תרגום של סוואמי וויקאננדה.
כרגע עוד לא קיים בדפוס, המקור אצלי, ונקווה שבמהרה יהיה זמין. מהי התודעה לפי התפיסה היוגית ? שאלה טובה, אולי הסוטרה השניה - יוגה צ'יטה ווריטי נירודהה" תיתן כיוון, אם לא תשובה ישירה... יוגה היא ריסון התודעה מרכישת גלי מחשבה. הסבר הגון נדרש כאן. אלינו להבין מהי צ'יטה, ומהם הוריטים. יש לי עיניים. הרחק את המרכז המוחי שנמצא בראש, העיניים עדיין יהיו שם, הם ישומרו בצורה מושלמת, כמו גם תמונת האוביקט בהם, ועדין הן לא יראו. כך שהעיינים הם רק מכשיר משני, לא איבר הראיה. איבר הראיה נמצא במרכז העצבי במוח. שתי העיינים לא יהיו מספיקות. לפעמים אדם ישן בעיינים פתוחות. האור שם והתמונה גם, אך דבר שלישי נחוץ – התודעה חייבת לחבור לאיבר. העיינים הם הכלי החיצוני: אנחנו זקוקים גם למרכז המוחי ולנציגות של התודעה. כרכרות דוהרות ברחוב ואתה אינך שומע אותם. מדוע ? כי תודעתך לא "חיברה" את עצמה לאיבר השמיעה. ראשית, הנה המכשיר, שנית, האיבר, ושלישי התודעה שמחברת את עצמה לשני הראשונים. התודעה לוקחת את הרשמים בהמשך פנימה יותר, ומציגה אותם בפני "הרשות המחליטה\קובעת" "בודהי" – שמגיבה. יחד עם תגובה זו מהבהב לו רעיון האגואיזם. ואז התערובת הזו של פעולה ותגובה מוצגת בפני ה"פורושה", הנשמה האמיתית, התופסת אובייקטים כתערובת כזו. האברים (אינדריה), יחד עם המינד (מאנס), הרשות המחליטה\קובעת (בודהי), ואגואיזם (אהמקאר), יוצרים את הגוף הקרוי: ה"אנטקארנה" (הכלי\מכשיר הפנימי). הם בסך הכל תהליכים שונים ב"מחסן התודעה", הנקרא "ציטה". גלי המחשבה בצ'יטה נקראים "וריטי" (מילולית "מערבולת"). מהי מחשבה ? מחשבה היא "כוח", מכיוון שהיא כוח משיכה או הדיפה. מהמחסן האין סופי של כוחות הטבע, הכלי הקרוי "צ'יטה" מחזיק לא בחלק, סופג אותו ושולח אותו החוצה כמחשבה. כוח מסופק לנו בצורה של מזון, ומתוך המזון הזה הגוף רוכש את כוח התנועה, וכו'. אחרים, הכוחות המעודנים, הוא זורק החוצה במה שאנחנו קוראים מחשבה. ואז, אנחנו רואים שהתודעה אינה "אינטילגנטית": ועדין היא נראת כזו. למה ? בגלל שהנשמה האינטלגנטית עומדת מאחוריה. אתה הברוא החש היחיד: תודעה היא רק כלי שדרכו אתה תופס את העולם החיצון. כך את הספר הזה: כספר, הוא אינו קיים בחוץ, מה קיים בחוץ אינו ידוע ואינו ניתן לידיעה. הבלתי ידוע מספק את ה"הצעה" המנחיתה מעלומה לתודעה: וזו פולטת החוצה את התגובה בצורה של ספר, באותו אופן שבו אבן הנזרקת למים, המים נזרקים לעומתה בצורה של גלים. היקום האמיתי הוא ארועי התגובות של התודעה. צורת ספר, או צורת פיל, או אדם, אינם בחוץ: כל שאנחנו יודעים הוא: תגובתנו המנטלית לדברים המוצעים מהחוץ. "חומר הוא האפשרות התמידית של תחושות" אמר גון סטיוארט מאיל. ההצעה בלבד היא זו הנמצאת החוץ. קח לדוגמא צדפה. אתה יודע איך נוצרת פנינה. טפיל חודר לתוך הצדפה ויוצר גירוי, והצדפה עוטפת אותו בסוג של אמייל, וזה יוצר את הפנינה. יקום החוויות הוא האמייל שלנו, כמו שנאמר, והיקום האמיתי הוא הטפיל המוגש ברמה האטומית. האדם הממוצע לעולם לא יבין זאת, מכיוון שכשהוא מנסה לעשות את זה, הוא משליך החוצה אמייל, ורואה רק את האמייל שלו עצמו. כעט אנחנו מבינים מה הכוונה במושג וריטי. האדם האמיתי הוא מעבר לתודעה: התודעה היא כלי בידיו: האניטלגנציה שלו היא זו שהוא מסנן דרך התודעה. התודעה הופכת אינליגנטית רק שאתה עומד מאחוריה. כשאדם מוותר, הוא מתפרק לחתיכות והוא בעצם כלום. כך, שאתה מבין מה הכוונה במושג צ'יטה. היא "מחסן ההכרה", ווריטים הם הגלים או האדוות העולים בה כשגורמים חיצוניים מקפצים בה. הווריטים האלה הם היקום שלנו. את קרקעית האגם איננו יכולים לראות, כי פניו מכוסים באדוות. אפשרי עבורנו לתפוס הצצה לקרקעיתו, רק כשאדוות שכחו, והמים רגעו. אם המים עכורים וסוערים כל הזמן, הקרקעית לא תראה. אם התבהר, ואין יותר גלים, נראה את הקרקעית. קרקעית האגם היא העצמי האמיתי שלנו: האגם היא הצ'יטה והגלים הם הווריטים: שוב, התודעה נמצאת בשלושה מצבים, אחד שהוא אפלה, נקרא טאמס, נמצא ב"בהמיים" ו"אידיוטים", הוא פעול רק כדי לפגוע ולהזיק. אף רעיון אחר לא חודר למצב הכרה זה. ואז ישנו מצב הכרה פעיל, ראגס, שהמוטיב המרכזי שלו הוא כוח והנאה. "אהיה חזק והשלוט על אחרים". וישנו מצב הנקרא סטווה, שלווה, רוגע, מצב שבו האדוות שוכחות, והמים של האגם\הכרה הופכים שקופים ונקיים. מצב זה אינו פעיל, ליתר דיוק, פעיל בעוז. להיות רגוע הוא הגילום האדיר ביותר של כוח. קל להיות פעיל. שחרר את המושכות, והסוסים ידהרו איתך. כל אחד יכול לעשות את זה, אבל זה היכול לעצור את הסוסים המשתוללים הוא אדם חזק. מי דורש עוצמה רבה יותר, שיחרור או ריסון ? אדם רגוע אינו אדם רפה, משעמם. אל לך לבלבל בין סטווה לרפיון או עצלות. האדם הרגוע הוא זה בעל השליטה על גלי התודעה. פעילות היא גילום של כוח "נחות", ורוגע היא של הנעלה. הצ'יטה לעולם שואפת ומנסה לחזור למצבה הטהור והטבעי, אך האברים מושכים אותה החוצה. לרסן את זה, לבקר את המגמה החוצה, ולהפעיל ולהתחיל את ההמסע חזרה למהות\מקור האניטלגנציה, היא הצעד הראשון ביוגה. כי רק בדרך זו יכולה צ'יטה להיכנס למסלול נכון. למרות שצ'טה נמצאת בכל חיה, מהנחותה לנעלה, רק באדם אנחנו מוצאים אותה כאינטלקט. עד שהצ'יטה לא רוכשת את צורת האינטלקט, אין זה אפשרי עבורה לחזור דרך כל השלבים האלו, ולשחרר את הנשמה. גאולה מיידית בלתי אפשרית עבור כלב או פרה, למרות שגם להם מינד, מכיוון שהצ'יטה שלהם עדין לא רכשה את הצורה שאותה יכולים לכנות אינטלקט. הצ'יטה מגלמת את עצמה בצורות הבאות – פיזור, איפול, איסוף, כיוון לנקודה, וריכוז. צורת הפיזור היא פעילות. הנטיה כאן היא לגילום בצורת הנאה או סבל. צורת האיפול היא רפיון\רדידות שנוטה לנזק ופגיעה. הפרשן אומר: "הצורה השלשית טבעית ל"דוות" (אלים), מלאכים, ולראשונים והשניים מהשדים"... צורת האיסוף היא המאבק למירכוז. כיוון לנקודה היא הניסיון לריכוז. וצורת הריכוז היא מה שמביא אותנו לסמהדי. מקווה שיש כיוון... אבי.
