שאלה על מכנסי שבת לילד בן שבע
בסוף תגיע השאלה. קודם הקדמה. הבן שלי החליט אתמול שהוא לא מרגיש טוב והבריז מבי"ס (כתה א'... הגענו מהר מדי למצב הזה...) החלטתי שאין מצב שהוא לא לומד כלום כל היום והצעתי ללמד אותו לתפור במכונה. הוא אהב את הרעיון. בשלב ראשון, הראיתי לו איך משחילים חוט, איך מסמנים בסיכות, הסברתי לו על חוט מכליב ונתתי לו להתאמן בתפירת תכים ישרים במכונה על בד טיוטה (איך ההגדרה? בד טיוטה... כמו נייר טיוטה...) אחר כך לקחתי מכנסיים ישנים שלי והפכנו אותם ביחד לכיסוי למכונת תפירה. כבר מזמן הייתי צריכה כיסוי כזה. בעצם, היה שם רק תפר אחד, שמחבר את הבטן לגב. בינתיים השוליים בלי גימור. הוא תפר את התפר הזה לבד ואני מאוד גאה בו! הוא שלט יפה מאוד ברגלית ובקצב התפירה והחזיק יפה את הבד. (בסוגריים אספר שהסיטואציה אפילו קצת ריגשה אותי, כי הסבא של בעלי ניצל בזכות העובדה שידע לתפור. הוא הגיע למחנה עבודה וביקשו אנשים שיודעים לתפור. הוא מיד הרים יד, כיוון שהיה חייט. בחנו את כל האנשים שטענו שהם יודעים לתפור וכל מי שלא היה טוב מספיק נרצח עוד באותו היום. הסבא ניצל. דרך אגב, התפקיד שלו במחנה היה לתפור שמלות לנשות הקצינים הנאצים. אין ספק שהיה זה הכרחי למאמץ המלחמתי הגרמני.
) נחזור לענייננו. היום בבוקר, כשהוא קם, שאלתי אותו אם הוא היה רוצה לתפור עוד משהו, מורכב יותר, והוא ביקש לתפור לעצמו מכנסי שבת. הרעיון מוצא חן בעיני. בכל מקרה הוא לא יעשה הכל לבד. אתן לו לנסות רק פעולות פשוטות והפיכות... יש לי בורדה של בגדי ילדים, אביב-קיץ 2002. יהיה אסון אם אוציא משם גיזרה בשבילו? אני לא יודעת מה מודרני היום. לא רוצה שהוא יראה יורם... אני מצרפת תמונה שצילמתי משם. אם אחליף את הבד במשהו חגיגי יותר ואסיים במכפלת ולא במראה הקרוע - מה אתם אומרים? נראה לי שהולכים היום יותר רחב (גם יהיה לו יותר נח אם יהיה רחב יותר). לקנות בורדה חדשה? אני לא תופרת הרבה... (האם בורדה זולה יותר בלונדון? בעלי במקרה שם עכשיו. לבקש ממנו שיקנה? יצא כבר אביב-קיץ לילדים? איפה אני רואה תמונות משם? אני זוכרת שהיה להם אתר)
בסוף תגיע השאלה. קודם הקדמה. הבן שלי החליט אתמול שהוא לא מרגיש טוב והבריז מבי"ס (כתה א'... הגענו מהר מדי למצב הזה...) החלטתי שאין מצב שהוא לא לומד כלום כל היום והצעתי ללמד אותו לתפור במכונה. הוא אהב את הרעיון. בשלב ראשון, הראיתי לו איך משחילים חוט, איך מסמנים בסיכות, הסברתי לו על חוט מכליב ונתתי לו להתאמן בתפירת תכים ישרים במכונה על בד טיוטה (איך ההגדרה? בד טיוטה... כמו נייר טיוטה...) אחר כך לקחתי מכנסיים ישנים שלי והפכנו אותם ביחד לכיסוי למכונת תפירה. כבר מזמן הייתי צריכה כיסוי כזה. בעצם, היה שם רק תפר אחד, שמחבר את הבטן לגב. בינתיים השוליים בלי גימור. הוא תפר את התפר הזה לבד ואני מאוד גאה בו! הוא שלט יפה מאוד ברגלית ובקצב התפירה והחזיק יפה את הבד. (בסוגריים אספר שהסיטואציה אפילו קצת ריגשה אותי, כי הסבא של בעלי ניצל בזכות העובדה שידע לתפור. הוא הגיע למחנה עבודה וביקשו אנשים שיודעים לתפור. הוא מיד הרים יד, כיוון שהיה חייט. בחנו את כל האנשים שטענו שהם יודעים לתפור וכל מי שלא היה טוב מספיק נרצח עוד באותו היום. הסבא ניצל. דרך אגב, התפקיד שלו במחנה היה לתפור שמלות לנשות הקצינים הנאצים. אין ספק שהיה זה הכרחי למאמץ המלחמתי הגרמני.