שאלה קשה
א. אני רוצה לחזור מעט מהאמירה שלי שציטטת. זה כמובן רק ברמה הבסיסית יש דברים חשובים נוספים ברמה גבוהה יותר של מורכבות. לא באתי לבטל אותם או לטעון שאין צורך להתמודד עם שאלות הקשורות באל. רציתי ואני עדיין רוצה להדגיש, שאם התשובה לשאלה הזו היא לא, כל השאר איננו חשוב. ב. דעתי על אתאיזם זהה לדעתי על תאיזם. עצם האמונה בקיומו של אל היא חסרת משמעות. הרי ניתן להאמין, למשל, שהאל הוא השטן וההשלכות המוסריות ברורות. כך גם אתאיזם, יש לו הרבה צורות, מוסריות יותר ופחות. אמנם, נראה לי שהאמונה בקיומו של אל שנותן שכר על מוסריות ומעניש על רוע, מחזקת מבחינה מעשית את המוסריות בעולם, כמו מערכת משפט ארצית. ג. אכן יש פה מעגל, אך המעגל קיים בהכרח. גם אם אני מקבל את המוסר של התנ"ך כמחייב, גם בניגוד למחשבותי, עדיין אני בחרתי בזה. ההבדל היחיד בין זה לבין מוסר עצמאי, זה שכאן אני פועל שרירותית, וכאן אני מפעיל את השכל. בקיצור: כל אדם בעולם הזה מוכרח לבחור. אני מעדיף לבחור ע"פ השכל ולא ע"פ הימור אקראי. זו נקודת הפתיחה של הדיון. [הערת ביניים: לביסוס והרחבת דבריי, אני מציע לעיין בפירוש הרב קוק לעקידת יצחק (בספרו 'עולת ראי"ה) ובספר 'תשע קריאות תלמודיות' (עמנואל לוינס), קריאה שניה] ד. לשאלתך: מכיוון שכאדם, אין לי ברירה אלא להתמודד עם השאלות המוסריות בעולם, ומכיוון שאינני מוכן לבחור בצורה שרירותית כפי שבוחרים מאמיני היהדות/נצרות/קומוניזם/מדע וכו' יש בפני שתי אפשרויות: 1. לחשוב ולמצוא מה מוסרי לדעתי ולעשות- ואז לבחור בדעה מסויימת (מכל המגוון). 2. להוכיח שתורה מסויימת נתנה מהאל (ולהוכיח שהוא טוב) ולקיים את כל דבריה. הבעיה באפשרות הראשונה- שאני ככל הנראה לא לגמרי אובייקטיבי. הבעיה באפשרות השניה- שלא ניתן להוכיח דבר כזה (אמנם, לעניות דעתי, יש כמה ראיות המחזקות את הטענה שהיהדות ניתנה מהאל). למסקנה: בשלב ראשון, מחוסר ברירה (מוסרית) אחרת, אני פותח בתהליך חיפוש אחר האמת. מכיוון שדרישת דקארט להוכחה מוחלטת איננה אפשרית, אני בוחן את האמונות השונות בשיטתו של פופר- האם יש להן הפרכה (או, בד"כ, חלקים לא הגיוניים או לא מסתברים). כאשר כבר התברר לי בשיטה זו שהיהדות היא האמונה הנכונה, ישנם דברים שאני עושה למרות שאינני יודע על סיבה הגיונית לעשות אותם, אלא רק שהם מחוייבים ביהדות. מלבד זאת, קיים גם החשש שאני חושב כך מתוך נוחות, וכאן באה האמונה ומתמודדת עם זה. אני מקבל, בשלב זה, את האמונה כאקסיומה ורק מתוך ההתמודדות בין דרישת האמונה לבין פיתויי העולם מתאפשרת הבחירה החופשית. כיוון שכך, אני נשמע, מתוך המחוייבות הכללית ליהדות שקיבלתי על עצמי, גם להוראות פרטיות שנראות לי אולי לא נכונות או לא מוסריות. ה. רק בתור הערה- אני, כיהודי, לא משתמש בתנ"ך כמקור מוסרי אלא בגמרא. כיוון שהצווים המוסריים שבגמרא שונים מאלו שבתנ"ך. אין לי זמן להסביר בפירוט, אך באופן כללי יש לומר שכדי לשמר את עקרונות המוסר של התנ"ך, שינו חכמים את התוכן והצורה של הצווים המוסריים. בכל זאת, אין זו קונסרבטיביות, כיוון שבעוד האחרונים שואפים לשנות את היהדות לפי ה"מודרנה", הרי שחז"ל שאפו לשנות כדי לשמר את העקרונות היהודיים לנוכח ה"מודרנה".