שאלה על אדפטציה לעומת סחיפה גנטית

[angela8]

שאלה על אדפטציה לעומת סחיפה גנטית

מה ההבדל ואם אפשר להרחיב על אדפטציה. (בעקבות מה שכתבה מתאן, ולא בטוח שבתוך המהומה של השרשור מישהו יראה את זה.)

 

[m0sh3]

נסיון לענות

אדפטציה היא מה שאנחנו בעצם מדברים עליו כל הזמן - הסתגלות לתנאי סביבה משתנים. בעקבות השינוי בתנאי הסביבה, רק מי שעבר אדפטציה מתאימה ישרוד וכו'. Survival of the fittest. סחף גנטי הוא תהליך שבו אלל משתלט על האוכלוסיה לא כי הוא קשור לפיטנס אלא בגלל בידוד של קבוצה קטנה מאוכלוסיה. גם אם השכיחות של האלל היתה מאוד קטנה באוכלוסיה המקורית, בקבוצה הקטנה הוא יכול להיות בשכיחות גבוהה ולהשתלט על האוכלוסיה החדשה שהם ייצרו. מקווה שדייקתי, אני משוכנע שחכמי הפורום יתקנו אותי בשמחה..

 

[angela8]

תודה

אדפטציה בכל מקרה קשורה לפטנס גנטי? אני לא מבינה מדוע שני הכיוונים האלה הוצגו כמנוגדים? סחף גנטי יכול להיות גם קשור לפיטנס, או שהוא תמיד לא קשור לפיטנס?

 

[m0sh3]

אדפטציה פר הגדרה היא הסתגלות לסביבה

ומי שמסתגל בצורה טובה מעלה את הפיטנס שלו, זה הרעיון של הברירה הטבעית. סחף גנטי יכול להיות קשור ויכול להיות לא קשור. אני משער שבד"כ הוא לא קשור. באופן תאורטי, יכול להיות גם סחף גנטי של תכונות שמזיקות.. הקבוצה הזו תכחד במהרה מן הסתם. סחף גנטי הוא יותר עניין של "מזל" גרידא - אילו אללים נקלעו לאוכלוסיה ומי מביניהם הצליח להשתלט.

 

[angela8]

מתי שהוא חשבתי

שבמושג אדפטציה משתמשים גם כשמדברים על שינויי התנהגות מקומיים.(לא קשור לגנים) זו טעות?

 

[m0sh3]

מה הכוונה בשינויי התנהגות מקומיים?

תכונות נרכשות?

 

[angela8]

אני אתן לך דוגמא

למשל במינים מסויימים, כשיש פחות מזון תקופה בשנה מסויימת תמצא הנקבות ממליטות מספר קטן יותר של גורים. זה מה שעולה לי אבל אני בטוחה שיש עוד דוגמאות. או אם לוקחים בני אדם אז נניח התופעה שיש קשר בין רמת השכלה ומעמד כלכלי לבין מס' ילדים. (קשר הפוך) או שינויים מסויימים בהתנהגויות מיניות בתקופות מסויימות (עם המצאת הגלולה למשל)

 

[m0sh3]

תלוי על מה מדברים

לפי דעתי, יש לדברים האלה אלמנטים של ברירה טבעית - לא מבזבזים אנרגיה על צאצאים אם אין להם סיכוי גבוה לשרוד מפאת מחסור במזון למשל. בנוגע להשכלה ומספר ילדים - זה לא משהו שמדברים עליו בהקשר של ברירה טבעית, אלא יותר בהקשר של ברירה סוציאלית [שברור שהיא נובעת מברירה טבעית שהעניקה לנו את המח, בשביל כל אותם האנשים האוהבים דקדוקי עניות].

 

[angela8]

כן, אבל הם

קשורים לתנאים ספציפיים משתנים. מה שרציתי לדעת אם גם לזה קוראים אדפטציות או לא. לגבי בני אדם אני מבינה שלא.

 

[m0sh3]

לפי דעתי - כן, זו אדפטציה.

גם לבני אדם יש אדפטציות, אבל יש גם שינויים שנובעים ממניעים אחרים.

 

[angela8]

סליחה שאני מתעקשת

אבל זו לא אדפטציה במובן שהבאת בהתחלה. כשינויים גנטיים מצטברים במהלך שנים.. אלא תגובה שרידותית לשינויים ספציפיים. ואת המשפט הזה לא הבנתי. אבל יש גם שינויים שנובעים ממניעים אחרים.

 

[m0sh3]

זו אדפטציה שמבוקרת על ידי גנים,

זו לא אדפטציה התנהגותית - כלבה לא מחליטה כמה גורים היא תמליט. אצל בני אדם יש שינויים שנובעים לא רק מברירה טבעית קלאסית אלא מעוד מניעים - למשל תרבותיים. זו הכוונה.

 

[angela8]

אהה! בדיוק חשבתי על זה

מממ. אצל בני אדם האם ההבדל נובע מזה שיש למעשה מנגנון קבלת החלטות "מודע"?

 

[m0sh3]

../images/Emo45.gif

לכן למשל יש אחוזים מאוד גבוהים של זוגות באיטליה וגרמניה ללא ילדים ושלא מתכננים ללדת כלל. אין איזושהי בעיה שמצדיקה את זה אבולוציונית, הם פשוט רוצים להשקיע בקריירה. מצד שני, גם אצל בני אדם יש השפעות ביולוגיות על הפריון לפי עונות שונות בשנה, אבל ברור שזה פחות ניכר מאשר אצל חיות.

 

[Wolverchenus]

אם הם היו רוצים לעשות את זה בטבע

(להביא לעולם למשל ילד אחד) זה היה אומר להמנע ממין החל מרגע שיש ילד ועד סוף החיים (או נקיטת שיטות כמו משגל נסוג..) ואני לא מכיר הרבה זוגות שהיו בוחרים בזה.. להחליט כמה ילדים עושים זה יתרון של טכנולוגיה מודרנית.

 

[m0sh3]

אם הם היו בוחרים במשגל נסוג,

הם היו מסיימים ככל הנראה בתור משפחה מרובת ילדים..

 

[Wolverchenus]

סביר להניח.

 

[angela8]

רק רגע.

רציתי לשאול פה עוד שאלה. יש אסטרטגיות השרדותיות שונות לגבי המשכיות הדור במינים שונים. למשל כאלה שמביאים הרבה ולדות אבל כמעט לא דואגים להם.. לעומת כאלה שמביאים ולדות מעטים אבל דואגים להם. איך בדיוק התפתחו האסטרטגיות האלה?

 

[angela8]

מעניין.

לא ידעתי. אילו השפעות? יש עונות שבהן יש יותר נטיה להביא ילדים?

 

[m0sh3]

בעיקר הפרשות של הורמונים וכו',

אפשר לראות את זה בצורה נפלאה בדמות הווסת החודשי - יש ימים מסויימים בחודש שבהם ניתן להתעבר. הטיעון הוא שיש גם תקופות מסויימות בשנה שבהן קל יותר להתעבר. עשיתי בכרונוביולוגיה קורס קצר למדי, אז הטענה הספציפית הזאת הועלתה אבל לא התעמקנו בה. היה מעין שעון כזה של עונות השנה וכל מיני מאפיינים שלהן.. אם אני אתקל בזה שוב אני אביא את זה.