תשובה...
לאחר שהובר סיים את כהונתו בוא התחרה עם רוזוולט על התואר "נשיא", אבל אזרחי ארה"ב איבדו את אמונתם בהובר מפני שהוא לא הצליח לשנות את פני הדברים. ורוזוולט ידע שעליו להיראות אופטימי,ולכן הצליח לסחוף את הכל אחריו. הדברים שהובר עשה על מנת להיתגבר על המשבר: קודם כל הוא האמין שהחזקים יצליחו לשרוד והכלכלה תשתקם מעצמה. הוא תמך בתעשיות המצליחות ולפועלים הפשוטים הוא מצא פיתרון רק לאחר שהכלכלה תשוקם. במילים אחרות הוא לא מתערב בכלכלה... אבל הוא רחש כמויות ענקיות של חיטה וכותנה(זוכרת החקלאות והתעשייה במשבר חריף במיוחד) כמו כן הוא ניסה לשכנע את בעלי העסקים שיהיו הוגנים לעובדים שלהם וגם החזיר חלק מסוים(קטן) מהמובטלים לעבודה. רוזוולט לעומתו מבחינה פיננסית: ,עם בחירתו סגר את הבנקים ואז פתח אותם לאחר 4 ימים תוך הבטחה על שמירת חסכונויתו של האדם הקטן. הוא קבע כי המערכת הכלכלית תהיה חלק מחובת הממשל הפדרלי, המטבע התייצב ומאותו רגע הממשל הפדרלי היה אחראי על ערכו ולא הבורסה. הוא חוקק חוקים סוצואליסטים כמו חוק ביטוח לאומי וחוק וגנר: חוק ביטוח לאומי הבטיח הכנסה לעת זיקנה, ביטוח הבטלה , קיצבת נכון ועוד. חוק וגנר קבע כי בעלי העסקים חייבים לנהל משא ומתן עם נציגי העובדים. כמו כן רוזוולט גם שיקם את החקלואות: בשנת 1933 הוא חיקק חוק שנתן תמיכה ממשלתית לחקלאים שאיבדו את הייצור שלהם. הוא הרחיב את האשראי לחקלאים ונתן הטבות לחקלאים שמגדלים גידולים באזורים בעייתים. אגב...רוזוולט באמת לא ידע מה הוא עושה הוא היה פשוט מוכן לנסות כל ניסיון אפשרי כדאי להתגבר על המשבר ולכן לעיתים הוא השתמש בניסיונות שהיו מנוגדות אחת לשניה... הוא הזרים כספים לכל ענפי המשק..(חקלאו..תעשייה..עבודות שהוא ייז0) וייזם עבודות למיליוני מובטלים!!!! *הוא נעזר במומחים ולא בפוליטיקאים
