שאלה על זבא חולה סרטן וילדים גדולים

mem4

New member
שאלה על זבא חולה סרטן וילדים גדולים

שלום לכם. אני עוברת אורח בפורום שלכם והייתי רוצה לשאול שאלה קצת סבוכה. לפני כחודש וחצי גילו שלאבי יש סרטן ריאות במצב מתקדם מאד (עם גרורות). כבר כחודש הוא מאושפז רצוף ומרותק למיטה (עקב שיתוק חלקי ביד וברגל, היסתבכויות שונות ותשישות כללית). לכן, כבר כחודש הוא לא ראה כמעט את כל נכדיו – לאחותי הגדולה יש 4 בנים, בנה הגדול (חייל) ביקר את סבו בבה"ח, בנה השני (בן 17) מדחיק ולא הלך לבקרו, ויש לה עוד תאומים בני 9 וחצי שיודעים מה יש לסבא אך לא ראו אותו בביהח. כך גם לאחותי השניה יש 2 בנים – 10 ו- 8+ - שגם הם יודעים אך לא ראו אותו. לי יש ילדה קטנה מאד שכן היתה אצלנו בבהח (ולא תזכור מזה דבר) אבל עשתה לו ולאימי טוב על הנשמה. הענין הוא שהילדים רוצים לראות את הסבא, אך אחיותי חוששות כי ברור להן שזה ישאיר רושם קשה על הילדים, ואילו אבי גם רוצה לראותם אך גם חושש מאותה סיבה. לכולנו (המבוגרים) ברור שיתכן שביקור כזה יכול להיות אחד ההזדמנויות האחרונות של הילדים לראות את הסבא. אודה לכם על כל תשובה.
 
ביקור חולים

היה לי שכן שנקשרתי אליו והפכנו לחברים, כמו בני אותה משפחה. לשכן היה חבר מיוחד, חבר עוד מילדות. אותו חבר לא סבל בתי חולים, זה היה עושה לו רע על הנשמה. כל כך רע עד שהיה מקיא ומרגיש חולשה.... יום אחד השכן חלה, אושפז לניתוח בקיבה. כאשר הלכתי לבקר את השכן בבית החולים, סיפר לי בהתרגשות על ביקור חברו. כאשר דיבר על זה, הוא זרח וקרן מאושר. למרבה הצער השכן נפתר בגלל סיבוכים... כאשר ביקרתי בשבעה בבית השכן, פגשתי את חברו. הוא סיפר על הביקור בבית החולים. סיפר שזאת היתה הפעם הראשונה שלא סבל בעיקבות ביקור בבית חולים. אמר שהוא שמח מאוד שראה ודיבר עם חברו. לא לחינם ביקור חולים נחשב מצווה, (אני לא אדם דתי) הרווח מביקור חולה הוא כפול ומכופל, גם גורמים לשמחה ואושר לחולה, וגם מקבלים סיפוק עצמי על המעשה... מה שמענין הוא שהילדים בנפשם הצעירה מבינים זאת בצורה אינטואיטיבית, ואילו אנחנו המבוגרים מסתבכים במחשבות מוזרות וטיפשיות...
 

מלמלה

New member
ביקור חולים אכן מצווה

נראה לי שחלק מהילדים כבר גדולים ויכולים להחליט בעצמם זה נכון שביקור כזה יכול להיות קשה. ולמרות זאת לדעתי יש לבקר את הסב ומהרבה סיבות אחת הדמיון של הילדים יכול להיות לפעמים הרבה יותר גרוע מהמציאות שגם ככה לא הכי אי אי אי נוסף זה הסבא שלהם שהם אוהבים וזכותם לראותו גם במצבים קשים וזכותו לראותם... נוסף ביקור הנכדים יכול להוסיף הרבה בריאות לסבא וראי איך הוריך נהנו מהביקור של בתך וגם הוא הוסיף להם נוסף גם אם החוויה קשה אני אישית הייתי בוחרת כן לבקר כי אם זו ההזדמנות האחרונה הזכרון של "לא הלכתי לבקר את סבא בבי"ח" נשאר אחרי זה כל החיים ולגביך בתך מאוד צעירה? בת כמה כי שלי זוכרת עד היום מפגשים מגיל 2.5 עם חולים ובי"ח אז כדאי להסביר לה ולשוחח איתה גם אם נדמה שהיא לא מבינה
 

bali

New member
מנהל
לדעתי צריך לתת לנכדים להחליט

הגדולים יכולים להבין את המצב ולהחליט, ולגבי הקטנה, צריך אולי להכין אותה לזה שיהיה קשה (אם היא בכל זאת מספיק גדולה כדי להבין הסברים) ולגרום לסבא קצת שמחה ונחת... מה גם שזה לפי מה שהבנתי, ולצערי הרב, תחושה של עכשיו או לעולם לא.
 

mem4

New member
תודה על התשובות

לגבי הקטנה - היא בת שנה, וכאמור היתה אצל הסבא, ולא נראה לי שהיא תזכור משהו. לגבי הגדולים - הם רוצים לראות את הסבא, והחשש הוא שלנו, המבוגרים מהמשקעים שישארו להם כשיגדלו. אני משתכנעת יותר ויותר שכנראה שזה מסוג הזכרונות שיש לכולנו בצורה זו או אחרת. גן לי יש זכרונות מימיהם האחרונים של סבי וסבתי.
 

bali

New member
מנהל
אני חושבת שהמשקעים

שעלולים להישאר אם הם לא ילכו לראות את סבא שלהם ולהיפרד ממנו, יהיו יותר קשים...
 

crazyness

New member
ביקור בבי"ח - ביקור משפחתי.

אני לא יודעת עד כמה המצב שלו קשה, מונחים רפואיים לא מובנים לי. אני כן יכולה להגיד שאני בת 17 וגילו אצל אמא שלי סרטן במוח (אונה פרונטלית) לפני 3 חודשים. הייתי לידה בזמן ההתקף האפילפטי שהיא עברה. ובזמן שהיא הייתה בבי"ח לא רציתי לבוא לבקר. כשהחלטתילבקר אותה- ראיתי אותה במצב הרבה יותר טוב מאיך שהיא הייתה בפעם לפני זה. אני הייתי בטוחה שהיא גוססת- אבל אחרי שראיתי אותה , הוקל לי. התחלתי את התמודדות. אני חושבת שזה מאוד חשוב לבקר. אחרת הייתי מתרחקת מאמא שלי - בזמן שהיא הכי צריכה את קרבתי. אני עד היום מצטערת שלא ראיתי את סבא וסבתא שלי לפני שנפטרו. סבא שלי נפטר כשהייתי בת 5 ורצו לחסוך ממני את המראה. סבתא שלי נפטרבה לפני 3 שנים - ואני פחדתי לבקר אותה בבית החולים - עד היום אני כועסת על עצמי. אני לא יודעת מה המצב אצלכם - אבל בכל זאת - זוהי נקודת המבט שלי.. מקווה שעזרתי.
 
למעלה