../images/Emo78.gifבענין הפסטה הטריה
גרתי באיטליה שנים רבות. למיטב ידיעתי, ולפי מה שראיתי, האיטלקים כמעט ואינם מכינים פסטה טריה בבית. פשוט אין להם צורך בכך. יש להם חנויות מיוחדות הנקראות pasta fresca (פסטה טרייה). החנויות האלו שפעם ניתן היה למצוא בכל כמה רחובות במרכזי הערים, גם הן, הולכות ונעלמות לאט לאט. בירכתי הערים באיטליה נפתחו בשנים האחרונות מרכזי קניות ענקיים, בסגנון האמריקאי. כל חנות כזו היא עיר בזעיר אנפין. בכל חנות כזו יש גם חנות פנימית לפסטה טריה, על כל סוגיה, צורותיה, המליות השונות וכד'. באותן סופרים ענקיים, קיימות מחלקות ענקיות של פסטה טריה מצוננת, הנמכרת באריזות שקופות מצוננות, וגם הן זוכות לפופולריות רבה, מה שלא היה לפני שנים לא רבות. בנוסף, קיימות גם חנויות הנקראו רוֹסטיצֶ'רִיָה, שהיא חנות שבה ניתן לקנות אוכל מוכן שהוכן באותו היום לארוחה חמה של אותו היום. מדובר בחנות שקונה (או לעיתים מכינה) את האוכל מהמצרכים הטובים ביותר ופשוט מבשלת אותו עבורך, גם בהזמנה של רגע, מחכים רגע ומקבלים ארוז, לאכול בבית. גם המוסד הזה עבר אחר כבוד למרכזי הקניות לתוך הסופרים הענקיים, והוא מופיע בצורתו הקלאסית, וגם בצורה המצוננת על המדפים במקררים. שניהם זוכים להצלחה. האיכות של המוצרים בכל תחום, על המדף במקרר, בחנות המיוחדת וכד' היא מופלאה, ללא רמאויות וללא קיצורי דרך. אחרת האיטלקי לא יחזור ויקנה את אותה התוצרת או באותו המקום. אחת הסוגיות הכבדות ביותר באיטליה היא, איזו פסטה נאכל לצהרים. הרבה שיקולים וכובד ראש ניתנים לסוגייה זו. כל זאת נאמר כאן כדי להסביר שלאיטלקי ממש אין צורך לעמוד ולהכין פסטה בבית. אלו שיש להם מכונה, עושים זאת לשם השעשוע, הקטע שבענין, כהובי, כתעסוקה או התעסקות עם חברים, או כדי להראות משהו מיוחד. לא כחלק מהבישול היומיומי.