שאלה על דוקטורט ותינוק

EloraRose

New member
שאלה על דוקטורט ותינוק

יש כאן נשים שילדו במהלך לימודי הדוקטורט של בן זוגן (זה יהיה בסוף השנה השלישית [ארה"ב] לאחר הקורסים ולאחר בחינת המעבר) ויכולות לשפוך אור לגבי איך זה השפיע על הלימודים שלו, כמה הוא היה בבית או כמה הוא יכל לעזור אם בכלל? עד כמה זה האט או פגע בלימודים? איך זה התנהל אצלכם?
 
ברוכה הבאה לפורום

אין לי נסיון כזה ואני לא יכולה לעזור לך, אבל נשמח לקבל עוד אינפורמציה.
האם את בהריון או שוקלת להכנס להריון?

המון בהצלחה לכם.
 

EloraRose

New member
תודה רבה

אני בתחילת הריון, ובעלי מאוד מודאג לגבי המשך הלימודים שלו אם גידול תינוק בזמן הלימודים יגרום לכך שיצטרך לסיים את הלימודים או שהלימודים יתארכו מאוד.
ובנושא השינה בלילה אם יוכל לתפקד כמו שצריך ביום.
הוא סיים כבר את הקורסים, ועוד מעט יהיה לו את בחינת המעבר, כך שמה שישאר לו בעצם זה ללמד קורס, לכתוב הצעת מחקר + הגנה, לכתוב את הדוקטורט + הגנה (לפחות ככה הבנתי)

אני לא עובדת (אבל אנסה מאוד לעבוד מהבית), מתכננת להישאר עם הילד בבית, מתכננת להניק ולעשות co-sleeping (כך שבתקווה זה יוריד את ההתעוררויות בלילה). אין סלון lol (נשאלתי זאת במקום אחר, שאחד מאיתנו יעבור לספה להשלמת שעות שינה או שינה ללא הפרעה).
מודעת לחלוטין שרוב הדברים יהיו מנת חלקי, אבל כן רוצה עזרה כלשהי במיוחד בשעות היום כדי שאוכל להשלים שעות שינה מהלילה.
 

forglemmigej

New member
זה ילד ראשון?

הורות היא משהו שיויוני ולא משנה כמה עסוק אחד מבני הזוג
 

EloraRose

New member
כן, ילד ראשון

הורות זה אף פעם לא 50-50 גם אם רוצים בכך. לאמא יש חלק גדול יותר.
ברור שהוא כן יעשה דברים וישתתף. אבל שנינו לא רוצים שזה יפגע לו בלימודים ולכן השאלות שאני שואלת-
עד כמה ילד במהלך הדוקטורט השפיע על מהלך הלימודים.
 

AlicePJ

New member
אנחנו עשינו זאת, וזה היה מאוד נוח

בדוקרטורט של בעלי, בארה"ב, למרות שהיה מאוד תובעני, היתה המון גמישות, והוא יכל לעבוד מהבית הרבה. אז בחודש וחצי הראשונים אחרי הלידה הוא הלך אולי פעם או פעמיים לעבודה, ובשאר הזמן היה בבית ועשה הכל חוץ מלהניק. לא למדתי איך להחליף חיתולים עד שהתינוק היה בן 3 שבועות, כי הייתי מאוד חלשה ואיבדתי המון דם בלידה. הוא עשה הכל, בישל, ניקה, טיפל בתינוק, וכשהייתי אחרי לידה וחלשה הוא ממש האכיל אותי עם מזלג לפה מרוב שהייתי חלשה.
אבל כל תוכנית דוקטורט היא אחרת וכל תחום הוא אחר, ובעלך צריך לראות עם הדוקטורנטים בשנים היותר מתקדמות איך זה עובד אצלהם.
הורות היא לא שיוויונית, במיוחד אם מניקים, אבל אבא אמור לרצות להיות עם התינוק הרבה ולתמוך הרבה באשתו, במיוחד אם תניקי. הנקה לוקחת המון אנרגיה וכוחות (וזמן). זה יפגע לו בלימודים, מה לעשות הוא לא רווק יותר והחיים משתנים לא רק עבורך, ואתם לא רוצים שרק את תרגישי בשינוי, כי מהר מאוד את תפתחי מרירות כלפיו, שממשיך את חייו כאילו כלום לא קרה, ואת צריכה להתמודד עם האכלות וחיתולים וחוסר שינה וקשיים של אחרי לידה הכל לבד. הוא לא צריך לרצות שהכל יהיה אותו דבר. הכל הולך להשתנות ולמשך שארית חייכם, וזה דבר טוב. ככל ששניכם תבינו את זה יותר מהר ולא תבנו על זה שהכל ישאר אותו דבר והוא יצליח לעבוד אותו דבר ולישון אותו דבר והכל ישאר זהה, כך יותר מהר תסתגלו להורות.
&nbsp
המון מזל טוב!
 
ילד שמצטרף למשפחה זה טלטול רציני, בטח ילד ראשון.

אף אחד לא יודע איך ומה. תלוי בכם ותלוי בילד. בכל מקרה, תינוק שנולד יונק כל כשעתיים/שלוש בלילה וביום, שלא לדבר על קפיצות גדילה, מה שלא מאפשר לנו שינה רצופה של 8 שעות שרוב האנשים צריכים
זה מאוד קשה, בעיקר בהתחלה, עד שמתרגלים

כשהבת שלי נולדה גרנו בדירה קטנה. היה סלון, אבל עדין, תינוק בוכה שומעים מרחוק.
אני למשל לא יכולתי לישון במשך היום. זה גמר אותי, ועדין לא הצלחתי לישון כשהיא ישנה. כל אחד שונה.

מה שהיה לי הכי חשוב זה להיות בחברת אמהות אחרות לתינוקות בני יומם, ולשמחתי היו כמה סביבי. פתאום את מתעסקת בפיפי וקקי וכמה אכל או ישן, וזה לא מענין אף אחד שלא נמצא בעולם הזה. אבל מבחינתך זה עולם ומלאו
בעלך יהיה חייב להבין את זה ולעשות ויתורים וללמוד לתפקד במצבי עייפות.
אתם ברי מזל שאתם יכולים לעשות בחירה של דחיה במידת הצורך.

יש בפורום כמה בנות שצריכות ללדת/ילדו באוקטובר ושווה לשמוע את דעתן.
 

יוקלילי

New member
כדאי שתקיימו בינכם שיחה לגבי הציפיות

הי, ראשית - מזל טוב ובשעה טובה על ההריון. קיבלת כאן עצות טובות מאוד,ואני מסכימה עם כך שהכל משתנה עם הולדת התינוק הראשון - סדר העדיפויות, המערך הרגשי, המצב הכלכלי, ועוד. מאוד קשה לדעת איך תהיו, מה זה יעשה לכם- לכל אחד בנפרד, ביחד, ולזוגיות. תינוק דורש את כל המשאבים הרגשיים והפיזיים שלנו, ויש אנשים שזו ברכה עבורם, אך יש כאלו שחווים טווח רחב של תחושות, וזה לגיטימי וצריך להיות מודעים לכך ולדעת מה אנחנו יכולים ולא יכולים לעשות. כל שתדברו על כך בפתיחות, גם במהלך ההריון וגם אח"כ, כך תצליחו גם עם הקשר בינכם וגם בטיפול בתינוק. זו תקופה מבלבלת ועמוסה מבחינה רגשית, ולכן כדאי לחלוק ולשתף. בכך אני מכוונת גם לקבל את הקושי והאתגר, את התסכול והכעס, שלך ושל בן זוגך.

אולי כדאי לכם לקיים שיחות לגבי השינוי הגדול הזה בחייכם, לגבי הפנטזיות והציפיות, הצרכים הרגשיים מחד והלימודיים \תעסוקתיים מאידך. אולי יש מישהו שיכול להגיע מהארץ ולעזור לכם בשבועות הראשונים, וגם לאחר מכן? הילד\ים הם פרוייקט משותף, וכל אחד נותן את המירב, והנתינה ואופיה משתנים בהתאם לצורך ולמצב. לפעמים את תעשי יותר ולפעמים בן זוגך, ובעשיה אני מתכוונת גם בהקשר של הילדים וגם הפרנסה. עם הבן הראשון שלנו אני חזרתי לעבודה מהר יחסית, אך למשרה חלקית,ובעלי היה עם בנינו התינוק כשאני עבדתי. עם הבת השניה אני בחופשת לידה ארוכה וזמנו מוקדש ללימודים.

אני ילדתי את הבת השניה שלנו כשבעלי החל את הדוק', ואת הבן הראשון בסוף לימודי התואר השני, אך לא בארה"ב, והמסלול שלנו מעט יותר מרווח. מבחינת הנסיון האישי שלי, אני מנסה לתת לבן זוגי את הזמן ללמידה , והוא מצידו עושה הרבה כשהוא נמצא בבית. מבחינת השינה אנחנו ישנים ביחד עם התינוקת, וזה מקל על הצורך בקימה פיזית באמצע הלילה. אני זוכרת שבחצי השנה הראשונה של בני הבכור היה לי קשה מאוד, כי הגוף לא רגיל לשינה מקוטעת, אך התרגלתי לכך. גם למחסור בשינה מתרגלים...כדאי שתמצאי לעצמך מסגרות תמיכה של קבוצות משחק לאמהות ותינוקות- כשעוברים את זה ביחד זה יותר קל.
כל זוג מוצא את הדרך שלו, אבל חייבים להיות בדיאלוג פתוח לגבי ההתנהלות. במשפחה שלכם יש שניים, ובן זוגך יצטרך גם להתאים את עצמו לכך- אם בטיפול בך, בתינוק או בבית (קניות, בישול, נקיון). למעשה, עכשו ניהול הזמן שלי יותר טוב משהיה בעבר, ואני הייתי אלופת הדחיינים. זהו שינוי טוב, רק שהוא באמת גורם לחיים להיות משהו אחר ממה שחשבתם והתרגלתם אליו עד היום.
בהצלחה!!!
 
למעלה