עוול וצדק
עוול וצדק הם רק תפישה אנושית - הם לא קיימים אלא בתוכנו. אין יתרון לאור מן החושך, כתב קהלת (כמו גם שאין יתרון לחכמה על טפשות). מתוך תצפית על הטבע, וכן גם תצפית מדעית יותר (פיסיקלית, כימית וביולוגית) - דבר אחד לא מתקיים ללא הנגדי לו או השונה ממנו. סליחה - אין אנו מסוגלים להגדיר דבר אחד כאשר אין לא נגדי. אולי הוא קיים, אך אנו במוחינו לא מסוגלים לקלוט אותו, במקרה הטוב רק להאמין. המילה להגדיר באה מהמילה גדר, ז"א לתחום משהו. עשינו זאת גם מתמטית לאינסוף (חדו"א). אבל נחזור לנושאינו - צדק ועוול - אם אחד יעשה משהו לאדם אחר, האדם השני עלול להגיב. סביר להניח כי השתרשות העוול והצדק אצל בני האדם החלה מנושאים הקשורים בהשרדות - "הקם להורגך, השכם להורגו" לדוגמא. בחברה מסויימת, הצלת חיי אדם יכולה להיות "שיא" ה"צדק", אך היו חברות מעולם אשר אם אדם הציל את חייו של אחר (נניח אדם "הציל" סמוראי מההתאבדות הטקסית), האדם ה"מוצל" מרגיש כאילו נעשה כלפיו עוול ויחיה בבושה במשך שארית חייו - היפוך מעניין, לא? תני לי שניה לקפוץ לחוק - לא החוק הוא הכובל אותנו, אלא החינוך הוא כובל - וליתר דיוק - תכנות המצפון ע"י הסביבה. אם כי לדעתי קיימים אנשים טובים בעולם הם מעטים מאוד ולכן הם אידיאל - משהו שלא ניתן להגיע אליו. זה שונה מאדם לאדם ומערכת הערכים אותה קיבל מבית. ישנם מעטים שאכן עושים את מה שניטשה כתב עליו - ויוצרים לעצמם מערכת ערכים משלהם, אך טרם פגשתי אדם שיצר מערכת חדשה לגמרי ללא כל קשר לזאת שממנה בא - אם בחיזוקה או אם בהיפוכה (מעין "דווקא"). האם צדיק יהפוך משוחת? לי נראה שצדיק לא ינסה כלל להגיע לשלטון. משליט נדרשת מידת "חוסר צדיקות", מה לעשות? מה גם שצדיק הינו ערך משתנה. מחבל מתאבד נראה כצדיק בעיני עמו ואנו רואים בו התגלמות הרשע, לא? מי שחותר לשלטון על חבריו בני האדם יש בו מן השחיתות כבר קודם לכן. שלך הנווד