שאלה על הנאה מחילול שבת

[אנטונו ריפה]

שאלה על הנאה מחילול שבת

עסקים פרטיים שעובדים בשבת משלמים מיסים על ההכנסות (מע"מ) והרווחים (מס הכנסה) שהיו להם מהעבודה בשבת. מכיוון שהכספים מתערבבים בקופת המדינה יחד עם כל שאר המיסים, האם אין חשש שהכספים הללו משמשים להנאה של שומרי מצוות?

 

[Jermaine Jackson]

דווקא בגלל אותו ערבוב אין בעיה

אם עסק היה שומר ומסמן את הכסף שהרוויח רק בשבת, ובדיוק אותו מעביר כמס למדינה והמדינה בדיוק אותו הייתה מעבירה כתקציב כלשהו לאדם שומר מצוות, אז אולי ואולי היה מקום לדון בבעיה (כנראה שעדיין היה מותר מעוד טעמים רבים), אך היות והכל מעורב אין פה חשש איסור.

 

[אנטונו ריפה]

אם לא היה עובד בשבת, היה מרוויח ומשלם פחות, ולכן...

היה פחות כסף לבתי כנסת, בתי ספר דתיים, תקנים ברבנות, וכך הלאה.

 

[Jermaine Jackson]

נכון היה פחות אבל אי אפשר להצביע על ה"שקל" שבא בחטא

זה יכול להיות כל אחד מהמיליארדים מה408 מיליארד ש"ח בקופה, וכשאי אפשר להצביע, כמו שידידנו אמר, יש כלל של בטל ברוב.
כמו שחלב בטל בבשר ומותר לאכול אותם יחד כשיש יותר מ60 בשר כנגד הטיפת חלב, כך גם בדיני ממונות יש ביטולים ברוב , דיני ברירה (יש ברירה אין ברירה-ברירה=לדעת להבדיל בין אלו לאלו כשהם דומים) ומלבד הדינים האלו כמו שאמרתי יש צדדים אחרים להתיר במקרה הספציפי הזה.

 

[r3dt4g]

האם זה נכון גם כלפי כשרות באוכל?

 

[מאליו יובן]

כן

ביטול ברוב קיים גם בדיני כשרות.
ברוב המקרים נדבר על בטל בשישים, כשהדבר הלא כשר אינו ניכר ואינו נותן טעם והוא פחות מ 1/60 מהתערובת התערובת כשרה.

במלים אחרות, אם אתה מכין תבשיל עם 60 חתיכות בשר כשרות, פתאום בטעות נפלה חתיכת בשר שנראית דומה אבל אינה כשרה ואי אפשר לזהות אותה, התבשיל עדיין כשר.
גם במשחטות יש בדיקות לעופות שלא תמיד עושים מכיון שסומכים על ביטול ברוב.