שאלה על ברירה זוויגית
אני קורא את ״למה האבולוציה נכונה״ של ג׳רי קוין, שם הוא מסביר, בין היתר, מדוע הנקבות הן אלה שזוכות לבחור את בן זוגן, ולא להיפך, כלומר מדוע הזכרים הם אלה שנלחמים ביניהם על הנקבות ולא להיפך.
הוא אומר שזה נעוץ במספר הגמטות (שם כולל לתאי רבייה, כלומר תאי זרע וביציות) של כל מין.
הזכר יכול לייצר הרבה יותר תאי זרע מאשר הנקבה, והיריון וטיפול בצאצא לרוב לא דורש ממנו השקעה כפי שדרוש מהנקבה.
לכן, באופן פוטנציאלי הוא יכול להעמיד כמות עצומה של צאצאים, בניגוד לנקבה שמספר הביציות שלה מוגבל.
האסימטריה הזאת בין זכרים לגברים מובילה לכך שזכרים לא מפסידים הרבה בהזדווגות עם ״כל הבא ליד״ (
) כי הם יכולים להזדווג שוב בקלות, לעומת הנקבות, שאצלן היריון וצאצא כרוכים בהשקעה עצומה. ולכן הן נוקטות בטקטיקה של בררנות. הן צריכות להבטיח שלכל הזדמנות תהיה תוצאה חיובית, על ידי בחירה באב הטוב ביותר לשם הפריית הביציות שלהן, שכאמור מספרן מוגבל.
השאלה שלי היא, איך הן ״יודעות״ את זה? איך הן יודעות שמשתלם להן להיות בררניות ולא כדאי להן להזדווג עם כל אחד?
״יודעות״ לא במובן המודעות והידע, אלא ״יודעות״ במובן שבו, למשל, הברירה הטבעית ״יודעת״ לבחור את הכשירים ביותר.
אני קורא את ״למה האבולוציה נכונה״ של ג׳רי קוין, שם הוא מסביר, בין היתר, מדוע הנקבות הן אלה שזוכות לבחור את בן זוגן, ולא להיפך, כלומר מדוע הזכרים הם אלה שנלחמים ביניהם על הנקבות ולא להיפך.
הוא אומר שזה נעוץ במספר הגמטות (שם כולל לתאי רבייה, כלומר תאי זרע וביציות) של כל מין.
הזכר יכול לייצר הרבה יותר תאי זרע מאשר הנקבה, והיריון וטיפול בצאצא לרוב לא דורש ממנו השקעה כפי שדרוש מהנקבה.
לכן, באופן פוטנציאלי הוא יכול להעמיד כמות עצומה של צאצאים, בניגוד לנקבה שמספר הביציות שלה מוגבל.
האסימטריה הזאת בין זכרים לגברים מובילה לכך שזכרים לא מפסידים הרבה בהזדווגות עם ״כל הבא ליד״ (
השאלה שלי היא, איך הן ״יודעות״ את זה? איך הן יודעות שמשתלם להן להיות בררניות ולא כדאי להן להזדווג עם כל אחד?
״יודעות״ לא במובן המודעות והידע, אלא ״יודעות״ במובן שבו, למשל, הברירה הטבעית ״יודעת״ לבחור את הכשירים ביותר.
