זה לא רק באלפים,
זה גם במאות - שְבַע-מאות, תְּשַע-מאות, הכול בסמיכות, כל עוד מדובר על מספרים שעד עשר (כולל). אין לי מושג למה זה כך. גם אין לי מושג למה "שני" ו"שתי" באים תמיד בצורת נסמך, למרות שבמספרים אחרים זה לא קורה. למשל: שני גמלי-שלמה, אבל - שלושה גמלי שלמה. שתי תרנגולות ערומות, אבל שָלוש תרנגולות קפואות. עם זאת, על מנת לעודד את רוחך הנכאה, כדאי שתדעי שזו לא בעיה רק של העברית, כל הלשונות השמיות לוקות במחלה דומה. שנאמר: צרת רבים - רחבת מעטים.
