שאלה על האבא.

[merri10]

שאלה על האבא.

שלום

אני אמא יחדינית הבת היום הפתיעה אותי.פתאום אמרה "אמא הייתי רוצה שיהיה לנו אבא שיגור איתנו"

שאלתי אותה מה היה נותן לה אבא שיגור איתנו

והיא הסבירה דברים שהיה עושה אם היה אבא בבית

האמת עשיתי טעות-היה בעל מקצוע בבית יום לפני כן ((שכחתי שגיל חמש כבר מבינים ולא תינוקות))-וליד בעל מקצועי כדי שיוריד את הסכום אמרתי לו שאני אמא יחידה ו והיא שמעה הכול -ואז בעל המקצוע שאל "איפה האבא" אין אבא ? וכל מיני שאלות שלא עניתי -אבל הייתיאותו יום מצב לא משהו -(והתחלתי לבכות) לידם

אז היום היא פתאום העלתה את זה וגם אמרה "אמא היית רוצה בבית שיגור פה אבא"

אני יודעת שלא אעשה יותר דבר כזה "שום הוצאה כספית לא אשתמש במעמד "המסכן" שאני מרגישה שאני נימצאת בו

 

[merri10]

בנוסף

דיון אחר -אחיינים שלי תמיד כשניפגשים (גיל 7 ו 4 ) תמיד בשנה אחרונה כל מיפגש מתחילים לשאול אותנו למה אין אבא.לאמא שלי לא בנוכחותי אמרו שאנו מסכנים שאין אבא.כל הזמן שואלים שאלות .האחיין אף הציע למכור את אבא שלו בתור אבא.והאמת קצה סבלנותי.אני כל הזמן חושבות על ראש השנה -שהפעם ((בגלל שההורים שלהם לא עוצרים זאת))-->פשוט אהיה לא נחמדה לשם שינוי .הוכח השאלות שלהם.
כל מיני הערות של אז איך באתם-מי נג רק אבות נוהגים.למה לא התחתנת מצד הילדים (7,4)

 

[merri10]

עכשיו

כשאני רואה שהבת שלי כבר מודעת לחוסר באב-ההערות שלהם עוד יותר מעצבנות אותי ויותר מעצבן שההורים שלהם לא מחנכים אותם להפסיק זאת.((אני לא כל כך ביחסים כאלה שמרגישה בנוח להעיר לאחי ואשתו על שום התנהגות שלו לא רק בנושא הזה)-
האבסורד שמצד אחד יש הערות שאנו מסכנים מצד שני כשבחופש הם היו צריכים עזרה ואמא שלי אמרה להם שבזמן שאני בחופש יום אחד היא רוצה לעזור לי גיסתי התנפלה עליה שרק ממני איכפת לה-כמה צביעות.

 

[אמאנחל]

לגבי האחיינים

השאלה מתחלקת לשניים.
&nbsp
אם הם לא מבינים איך מביאים ילדים לעולם בלי גבר, את זה הם צריכים לשאול את ההורים שלהם וההורים צריכים להסביר להם. רוב הסיכויים שבגילאים שלהם לא זה מה שמטריד אותם.
&nbsp
אם הם לא מבינים למה במשפה שלך אין גבר, את יכולה להגיד להם "ככה בחרתי". "לא התחתנתי, ובחרתי להביא את מותק לעולם בלי אבא". או כל ניסוח דומה שמתאים למה שאת מרגישה. תשובה שמכילה בחירה, באה מעמדה של עוצמה ועצמאות.

 

[yarden43211]

לא עשית טעות.

זה לא סוד שבבית שלכם אין אבא ואת אמא יחידנית וזה מה שאמרת לבעל המיקצוע.

ואכשיו זה הזמן לדבר אם הילדה , ולאגיד לה שבבית שלנו אין אבא, יש אמא ויש לך גם סבתא ,בני דודים , אבל אבא אין.
אבל אנחנו מסתדרים וטןב לנו גם בלי אבא לכן הבאתי בעל מקצוע . הבאתי בעל מקצוע שיעשה דברים שאני לא יכולה לעשות ואולי אם היה לנו אבא הוא היה עושה.

שהבת שלי היתה בת 5 , היא היתה אונמרת דברים דומים, ואני לא בנוסף להסבר הייתי מספרת לה על היתרונות שיש במשפחה יחידנית , כמו שאמא היא רק אתה, היא מקבלת המון, לכל הילדים יש סבתא ,אבל לאף ילד אין סבתא כמו שלה. ושהיא ילדה מיוחדת ממשפחה מיוחדת.
אהבתי לספר לה את הספר "תפילילה" , יש שם דף אחד שעוסק בסוגים של משפחות והוא משתלב עם כל הסיפור. ויש עוד ספרים על סוגים שונים של משפחות.
והבני דודים שלכם הם ילדים סקרנים, כשהבני דודים של הילדה שלי היו מדברים כך. הייתי נותנת להם לדבר ומקשיבה , גם אם הם היו מדברים בינהם וגם אלי, ואחרי זה הייתי אומרת להם שלילדה שלי אין אבא" . ולא הייתי נותנת הרבה פתח לעוד שאלות, כך שמהר מאד הם עברו לנושאים אחרים.

 

[merri10]

אחיינים

בפעם ראשונה -עניתי ממש בסבלנות ואפילו הסברתי מה שההורים שלהם צריכים מבחינה חינוכית -הסבר על זוגי משפחות.

אבל זה חוזר על עצמו כל עם דגש על כל מפגש.ואפילו נודע לי מאמא שלי (שלא בנוכחכותנו כששמרה עליהם-אמרו לה שאנו מסכנים והיא שאלה למה אותם (את האחיין בן ה7 -הוא אמר בגלל שאין אבא).אחכ שוב שאלות של למה לא התחתנתי ושוב למה אין אבא במהלך ארוחות.ושוב הצעת פתרונות .
עכשיו שאני מודעת לעובדה שזה חסר -או מובן ->אין לי סבלנות לשאלות האלה יותר.הן כבר הפכו למטרד. ((כפי שאמרתי יש סוג של ריחוק מאחי ואשתו -זה לא יחסים שקל לומר מה מפריע))

 

[אד י]

הייתי מנסה לאמץ איזו תשובה קבועה

ולא תוקפנית, כי בכל זאת מדובר במשפחה.
וגם יש בתשובה שלך דוגמא לשאר המבוגרים.
&nbsp
אפשר משהו כמו: "אני מבינה שאתה דואג לנו, אל דאגה הכל בסדר גם בלי אבא".
אם ממשיכים לחפור אפשר גם להוסיף "אני רואה שאתה מאוד רוצה לדבר על זה. עכשיו זה לא מתאים. נדבר אחרי X".
&nbsp
בדרך כלל ילדים חופרים על נושאים שמדאיגים אותם או על נושאים שמייצרים מתח במבוגרים סביבם.
&nbsp
אני חושבת שאם את מצד אחד תשדרי להם שאת לא מתרגשת מהם ולא נלחצת מהחפירות, ומצד שני תאפשרי להם את הזמן לבוא ולדבר איתך על זה ב 4 עיניים. אז החפירות ייפחתו.
&nbsp

 

[jiminit2]

לדעתי את צריכה לדבר עם ההורים שלהם

ילדים בני שבע שאני מכירה מעולם לא העלו על דעתם שהילדים שלי מסכנים, זה מעולם לא נאמר. לדעתי זה משהו שהוא שמע מההורים שלו וזה מדאיג

בפעם הבאה שיחפרו לך ליד הילדים תעני להם "ככה בחרתי", "לא התחתנתי ורציתי כבר את ___ " וזהו. בלי הסברים נוספים. כל המשך שאלה לענות "ככה" וככה בא לי"... תאמיני לי שילדים מבינים את השפה הזו היטב. וכל שאר החריפותא צל ההורים שלהם בבית. את ההורים תשאלי אם הם מעוניינים שאת תסבירי על ביצית וזרע ושהלכת לרופא. או שהם יעשו את זה. תבואי גם אליהם וגם לילדים מעמדה של כוח ובחירה ואל בגישה מתנצלת או מתמסכנת . ילדים מכבדים את זה.

 

[yarden43211]

לא פשוט שאחיך ואישתו לא עוזרים אלא להפך.

נשמע לגמרה לא פשוט שאחיך ואישתו לא עוזרים אלא להפך,
הייתי פונה לאמא שלך מסבירה לה ומתייעצת איתה, יכול להיות שאם היא תפנה לאחיך, ותסביר לו על החפירות של הילדים, אז הוא יגיב ויסביר לילדים את המצב בצורה יותר חיובית, ולא יציג אותכם כמסכנות.
מהצד שלך אני חושבת שאת צרכה כמה שפחות לענות ולהגיב, הילדים כבר קיבלו את ההסבר שלך, תראי שאין לך מה להוסיף, והם יכולים להמשיך לחפור ללא תגובה מצדך.
ויחד עם כל אלו תחזקי את הילדה, ותדגישי שהיא לא פחותה משני הבני דודים. ושהייחס שלהם מאד לא אוגן ואין לא יסוד.

 

[רi תם]

חושבת ש...

גם כשלפעמים קשה מנטלית,כלכלית וכו' כדאי לזכור שאנחנו אמהות יחידניות מבחירה,שצריכות להודות על הילדים המופלאים שלנו,על בריאותם ואושרם ומהמקום הזה,מהביטחון והאמונה בדרך בה בחרנו פשוט יותר לבסס בילדים את ההבנה ש"אין אבא".
ואגב,לא רק בקרב הילדים שלנו אלא בקרב כל הסובבים.
מעמד "מסכן" הוא התמסכנות.קורה וזה בסדר להיות בדאון וגם לבקש הנחה מבעל מקצוע כי את יחידנית זה בסדר גמור!וזה ממש בסדר שהילדים חשופים לשיח מבוגרים על מבנה המשפחה המיוחד שלהם.יש גם ימים כאלו של עצב/בכי אבל אני מקווה עבורך שזו לא התחושה היומיומית שמלווה אותך,תחושה שבחרת בטעות באמהות יחידנית וזה עושה אותך מסכנה.
שבת שלווה ומבורכת

 

[אמאנחל]

לבקש הנחה כי את יחידנית זה בסדר גמור. את מפרנסת את משפחתך בעזרת משכורת אחת ולא שתיים, זה הגיוני לבקש הנחה. לפעמים מקבלים ולפעמים לא מקבלים.
&nbsp
לילדה תסבירי שאת בחרת לגדל אותה בעצמך ואת בהחלט מסוגלת לעשות את זה היטב. יש ימים שאת לא מרגישה טוב, כמו כל בן אדם, נשוי או לא נשוי. ובקשה להנחה יכול כל אדם לבקש, נשוי או לא נשוי. את גם יכולה להסביר לה שאם יש דברים שאת לא יכולה או לא יודעת לעשות את מבקשת עזרה בתשלום או לא בתשלום, וגם במשפחות שיש בהן אבא לא תמיד בני הזוג יודעים לעשות כל דבר בבית וגם זוגות נשואים מזמינים בעלי מקצוע כדי לעשות את מה שהם לא יכולים או לא יודעים או לא רוצים לעשות בעצמם.
&nbsp
כשהיא אמרה שהיא רוצה אבא נהגת מצוין. שאלת אותה לדעתה, בזה הבהרת לה למעשה שאת מוכנה לדבר על הנושא. יכול להיות שאת צריכה שיחה משלימה כדי להבהיר לה שאת מקבלת את זה שהיא רוצה אבא, אבל את לא רוצה בן זוג ולכן לא יהיה בבית אבא. או שתגידי שאת מחפשת בן זוג אבל גם אם יהיה לך בן זוג הוא לא יהיה אבא שלה. או כל מסר שמתאים לך להעביר. כלומר לכבד את הרצון שלה, ואת הרגשות שלה, אבל לא לתת מקום לתקוות לא מציאותיות. אני גם מוסיפה שאני משוכנעת שהיא יכולה להיות מאושרת ומצליחה בחיים גם בלי אבא.

 

[a morph]

לגבי האחיינים

אם זה מגיע לרמה של חפירות למרות שכבר ענית להם בצורה ברורה וקוהרנטית בעבר, אני הייתי מערבת בזה את הוריהם.
ילדים "חופרים" או על דברים עליהם הם לא מקבלים תשובה ברורה, או על דברים שהם שומעים\מרגישים בבית או בסביבתם הקרובה, גם כן בצורה לא ברורה שמשאירה אותם מוטרדים.
את נושא התשובות הברורות את יכולה לקחת על עצמך, אם טרם עשית את זה, אבל אם זה לא עוזר בהחלט הייתי מערבת את ההורים כי זה חלק מההורות ואם הם לא מסוגלים\מעוניינים להסביר להם את המצב אז לפחות שיסבירו שלהציק כל הזמן עם אותן שאלות זה לא מנומס.

 

[מתלבטת הרבה זמן]

ואצלי....

הילד (בן שנתיים) קורא לגיסי אבא
לאחיינים שלי כנראה זה מפריע אז שתיים מהן כל הזמן אומרות לו: זה לא אבא שלך, אין לך אבא.
אחרי כמה פעמים לקחתי אותן לשיחה והסברתי להן שהוא לא באמת חושב שזה אבא שלו, אלא בגיל הזה לכל אחד קוראים אבא. אחרי שזה לא עזר הערתי להן די באסרטיביות שזה לא תפקידן להגיד לילד שאין לו אבא וכשאני אחליט לספר לו אני זו שאספר לו.
גם זה לא עזר ומדי פעם הן זורקות לו את המשפט הזה ואז מסתכלות עלי לראות אם אני כועסת ומתחרטות מהר.
הן לא עושות את זה מרוע, אבל כן מרגישה צורך להעיר להן.
חייבת לציין שכשהן אומרות את זה ליד אחותי אחותי מעירה להן ואפילו צועקת עליהן שיפסיקו להגיד את זה.
מניחה שהן יפנימו בשלב זה או אחר. גם הילד די קטן אז זה עוד לא מפריע לי כ"כ.
אם זה היה מפריע לי מאוד או לילד כמובן כן הייתי מדברת איתן שוב ושוב ושוב עד שיפנימו....

 

[jiminit2]

את לא צריכה לדבר איתן

את צריכה לדבר עם הבן שלך והגיל הזה שבו הם קוראים לכל גבר אבא הוא בדיוק הזמן. מציעה שכל פעם שהוא קורא לגיסך אבא תגיבי ב - "נכון, זה אבא של ___ ".. ואפשר גם להכניס את השם שלו ולאט לאט זה יחלחל.

 

[מתלבטת הרבה זמן]

אני עושה את זה

אבל האחייניות מקדימות אותי בד"כ