שאלה על הרגלי אכילה :]

[פסימית לא שפוייה]

שאלה על הרגלי אכילה :]

אני חדשה כאן :] יש לי בעייה, שבטח כולם חווים אותה יום יום - קשה לי לשלוט בדחף שלי לאכול. בכל פעם שאני ניגשת למקרר, "טקס" האכילה מסתכם אצלי בהמון המון אוכל שנכנס אלי לגוף, הרבה יותר ממה שאני צריכה. אני לא צריכה להיות רעבה כדי לאכול.. אני פשוט אוכלת. ועכשיו לשאלה: בגלל העובדה שאני לא מסוגלת לשלוט בעצמי, וכל פעם שאני מגיעה למקרר אני אוכלת המון.. בכל יום כשאני חוזרת מבית הספר אני אוכלת ארוחת צהריים ענקית, ללא הגבלה, אני אוכלת פשוט המון.. הרבה יותר ממה שהגוף שלי צריך, רק בגלל שטעים לי. לאחר מכן אני אוכלת גם משהו מתוק, כי יש לי דחף תמידי לזה אחרי ארוחת הצהריים. הקטש הוא - אחרי ארוחת הצהריים (בשעה 2-3 בצהריים) אני לא אוכלת יותר כלום עד לבוקר ביום אחרי, וזה מספיק לי - אני לא רעבה בכלל עד לבוקר למחרת, בגלל הכמות העצומה של האוכל שאכלתי בצהריים. בצורה כזאת אני מונעת מעצמי את הזלילה האינסופית הזאת בכל פעם שאני עולה לאכול, ומסכמת אותה לארוחה אחת. מה החסרונות של הרגל האכילה שסיגלתי לעצמי? האם יש מקום לפנות לגורם חיצוני שיעזור לי? אני לא מסוגלת לשלוט בעצמי ובדחף שלי לאכול.. (חשוב לציין שאין לי שום בעיית משקל עודף - יש לי נטייה להשמנה, והמשקל שלי עולה ויורד בצורה תמידית בטווח של 2-3 קילו). תודה רבה לכל אלה שחולקים את הידע שלהם בפורום - זה עוזר המון :]

 

[רוני ברוך דיאטנית]

הרגלי אכילה לקויים

מהסיפור שלך עולה שאת סיגלת לעצמך הרגלי אכילה מאד לקויים, ובפרט שאת מציינת שאינך סובלת מעודף משקל . ע"מ שלא תטמיעי הלאה הרגלים מזיקים ולא בריאים שחלקם מזכירים מרכיבים של הפרעת אכילה , חשוב מאד לפנות לגורם מקצועי שיעזור לך לקבל כילים כיצד להתמודד עם הרגשות שאת מתארת.

 

[פסימית לא שפוייה]

תודה רבה על התגובה...

אני אשמח אם יש לך עוד קצת זמן להקדיש לי :] אף פעם לא חשבתי על הרגלי האכילה שלי כמעידים על הפרעה רגשית כלשהי לא יכול להיות שיש אנשים שפשוט נהנים לאכול, נהנים מהטעם של האוכל עצמו, ובעקבות כך הם מתעלמים ממנגנון השובע שלהם? זאת חייבת להיות בעייה רגשית כלשהי דווקא? שוב תודה!

 

[yuvalfrr]

אסור להתייחס למזון כאל הנאה בלבד,

אמנם פאקטור חשוב מאוד במזון , ההנאה לדעתי חייבת להיות שניה לעצם היות המזון כשמו - 'מזין' את הגוף. הגוף שלך מגיב בהתאם למה שאתה מכניסה , מתי שאת מכניסה וכמה. אכילה מופרזת בארוחה ענקית אחת , כאשר אני מניח שמורכבת מכמות אדירה של פחמימות , גורמת בין השאר לעליה ברמת האינסולין ואגירת פחמימות כשומן , העליה באינסולין היא שגורמת לך לדחף לסוכרים , שממשיכים להעלות את רמת האינסולין ולאגירת שומן. האוכל שאת אוכלת באופן מרוכז אולי גבוה מבחינה קלורית (אנרגיה) , אך בפועל הגוף לא מקבל הזנה שתספיק לו לכל שאר היום , שכן מאגר הפחמימות של הגוף מוגבל , וכל גרם של חלבון שכלול בארוחה שלך משומש למטרות בניה , כך שבעצם מה שקורה הוא שמאגרי הפחמימות של הגוף מתמלאים , והשאר עובר לשומן. בהמשך היום הגוף ישתמש במאגרי הפחמימה שלו , והעובדה שאת לא אוכלת עד ליום שאחרי גורמת לכך שהגוף נכנס למצב של מחסור , ממשיך באגירת שומן מוגברת ולשלל תופעות בריאותיות אחרות חמורות בהרבה. מציע לפנות לבעל מקצוע , או להכריח את עצמך להגביל את הצריכה בצהריים , ולפזר את הארוחות לאורך כל היום.

 

[רון ו]

סוף סוף דברים עם טעם

יתכנו סיבות שונות לבולמוסי אכילה אך בראש וראשונה הבעיה היא בהתמכרות להנאה מהטעם. בנסוי מדעי חיברו זרם באלקטרודה למח חיית נסוי לאזור מוקדי ההנאה ע"י דוושה שהחיה מפעילה. החיה פשוט רותקה והתמכרה לגרוי - למרות שלא בא כל אוכל לפיה. טעם הוא גם יחסי ונרכש ע"י הסתגלות כשרעבים, הכל (גם מה שתפל) טעים יותר.