מיכל לאה אייזיג
New member
שאלה על איוב.
אין בחירה וזה מאוד חשוב. אני יוצאת מאקסיומה אחת והיא שאלוהים יודע הכל. הרמב"ם מתעקש להניח אקסיומה זו יחד עם האקסיומה של אמיתות דברי התנ"ך (ובחרת בחיים או נביאים שמטיפים). כמובן שמתעוררת סתירה והרמב"ם מנסה ליישב אותה אך תיכף אראה שאין הוא מצליח. התכתבתי עם רב שבאמת הסכים שהרמב"ם לא מצליח ליישב סתירה זו, הרב ניסה ליישב סתירה זו בעצמו, באותה צורה של הרמב"ם, אך בעצם אמר, יש סתירה, אבל אלוהים גדול שהוא יישב אותה. שזה כמו להגיד אני ארצח, זה סותר את המוסר, אבל אלוהים גדול, שהוא יישב את זה. זה לא עובד ככה.
הרבמ"ם: "שמא תאמר: והלא הקדוש ברוך הוא יודע כל מה שיהיה וקודם שיהיה ... אם ידע שיהיה צדיק, אי אפשר שלא יהיה צדיק, ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע, הרי לא ידע הדבר על בריו. דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר. כבר בארנו בפרק שני מהלכות יסודי התורה שאין לאלוהים דיעה שהיא חוץ ממנו כבני אדם שהם, ודעתם, שניים. אלא הוא יתעלה שמו ודעתו, אחד. ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בריו. וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצא אמיתת הבורא, שנאמר "כי לא יראני האדם וחי", כך אין כוח באדם להשיג ולמצוא דעתו של הבורא. הוא שהנביא ישעיה אמר: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי. וכיון שכן הוא, אין בנו כוח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא כל הברואים והמעשים, אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם".
בקיצור, הרמב"ם אומר שאלוהים גדול, אי אפשר להבין אותו, את 'ידיעותיו', 'מחשבותיו', 'דרכיו', ולכן זה מאפשר לי בחירה חופשית. אז תחשבו על הדבר הבא. תדמיינו שאלוהים פתאום מחליט לברוא לנו*, בני האדם, שA שווה ולא שווה B, בו זמנית(!) מה יקרה לנו? המוח שלנו יימס כי באמת אדם לא יראה את אלוהים ויחיה. יש בלוגיקה משהו שחייב להישאר. רק כאילו* שאלוהים "לא יכול" לברוא, לנו* שA יהיה שווה ולא שווה B בו זמנית. כל מה שאני אומרת שאנחנו בנויים על לוגיקה בסיסית שחייבת להישאר. אותו דבר עם השאלה של: האם אלוהים "יכול" לברוא לנו*, בני האדם הקטנים, ש-7+7=50. ואני מתכוונת באופן לוגי, מהותי, שתמונה של 7 כבשים ועוד תמונה של 7 כבשים תהיה שווה לתמונה של 50 כבשים. שוב, הוא כאילו* "לא יכול" (או לא "רוצה") משום שאנחנו קטנים. הלוגיקה שלנו תמיד תישמר, גם כשיהיו ניסים בגאולה. לכן, כמו ש-2+2 תמיד יהיה =4 עבור האדם, עבור האדם, כיוון שאלוהים יודע הכל, אין לנו בחירה חופשית. זה גם קצת מצחיק, כי אני לא צריכה להגיד לפני כל מה שאני אומרת שזו הולכת להיות "ידיעה מסוג בן אדם". וזה שהידיעה של אלוהים שונה משל אדם רק הופכת את העניין לקל וחומר שאלוהים תמיד ידע הכל ושאין בחירה חופשית.
"ואמרת בלבבך, כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה"-דברים. "היתפאר הגרזן (האדם) על החוצב בו?"-ישעיה. "אני יהוה, אין זולתי ... עושה שלום ובורא רע"-ישעיה. "(אלוהים) מגיד לאדם מה שיחו" -עמוס. "לא תעיר ולא תעורר את האהבה עד שתחפץ" -שיר השירים. אצל אלוהים, ידיעה מוחלטת=עשייה כי הוא "לא יכול לטעות", אבל הדבר ששובר את הכלים זו חידה שמצאתי בספר איוב, לופ-הול בפירוש המקובל שבדיוק קשור. איוב טוען לאורך כווול הספר שאין שכר ועונש/בחירה חופשית ואלוהים בסוף אומר שאיוב דיבר נכונה: "ישליו אוהלים לשודדים, ובטוחות למרגיזי אל...ואולם שאל נא בהמות...ועוף השמים ויגד לך...ויספרו לך דגי ים, מי לא לידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת?" - איוב. בנוסף: "לו (לאלוהים) שוגג ומשגה, מוליך יועצים שולל, ושפטים יהולל, מוסר מלכים פיתח ויאסור אזור במתניהם, מוליך כהנים שולל ואיתנים יסלף, מסיר שפה לנאמנים, וטעם זקנים יקח, שופך בוז על נדיבים... מסיר לב לראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך..."
אני פירשתי את איוב לגמרי שונה ואני רוצה לשתף כי זה יפה וכל הפירוש מצטמצם למשהו אחד וזו החידה הבאה: בפרק האחרון מב', פסוק ד', איוב אומר לאלוהים: "שמע-נא, אנכי אדבר, אשאלך והודיעני". אבל כביכול אין בכלל שאלה ואין תשובה (!!) אם יהודי יפנה אלייך ויגיד לך: תקשיב, אני אדבר, אשאל אותך ותודיע לי, אתה תבין שהוא עומד לשאול אותך משהו ושהוא מצפה לתשובה. ההסבר המקובל זה שאיוב פשוט חוזר על דברי אלוהים אליו מקודם: "אזר נא חלצייך כגבר, אשאלך והודיעני", או שאיוב בפסוק זה שהוא 'מבין שהוא טעה'. מה זה השטויות האלה?? אבל אין חזרה סתם, וזו בכלל לא חזרה! איוב אומר תקשיב*, אני* אדבר הפעם. אשאל אותך אלוהים ותודיע לי. זה גם לא כמו: וואו אתה באמת צודק אלוהים. אשמח לדעת מה לדעתכם השאלה ומה התשובה. אני מחכה לתשובה מכמה רבנים ועוד לא חזרו אליי.
כל זה חשוב משום שאמונה בבחירה חופשית מביאה לאמונה באחריות אישית שמביאה לכעס על הזולת שגורם לאלימות ורוע.
נ.ב. אלוהים לא "רוצה" שנשמור מצוות כי הוא גדול ורק בן אדם קטן רוצה*. כיוון שאלוהים גדול, כל מה שקשור לבן אדם לא קשור לאלוהים. הוא לא כועס, לא עצוב, לא שמח, לא מלא נחת, לא מנסה, לא מרחם, לא שופט, לא דן ולא מצווה. תדמיינו מה היה קורה אם דאעש היו מסכימים איתי. תודה.
אין בחירה וזה מאוד חשוב. אני יוצאת מאקסיומה אחת והיא שאלוהים יודע הכל. הרמב"ם מתעקש להניח אקסיומה זו יחד עם האקסיומה של אמיתות דברי התנ"ך (ובחרת בחיים או נביאים שמטיפים). כמובן שמתעוררת סתירה והרמב"ם מנסה ליישב אותה אך תיכף אראה שאין הוא מצליח. התכתבתי עם רב שבאמת הסכים שהרמב"ם לא מצליח ליישב סתירה זו, הרב ניסה ליישב סתירה זו בעצמו, באותה צורה של הרמב"ם, אך בעצם אמר, יש סתירה, אבל אלוהים גדול שהוא יישב אותה. שזה כמו להגיד אני ארצח, זה סותר את המוסר, אבל אלוהים גדול, שהוא יישב את זה. זה לא עובד ככה.
הרבמ"ם: "שמא תאמר: והלא הקדוש ברוך הוא יודע כל מה שיהיה וקודם שיהיה ... אם ידע שיהיה צדיק, אי אפשר שלא יהיה צדיק, ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע, הרי לא ידע הדבר על בריו. דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר. כבר בארנו בפרק שני מהלכות יסודי התורה שאין לאלוהים דיעה שהיא חוץ ממנו כבני אדם שהם, ודעתם, שניים. אלא הוא יתעלה שמו ודעתו, אחד. ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בריו. וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצא אמיתת הבורא, שנאמר "כי לא יראני האדם וחי", כך אין כוח באדם להשיג ולמצוא דעתו של הבורא. הוא שהנביא ישעיה אמר: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי. וכיון שכן הוא, אין בנו כוח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא כל הברואים והמעשים, אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם".
בקיצור, הרמב"ם אומר שאלוהים גדול, אי אפשר להבין אותו, את 'ידיעותיו', 'מחשבותיו', 'דרכיו', ולכן זה מאפשר לי בחירה חופשית. אז תחשבו על הדבר הבא. תדמיינו שאלוהים פתאום מחליט לברוא לנו*, בני האדם, שA שווה ולא שווה B, בו זמנית(!) מה יקרה לנו? המוח שלנו יימס כי באמת אדם לא יראה את אלוהים ויחיה. יש בלוגיקה משהו שחייב להישאר. רק כאילו* שאלוהים "לא יכול" לברוא, לנו* שA יהיה שווה ולא שווה B בו זמנית. כל מה שאני אומרת שאנחנו בנויים על לוגיקה בסיסית שחייבת להישאר. אותו דבר עם השאלה של: האם אלוהים "יכול" לברוא לנו*, בני האדם הקטנים, ש-7+7=50. ואני מתכוונת באופן לוגי, מהותי, שתמונה של 7 כבשים ועוד תמונה של 7 כבשים תהיה שווה לתמונה של 50 כבשים. שוב, הוא כאילו* "לא יכול" (או לא "רוצה") משום שאנחנו קטנים. הלוגיקה שלנו תמיד תישמר, גם כשיהיו ניסים בגאולה. לכן, כמו ש-2+2 תמיד יהיה =4 עבור האדם, עבור האדם, כיוון שאלוהים יודע הכל, אין לנו בחירה חופשית. זה גם קצת מצחיק, כי אני לא צריכה להגיד לפני כל מה שאני אומרת שזו הולכת להיות "ידיעה מסוג בן אדם". וזה שהידיעה של אלוהים שונה משל אדם רק הופכת את העניין לקל וחומר שאלוהים תמיד ידע הכל ושאין בחירה חופשית.
"ואמרת בלבבך, כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה"-דברים. "היתפאר הגרזן (האדם) על החוצב בו?"-ישעיה. "אני יהוה, אין זולתי ... עושה שלום ובורא רע"-ישעיה. "(אלוהים) מגיד לאדם מה שיחו" -עמוס. "לא תעיר ולא תעורר את האהבה עד שתחפץ" -שיר השירים. אצל אלוהים, ידיעה מוחלטת=עשייה כי הוא "לא יכול לטעות", אבל הדבר ששובר את הכלים זו חידה שמצאתי בספר איוב, לופ-הול בפירוש המקובל שבדיוק קשור. איוב טוען לאורך כווול הספר שאין שכר ועונש/בחירה חופשית ואלוהים בסוף אומר שאיוב דיבר נכונה: "ישליו אוהלים לשודדים, ובטוחות למרגיזי אל...ואולם שאל נא בהמות...ועוף השמים ויגד לך...ויספרו לך דגי ים, מי לא לידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת?" - איוב. בנוסף: "לו (לאלוהים) שוגג ומשגה, מוליך יועצים שולל, ושפטים יהולל, מוסר מלכים פיתח ויאסור אזור במתניהם, מוליך כהנים שולל ואיתנים יסלף, מסיר שפה לנאמנים, וטעם זקנים יקח, שופך בוז על נדיבים... מסיר לב לראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך..."
אני פירשתי את איוב לגמרי שונה ואני רוצה לשתף כי זה יפה וכל הפירוש מצטמצם למשהו אחד וזו החידה הבאה: בפרק האחרון מב', פסוק ד', איוב אומר לאלוהים: "שמע-נא, אנכי אדבר, אשאלך והודיעני". אבל כביכול אין בכלל שאלה ואין תשובה (!!) אם יהודי יפנה אלייך ויגיד לך: תקשיב, אני אדבר, אשאל אותך ותודיע לי, אתה תבין שהוא עומד לשאול אותך משהו ושהוא מצפה לתשובה. ההסבר המקובל זה שאיוב פשוט חוזר על דברי אלוהים אליו מקודם: "אזר נא חלצייך כגבר, אשאלך והודיעני", או שאיוב בפסוק זה שהוא 'מבין שהוא טעה'. מה זה השטויות האלה?? אבל אין חזרה סתם, וזו בכלל לא חזרה! איוב אומר תקשיב*, אני* אדבר הפעם. אשאל אותך אלוהים ותודיע לי. זה גם לא כמו: וואו אתה באמת צודק אלוהים. אשמח לדעת מה לדעתכם השאלה ומה התשובה. אני מחכה לתשובה מכמה רבנים ועוד לא חזרו אליי.
כל זה חשוב משום שאמונה בבחירה חופשית מביאה לאמונה באחריות אישית שמביאה לכעס על הזולת שגורם לאלימות ורוע.
נ.ב. אלוהים לא "רוצה" שנשמור מצוות כי הוא גדול ורק בן אדם קטן רוצה*. כיוון שאלוהים גדול, כל מה שקשור לבן אדם לא קשור לאלוהים. הוא לא כועס, לא עצוב, לא שמח, לא מלא נחת, לא מנסה, לא מרחם, לא שופט, לא דן ולא מצווה. תדמיינו מה היה קורה אם דאעש היו מסכימים איתי. תודה.