרך זו. וצדק הוא היכולת להבין מדוע יש להתחשב באחרים ולא להזיק להם, למרות שכך תשיג את מבוקשך, וגם לפעול לפי הידיעה וההבנה הזו. זאת בהנחה שזו הגדרה מתקבלת.... האם "הגדרתי" זו לצדק ועוול היא סובייקטיבית? לדעתי לא, מה דעתך? ולפיכך, האם ניתן למצוא צדק ועוול מסויימים אובייקטיבים?
 
עדיין זה נראה לי סובייקטיבי

גם אם אני עושה משהו שהוא עוול לאדם ואני מודעת לכך שאני עושה לו עוול זה עדיין סובייקטיבי, כי בעצם אני זאת שמחליטה שמה שאני עושה זה עוול. המודעות במקרה הזה, היא להיות מודע לערכים שאתה מאמין בהם, לאמת הפנימית שלך. ולגבי הצדק- גם כאן, איך אפשר לדעת בוודאות מה יפגע במישהו? כמה פעמים קורה שאנחנו פוגעים במישהו מבלי שהתכוונו לכך? אין ספק שהתשובה על השאלה הזאת היא - לפחות פעם, פעמיים בחיים אם לא יותר. אם צדק הוא היכולת להבין מדוע יש להתחשב באחרים, נניח שאנחנו מבינים זאת. גם אז כל אחד מבין את זה בדרך שלו. יש אחד שיגיד שזה לא מוסרי לא להתחשב. אחר יגיד שאם הוא לא יתחשב באחרים, אחרים לא יתחשבו בו ולכן צריך להתחשב. לכן גם הפעולה עפ"י הבנה זו תהיה שונה מאחד לשני. לכן אני לא חושבת שיש סוג של צדק או של עוול שיש עליהם קונצנזוס.
 
למעלה