שאלה על טיפול בגורת חתולים יתומה

alex2m

New member
שאלה על טיפול בגורת חתולים יתומה

אנו מגדלים אותה מגיל שבועיים. היום היא בת ששה שבועות בערך. לפני כשבועיים הפסקנו לתת לה תחליף חלב בבקבוק. באותו יום היא התחילה לעשות בארגז ולאכול אוכל רטוב. היא לא שותה מים מהקערה אלא רק מהבקבוק, ואם לא נותנים לה היא דורשת באגרסיביות. היא נוהגת לטפס או להתלות עלינו (גם כשהיא כבר לא רוצה לשתות) באמצעות הציפורניים שחדות כמו מחטים, או ללעוס אותנו. ולמעשה כל אינטראקציה איתה מסתיימת בדימום, וגם אם זה שריטות קטנות זה מאד מגרד אח"כ. כשניסיתי כמה פעמים ללטף אותה היא הדפה ונשכה אותי, אבל המשיכה להתלות ולטפס עלי. גם כשנותנים לה את הבקבוק זה כרוך בפציעה כי בהתחלה היא מסתערת ושורטת לכל הכיוונים.
הלכתי כבר כמה פעמים לוטרינרים שהודיעו לי שהיא בריאה והכל תקין, וזה בסדר שהיא שותה מים מהבקבוק, ובסוף כולם לומדים לשתות מהקערה. השאלה אם כשהיא תתבגר ההתנהגות שלה תשתנה ואם יש משהו שצריך לעשות בעניין, וגם מה אפשר לעשות כדי לעודד אותה לשתות מהקערה . ועוד שאלה חשובה : כמה אוכל רטוב היא אמורה לאכול ביום ? הוטרינרית הודיעה לנו שאין לה מושג, לפי מה שקראתי איפשהו היא אמורה לאכול כ-8-9 אונקיות (כרבע קילו) מדי יום שזה הרבה הרבה פחות ממה שהיא אוכלת.
תודה מראש.
 

דרורפפ

New member
בנוגע לטיפוסים

בנוגע לטיפוסים, כאן תיארתי בעיה דומה שיש לי עם חתולת רחוב: http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=16&messageid=179264957

נכון לעכשיו- כל פעם שהיא מנסה לזנק עלי, או מתחילה לטפס- אני תופס אותה ו'משליך' אותה, למשל בדשא, או על מבנה מתנפח. אני לא יכול 'לכעוס' או לצעוק עליה- כי אז אני מפחיד/מרחיק גם את הגורים האחרים. רוב הגורים רואים בהשלכות שלי כמשחק- הם כל הזמן חוזרים ומשחקים, אבל היא ברוב הפעמים נעלבת ולא חוזרת.

עוד דבר שניסיתי: כשהיא מנסה לטפס, אני לוקח את אחד הגורים הגדולים ומרים אותו, ולרוב היא תתרחק.
 

Yukita

Active member
מנהל
זו לא המלצה מתאימה לגיל ששה שבועות

רק לגילאים הרבה יותר בוגרים.
&nbsp
בגיל שישה שבועות כושר התנועה עדיין מוגבל למדי ולא מתקרב בכלל למה שיהיה בהמשך. אחד הדברים השונים לעומת ההמשך הוא היכולת לזנק או לקפוץ. בגיל הזה בעיקר מטפסים. כן, זה כואב, ואפשר להוריד (לא להשליך ולא לזרוק! קטנה מדי!!!), אבל התופעה של הציפורניים והנשכנות מאוד אפייניים לגיל. זה פשוט מה שהם מסוגלים לעשות בגיל הזה, וזה משתנה עם הזמן. בגיל שלושה חודשים, חודשיים, רואים זינוק משמעותי בכישורים המוטוריים לכיוון של שיכלול יכולות קפיצה, ואז נאחזים פחות בציפורניים ויותר קופצים (מה שמייצר קשיים אחרים... האנרגיות עולות מאוד ...).
&nbsp
אחת מהבעיות אצל פותחי השירשור היא שהגורה הזו לבד. בגיל כזה, הטבע בדרך כלל מכוון לגדילה בתוך שגר, בתוכו הם לומדים זה מזה בהדרגה התנהגויות סוציאליות. הרגישות, גם של הגורים האחרים וגם של אמא חתולה, לנשכנות ולציפורניים שונה משלנו ולכן הלימוד תואם יותר את היכולות המובנות של כל גור.
&nbsp
אפשר להוריד את הגורה, בגיל הזה עדיין אין מה להתחיל עם "חינוך ישיר" כי אין לה יכולות אחרות ואין לה אפשרות בחירה. היא זקוקה למגע ולאינטראקציה אבל קשה לה להיות עדינה. היו אצלי גם גורונים כאלה, שגדלו להיות בוגרים עדינים וטובים, זו לא אינדיקציה לגבי ההמשך. מה שכן, יהיה קל בהרבה אם יהיה גור נוסף בגיל קרוב. אמנם זה נשמע כאילו אומרים להביא עוד עבודה כשכבר עכשיו זה מאמץ, אבל האמת היא שזה מפחית מאמץ: לגורים יש אינטראקציה האחד עם השני וזה עוזר לנושאים כאלה. מה גם שכעת זה עוד כלום, בגיל שלושה חודשים מתחילה ההתפרעות האמיתית - ואז שניים יחד לעתים קרובות מקלים על המטפל מבחינה משמעותית. אצלי יש 3 חתולים ו2 כלבים, והעובדה שכל חתול צעיר תמיד היה עם עוד אחד עשתה טוב. גם צעיר החתולים כיום, נוניו, שהוא שובב גדול, היה נסבל כי החתול הגדול ממנו (אי.טי) והכלב אמיליו ספגו את כל הנשכנות וההתפרעות ואני קיבלתי בעיקר את הצדדים היותר קלים שלו, אחרי שהוציא אנרגיות על אחרים. גם ככה היה מספיק מעייף איתו בשלבים מוקדמים (כיום הוא קצת מעל גיל שנה).
 

דרורפפ

New member
ציינת שבגיל הזה אין לה אפשרויות בחירה

הגורה במקרה שלי- לפי דעתי לא היתה רחוקה מהגיל שציינת כשהחלה עם הטיפוסים, אני מנחש באזור ה-8 שבועות. במקרה של פותח השרשור- הוא לא ציין אם הטיפוסים כרוכים גם בזינוקים. במקרה שלי כמובן שהזינוקים הם חלק עיקרי בתהליך הטיפוס.

במקרה שלי יש לה אינטרקציה גם עם גורים מהשגר שלה- גם עם גורים משגר בוגר יותר, וגם איתי- והיא עדיין מתנהגת באופן 'בעייתי'.

ציינת שהדרך שבה אני נוקט אינה מתאימה- אבל את בעצמך ציינת: "אפשר להוריד את הגורה"... כשאני מוריד אותה והיא נשארת בקרבתי- הדבר הראשון שהיא עושה זה... שוב לזנק עלי. אז אני לא חושב שיש משהו לא מתאים בהצעה שלי- לתפוס/להרים אותה ולהרחיק אותה.

כשמדובר בבעל חיים שמטפס עליך (וכמובן מזנק עליך), גורם לך לכאב, פצעים, וכמובן נזק רב (בגדים)... אני חושב שפותח השרשור מתאר מצב קיצוני לא פחות משלי
 

Yukita

Active member
מנהל
השאלה כאן היא לא אם זה כואב

ברור שזה כואב. אבל חייבים להבין משהו - גור צעיר מאוד לא באמת יכול לעשות אחרת. אין לו עדיין כישורים מוטוריים מפותחים. הוא כן חייב את המגע ואת הקשר, כי ככה הם בנויים בצורה טבעית. בטבע הם לא גדלים לבד - הם גדלים בשגר, וגדילה בשגר אין פירושה שהם לא יפגינו את ההתנהגויות הללו, אלא שהם יפגינו אותם בעיקר בתוך השגר וילמדו עם הזמן להפחית מזה.
&nbsp
כלומר - אם הגורה שאצלך בת 8 שבועות פלוס (לי היא נשמעה יותר גדולה כשתיארת את המקרה לראשונה בשרשור אחר) - אזי לזרוק אותה, לא משנה לאן, לא פותר שום דבר ולא נותן שום חינוך. רק מפסיק את הכאב עבורך. הפסקת הכאב לגיטימית, אבל לשם כך מספיק להוריד ואין צורך לזרוק, לא על דשא ולא על שום דבר אחר - מספיק רק להרים בעדינות ולהוריד ממך. ככל שיעבור הזמן, הגורה תלמד ותפתח דפוסי תנועה והתנהגות אחרים, אבל חובה להבין שיש שלבים התפתחותיים. זה לא שאם יש שגר - לא רואים בכלל התנהגויות כאלה מחוץ לשגר, רק שיש תהליך למידה פעיל והוא בפעולה והתוצאות יתבטאו עם הזמן. בגילאי חודשיים-שלושה אכן ניתן לראות הקלה משמעותית לבעלים שלהם יש יותר מגור אחד, כי הם משחקים המון, והמשחקים האלה אינם עדינים. מי שיש לו רק גור אחד, הגור הזה ממקד את כל האנרגיה הזו עליו - וזה יכול להיות די מכאיב.
&nbsp
בשלב זה, שלב הטיפוס, לא מדובר במשחק וגם לא "בדווקא" או בהתנהגות לא ראויה. מדובר בגור צעיר מאוד שחותר למגע, וזאת הדרך שבה הוא יודע לעשות את זה. לא צריך לעודד ולא צריך להעניש - אפשר לפתח דרכי גישה שיפחיתו קצת את הבעיה, כמו לשים שמיכה על הברכיים כשיושבים עם הגור, או לעודד את הגור להשאר על הקרקע ולרדת אליו. צריך לזכור שמגע הוא אלמנט חשוב בגיל צעיר מאוד, הכנסת דברים לפה חשובה, בקיצור אלו חושים של תינוק והחושים האלה קיימים גם בבני אדם.
 

דרורפפ

New member
אני מוצא ערך רב בהפסקת הכאב :)

אני לא יודע למה אבל תיארת את 'הפסקת הכאב' כדבר משני- מבחינתי זו הבעיה העיקרית. אם בסך הכל 'להוריד' אותה לקרקע פותר את הבעיה- מצוין. במקרה שלי כשהיא נוגעת בקרקע היא מזנקת עלי- לכן אני 'משליך' אותה לאזור אחר בחצר, כדי שתתרחק ממני, לצערי זה עדיין לא פתר את הבעיה לגמרי- אבל לפחות זה עוזר לצמצם את הנזק. מיותר לציין שאם המצב היה מחמיר או אפילו ממשיך הצעד הבא היה לגרש אותה.

בהתחלה ניסיתי לתת לה עודף תשומת לב, ולהתכופף אליה, או להרים אותה עלי, או לשבת/לשכב, וכו'... זה לא מנע ממנה לטפס עלי כשאני עומד/הולך וזה מצב בלתי אפשרי.

מהניסיון הקצר שיש לי עם גורי חתולים, ומהניסיון שיש לי עם גורי כלבים, לא חוויתי מקרה כל כך קיצוני של 'מטרד'. אפילו גור כלבים שמנסה לתקוף אותך לא עושה נזק שכזה, ותקיפה לפחות נגמרת מהר.

וכפי שציינתי, ע"פ התיאור של פותח השרשור- עושה רושם שהמצב שלו לא פחות חמור
 

Yukita

Active member
מנהל
אין שום בעיה להפסיק את הכאב

זה לא משני, רק צריך לזכור שמדובר בשלב חולף ולא בהתנהגות "רעה" מכוונת. זו לא תקיפה.
 
למעלה