שאלה על עישתר וקצת יותר - ממאמר של ראסל

Ferma

New member
שאלה על עישתר וקצת יותר - ממאמר של ראסל../images/Emo13.gif

לא מזמן סיימתי לתרגם מאמר של ברטראנד ראסל. היום עברתי עליו כדי להגיהה, להוסיף קישורים והבהרות במקומות הנחוצים וכיוצ"ב. באחת הפסקאות הוא טוען כי: "באשר ללידת-בתולין, הם רואים אותה כדוקטורינה שנלקחה מהמיתולוגיה הפאגנית – שם לידות כאלה לא היו נדירות במיוחד. (נאמר שזורואסטר נולד לבתולה; עישתר, האלה המסופוטמית, נקראת "הבתולה הקדושה".) האגנוסטיקנים אינם יכולים להאמין בתופעה, או בדוקטורינה של השילוש, מכיוון שאף אחד מהם אינו אפשרי מבלי האמונה באלוהים." אני יודע שעישתר היתה מזוהה עם מיניות ופריון וכיוצ"ב, אבל לא הצלחתי למצוא תימוכין לכינוי "הבתולה הקדושה" כפי שהוא טען. האם מישהו מכיר הפניה מקוונת ומהימנה המזכירה את הכינוי? יש לי את אותה הבעיה בנוגע לזרתוסטרה, לא הצלחתי למצוא מופע של האגדה. הניחוש שלי הוא שאני לא מכיר את האתרים המתאימים לעניין ומכאן נובעת הבעיה (באינטרנט יש יותר מדי מידע). אני מצטער להטריד אתכם בעניין, אבל "למד אדם לדוג..." והוא לא יטריד אותך יותר
נ.ב. אנקדוטה כדי שזמנכם לא יתכלה לריק לחלוטין
גם במיתולוגיה היהודית יש "לידת בתולין". "בן סירא" הוא אחד מהספרים החיצוניים המוכרים ביותר, ואחד החשובים והמפורסמים ביותר ליהודים ולנוצרים בזמנים המוקדמים. אך, בן-סירא הקטן, או "אלפא ביתא דבן סירא" מוכר פחות, ובו מסופר על מעין לידת בתולין של בן-סירא. אך בן סירא הקטן טורח להסביר את העניין (מויקיפדיה): "לפי סיפור לידתו של בן סירא, הוא נולד כאשר אמו, בתו של ירמיהו הנביא, נכנסה למרחץ והתעברה מזרע שהותיר שם אביה, שרשעים, בני שבט אפרים, אילצוהו להוציא זרעו לבטלה באיום שאחרת יבצעו בו מעשה סדום. נמצא אפוא שירמיהו הוא גם אביו וגם סבו של בן סירא, ובגימטריה סירא אכן שווה לירמיהו. סיפור זה, שיש מחכמי ההלכה שהתייחסו אליו ברצינות רבה, משמש גם כיום בפסיקה ההלכתית הדנה בנושא של הזרעה מלאכותית. יש דמיון בין לידת בן סירא המתוארת בו לבין כניסת זרע לגוף ללא יחסי אישות, כמו בהזרעה מלאכותית."
 

Y. Welis

New member
בעניין לידת-בתולין, זה אכן מיתוס חוזר

ר' http://www.athmaprakashini.com/virginbirth.htm וכן http://www.wilsonsalmanac.com/jesus_similar.html עישתר לא נזכרת שם. בעיקרון לידה כזו איפיינה אנשים שהיו מזרע האלים, או שזכו להשראה מהם (כמו זאראתוסטרה). במקרה של זאראתוסטרה יש מגוון אגדות, וזו רק אחת מהן. אגב 'אלפא ביתא דבן סירא' (שיצא לפני כמה שנים מחדש) הוא לטעמי אחת הדוגמאות היותר מעניינות לבדיון יהודי (לעיתים הומוריסטי לגמרי) - בין השאר הוא כולל את אחת האגדות הראשונות על לילית. יש עוד כמה יצירות כאלה שהן לא יותר מפרודיה על היהדות (של ימי הביניים) שמתחזות לטקסט רציני (ראיתי במחקר חדש על מגילה מסויימת דוגמא נוספת לפרודיה כזו). אבל מאחר ותמיד יצירה כזו עשויה לרתק קורא מאוחר יותר ולהישמע לו אותנטית, לרוב ימצא אלמנט מתוכה ביצירות רציניות ו'נחשבות' יותר, כמו שסיפור לילית נכנס לקבלה.
 

Ferma

New member
תודה! יובל.

נהנתי והחכמתי, תודה רבה
אכן, אני זוכר את האגדה על לילית, אבל לא חשבתי שהיא אחת הראשונות או שהיא נכנסה לקבלה מכאן - טוב לדעת
אגב, אתה זוכר במקרה איפה קראת את מה שקראת לגבי המגילה? אני מסוקרן. וגם, למה אתה מתכוון 'יצא מחדש'? אני קראתי את זה בספריה באופן מקוון דרך אתר דעת: http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/alfa-bensira1.PDF . שים לב שבפתיחה כתוב שבן-סירא היה רק אחד מבין שלושה שנולדו בלידת-בתלוין, השניים האחרים הם רב פפא ורבי זירא.
 

Y. Welis

New member
יש מהדורה עדכנית יותר בעריכת עלי יסיף

לפי הקטלוג - 'סיפורי בן סירא בימי הביניים: מהדורה ביקורתית ופרקי מחקר / מאת עלי יסיף ('מאגנס' 1984). הוא גם הביא מבחר מתוכו באנתולוגיה שערך, 'האביר השד והבתולה: מבחר סיפורים עבריים מימי הביניים'. בעניין המגילה - שמה לא זכור לי, מלבד שהיא היתה קצרה ועסקה במועדים ומנהגים שקשורים אליהם. נחקרו כמה נוסחים ונמצא שאחד המוכרים שבהם אינו אלא שיבוש של אחד הישנים, עם מידע נוסף שלא רלוונטי כלל, ואף פארודי. הכרך הוא חלק מפרוייקט מעניין של עריכות מדעיות לספרים חיצוניים ומדרשים. אחד הכרכים שכבר הופיע הוא 'ספר מכבים ב' (בהוצאת יד בן צבי - http://ram1.huji.ac.il/ALEPH/HEB/NNL/NNL/NNL/FIND-ACC/3503383 ), והפרשנות שלו מאוד מעניינת - הוא נחשב לספר ההיסטורי יותר מבין הארבעה.
 

Ferma

New member
../images/Emo140.gifתודה רבה!

עוד סדרה שאני צריך לבדוק מתישהו
 
למעלה