שאלה על הורות ושותפות

[Jo_]

שאלה על הורות ושותפות

אני מבקרת כאן לראשונה ולא יודעת אם זה ה-מקום לשאול את שאלתי ולהתייעץ איתכם.
יש לי שאלה קצת אחרת ממה שראיתי עד כה פה.
אשמח אם תוכלו לכוון אותי ואשמח כמובן לעצה טובה.
יש לי ולבעלי נסיכה מתוקה בת שנתיים ובעוד כ-3 חודשים ב"ה יוולד לה אח קטן.
כיום אני עובדת משרה מלאה בת 8 שעות ונוהגת לקחת את בתי לגן ובחזרה כל יום. לעיתים די רחוקות (ולאחר בקשות רבות) מקבלת עזרה מאמא שלי להוציא את הילדה.
זאת על מנת שאוכל להדביק את העבודה שנערמת.
לעיתים נדירות אף יותר אני "מאלצת" את בעלי להוציא אותה.

כיום אני בתקופה מאוד תובענית וטובענית בעבודה

אני מוצאת את עצמי מקיזה דם כמעט בשביל פעם א-ח-ת בשבוע שיוציאו לי את הילדה מהגן וכל זה בשביל שעה עד שעתיים נוספות בעבודה. טיפה בים באמת.
מה עושים כדי להביא את בעלי לגייס את עצמו?! הוא לא מפנים את הרעיון שזו אחריות גם שלו.
הוא אמנם מרוויח יותר אבל מיותר לציין שללא שתי המשכורות שלנו אין לנו סיכוי. כיום אנחנו ממש בקושי שורדים.
כמעט בכל פעם שאני מבקשת ממנו אני מוציאה יםםם אנרגיות וממש מאלצת ומכריחה אותו לתת יד בנושא.
טענתו המרכזית היא שעבודתו כבדת אחריות (מה שנכון, אני מודה) סביב השעון כמעט ובלתי צפויה (עובד בהיי טק).
ואני אומרת - לכולם סביבי יש סיבות באמת מוצדקות ואמיתיות לא להצליח לעזור במשימת ההוצאה מהגן אבל בסופו של דבר - מישהו צריך לעשות את זה לפעמים במקומי! לא?

לשם הבהרה, אם זה לא ברור מהסבריי עד כה, אני לא רוצה את העניין מטעמי נוחות או שאיפה לשיוויון או איזה משהו. באמת שלא.
אני ממש חייבת את זה כדי לעמוד במשימות הבסיסיות של העבודה שלי. אני אפילו לא מפנטזת על להגדיל ולעשות מעבר וליזום דברים חדשים בעבודה כיום..
בקיצור, סליחה על החפירה ותודה למי שהגיע עד הסוף. שאלתי היא - מה עושים?!?!

תודה על ההקשבה ועל כל עצה!
ג'ו המיואשת...

 

[הייתיאביבקיץ]

ייעוץ זוגי?

אני עובדת בהיי טק.

תמסרי לבעלך שבמקום העבודה שלי, כל הגברים שהם הורים לילדים קטנים, ללא יוצא מן הכלל, יש לפחות יום בשבוע שהם יוצאים מוקדם כדי להוציא את הילד מהגן.
וקורה לפעמים שנשארים בבית עם ילד חולה

אז אולי שבעלך ישקול להחליף מקום עבודה, אם מקום העבודה שלו כזה מאנייקי. ואני אומרת את זה ברצינות. הקטע של "עבדי היי טק" הוא מיתוס. זה לא נכון שמי שעובד בהיי טק חייב לקרוע את עצמו

עכשו לנושא ביניכם - זה לא הוגן לא כלפיך ולא כלפי הילדים להתנהל ככה. ילדים צריכים שיטפלו בהם בסבלנות ואהבה. לא אבא או סבתא שמגיעים כי מכריחים אותם, ולא אמא שנופלת מהרגליים. אני חושבת שאתם צריכים לדבר ולחשוב ביחד מה מתאים לכם. אולי הכי מתאים זה שאת לא תעבדי במשרה מלאה. אפשרות אחרת היא שהכסף שאתם עובדים כלכך קשה בשבילו - יממן בייבי סיטר. אישה צעירה שפעמיים בשבוע תוציא את הילדים מהגן ותשחק איתם.

 

[Arkady Volman]

לא להתייאש, לא לפחד - יהיה טוב

שלום,
קודם כל, תאמיני שיהיה טוב ! אענה תשובה ארוכה, אבל מקווה שהיא תועיל.

להיות אבא ולהיות בעל זו עבודה הרבה יותר כבדת אחריות מאשר עבודה בהיי-טק (ואני פעם עבדתי בהיי-טק, והיום אני אבא).
וזה הרבה יותר חשוב לילדיו, לאשתו, למשפחתו ואפילו לבעלך עצמו רק שמהמקום בהיי-טק מאוד קשה לראות את מכלול החיים בצורה מאוזנת וקשה למדוד מה יותר חשוב בכל זמן וזמן.

לאיש היי-טק הרבה יותר קל וטבעי לראות את האחריות שלו בעבודה שהוא רגיל אליה, ולכאורה אין מישהו אחר שיעשה אותה והיא מלווה בהישגים תמידיים, ומטרות ודרישות מתחדשים שמדרבנים את המשך העבודה, לחץ מצד ההנהלה, תחרות עם אנשי מקצוע אחרים וכמובן שהעבודה מביאה פרנסה ולכאורה מבטיחה את העתיד של המשפחה.
גם היום, כשאני לא בהיי-טק, אני הרבה פעמים מתקשה לאזן את התחומים נכון.

את נשאת את הילדה שלכם 9 חודשים תחת ליבך, וא"כ היית צמודה אליה תקופה ארוכה, ובטח היית איתה בחופשת לידה, וגם א"כ בילית הרבה יותר עם הילדה מבעלך ואת כן מקריבה את העבודה שלך למען ילדייך ועכשיו את שוב בהריון – דבר שהרבה פעמים מעייף ומקשה על העבודה וגם עוד מעט את שוב הולכת לצאת לחופשת לידה – דבר שהרבה פעמים מרגיש כפגיעה במקום העבודה (גם מצד המעביד וגם מצד היולדת) ולכן טבעי שתשתדלי לתת לעבודה כמה שאפשר יותר.
בגלל הדברים האלה, גם החיבור שלך לילדה הוא הרבה יותר חזק באופן טבעי וגם את בטח מרגישה לחץ גדול מאוד לעמוד במשימות בעבודה וגם עבודתך כאימא (כולל לקחת אותה לגן ומהגן) זאת עבודה מאוד טובענית וקשה וגם ההיריון זה דבר לא קל. כך שברור שהעומס עליך הוא גדול.
ואת כל זה קשה לבעלך לראות. וכשאת מנסה להכריח אותו בכוח לקחת את הילדה מהגן – תבדקי האם זה מקרב אותו אלייך ולילדה ועוזר לו להבין – או מרחיק אותו. האם זה מעורר אצלו רצון לעזור בפעם הבאה, או שבפעם הבאה הוא כבר מראש ב-"אנטי"?

הנה כמה דברים שאת יכולה לעשות:

1. קודם כל תגדירי לעצמך מה את עוברת ומה את מרגישה. לא מה את חושבת על בעלך או על הפתרון של הבעיה, אלא רק על החוויה הרגשית שלך: האם את מתוסכלת, כועסת, נפגעת, חוששת, דואגת לעבודה? לקשר לשה עם אבא ? אולי מרגישה דברים אחרים ? תכתבי את החוויה שלך (לא חייבת בפורום, אפשר על דף נייר).

2. תשתדלי עד כמה שניתן לקבל את בעלך כפי שהוא בלי ביקורת או שפיטה. אחרת כל דבר שתעשי או תגידי בנושא ייתפס אצלו כחוסר הבנה, וניסיונות להשתלט ולקבוע לו וייצור התנגדות גלויה או סמויה. כמו כן תני לו להבין כמה ההשתתפות שלו בבית חשובה.
לשם כך תכתבי לעצמך את הדברים שאת מעריכה בו, את הדברים שהוא עושה בבית והם עוזרים לך, כמה חשוב לך הקשר שכן יש לו אם הבת שלכם, תתבונני באותם רגעים שהוא והילדה נהנים, או שהוא מגלה כלפיה אהבה, אכפתיות, סבלנו, תכתבי לעצמך כמה זה חשוב לך. תכתבי גם כמה חשובה העבודה הקשה שהוא עושה בהיי-טק, כמה זה חשוב לעתידכם וכמה את מעריכה את זה.

3. אחרי שתכתבי תשתדלי לבטא את זה ביומיום. להגיד דברים כמו "אתה לא יודע כמה זה עוזר לי שאתה מפנה מהשולחן", "אני מאוד נהנית לראות איך שאתה משחק עם הילדה שלנו בקוביות" (כמובן שזה צריך להיות אמתי).

4. תתפסי את בעלך לשיחה כששניכם יחסית פנויים, שבעים וערניים (יחסית). לפני השיחה תכיני את עצמך שאת לא מתכוונת לבקר או לשפוט אותו וגם לא מתכוונת "להכריח" אותו לעזור לך ובכלל לא מתכוונת לשנות אותו. רק להסביר לו את הצד שלך. בשיחה תתחילי בכך שתביעי את הערכתך אליו ולמה שהוא עושה (ראי סעיפים קודמים). א"כ תגידי שאת מבינה שקשה לו להקריב את מה שהוא עושה בעבודה ושזה דברים שבטח רק הוא יכול לעשות ואי-אפשר לדחות את זה, אבל מצד שני את מבקשת שהוא גם יקשיב לך ויבין את המצב שלך. תספרי לו את מה שאת עוברת ואיך את מרגישה (שוב, בלי ביקורת עליו. דברי על עצמך). בסוף תגידי שאת מבקשת שתחשבו ביחד איך אפשר לעזור לך (או תגידי שישקול לעזור לך כמו שאת מבקשת ושאת תכבדי את מה שהוא יחליט - ובאמת תתכווני כך).

אני מאנין שבעלך אוהב אותך ואת הילדה שלכם ושאם תלכי בגישה שכתבתי מתוך רצון להתקרב,
בעלך ישמח לעזור לך הרבה יותר.

עוד כמה דברים שחשוב לי להגיד:
1. הרבה פעמים כולנו קצת מגזימים באחריות שלנו כלפי העבודה. תבדקי האם את לא לוקחת את העבודה בצורה אישית מדי. למשל, האם את נותנת את כל השעות שאת חייבת למעביד ועדיין מרגישה שלא עובדת מספיק? האם את מרגישה שאם לא תעמדי במשימות יקרה אסון? האם את במודע או לא במודע לוקחת אחריות על תקופה שבה תהיי בחופשת לידה?
2. לא יכולים לפטר אותך כשאת בהריון.
4. בעוד 3 חודשים תצאי לחופשת לידה. אחרי חופשת הלידה אני מאמין שאותן משימות שלא עמדת בהן לפני הלידה בעבודה יראו לך הרבה יותר קטנות בחשיבות ביחס לשאר הדברים בחיים. אז כן חשוב לדבר עם בעלך, וחשוב שיקח חלק בלגדל את הילדה ושיעזור לך ושתתקרבו, אבל בשביל שום דבר לא שווה שתפגעי בבריאות שלך ע"י דאגות וייאוש.

בהצלחה.

 

[רוני ודי]

לדבר איתו

ולהסביר את חשיבות העניין
בהצלחה