שאלה על פעילויות מעכבות/מונעות

[intro42]

שאלה על פעילויות מעכבות/מונעות

שלום, אני מחפשת מידע על פעילויות שמסייעות בעיכוב התפשטות האלצהיימר. אני מבינה שיש פעילויות כגון דפי חשבון או דברים אחרים שאפשר לעשות? מה לגבי מיומנויות הקשורות באמנות? בקיצור, אשמח אם ניתן יהיה להפנות אותי לאתר שמספק רעיונות לפעילויות בסגנון וכן לשמוע מה יש לאנשים כאן להציע... המון תודה

 

[ענתי44]

../images/Emo140.gifהתעמלות למוח

היי, ראשית עליי לסייג את תשובתי. אני לא גורם מוסמך וככזו תשובתי לבטח לוקה בחסר. כל מה שיש לי זה נסיוני עם אמא שלי. ואם למישהו מחברי הפורום יש מידע נוסף גם אני אשמח ללמוד. וגם המינוח שלך פעילויות מעכבות מונעות קצת מלחיץ אותי כי אני חוששת שאת תולה תקוות רבות מדי בהשפעת פעולות כאלו. את צריכה להבין שאין תרופת פלא וכל מקרה לגופו. מה שעוזר במקרה אחד לא יעיל באחר. המילה מונעות מתאימה יותר למי שבריא ולא למי שכבר אובחן או מגלה כבר את סימני המחלה. במקרה כזה המקסימום שכרגע ניתן לעשות זה לעכב. הפעילויות הם גם תלויות במצב החולה וכן ברקע שלו. מי שמעולם לא למד קרוא וכתוב כשהיה בריא ברור שלא תתני לו לפתור תשבצים. ותלוי גם באישיות ובהעדפות של החולה. מאחר ואמא עברה גם אירוע מוחי ושהתה זמן רב בבית חולים גריאטרי אזי ראיתי את הפעילות למי שסובל מפגיעה מוחית במועדון ריפוי ועיסוק. פרט לעבודות מלאכת יד ראיתי גם פעילויות של סידור תמונות עלפי סדר היגיוני של מה קדם למה, ראיתי כאילו שעבדו איתם על מחשב. במרכז היום שבו נמצאת אמא עושים איתם עבודות יצירה יפות ומציירים יש איורים והם צובעים אותם. אבל גם יש פעילויות של התעמלות למוח. למשל כל מיני משחקי ילדים כמו דומינו, משחקי זיכרון, משחקים של הרכבת מילים מאותיות או משחקי חשבון. אני גם מנסה בבית לשחק איתה במשחקים כאלה וגם ביחד איתה לפתור תשבצים, ואמא היתה אלופת התשבצים, אפילו קניתי בהתחלה תשבץ לבני נוער ששם קל יותר. בפורום סיפרו על חולה שמשחק סודוקו קל, אני למשל ניסיתי לעניין את אמא והיא סירבה. בקופת חולים יש מרפאות לריפוי ועיסוק אולי שם יוכלו לתת לך הנחיות יותר ספציפיות ממני.

 

[ronnyw]

עוד בנושא פעולות מעכבות

צר לי, אבל אני סבורה שכל ה"פעולות המעכבות" זה קשקוש . חרטא. זה לא עוזר, זה לא מועיל. ואם יש בזה איזו תועלת - היא אפסית. אז במקום שההתדרדרות תחול תוך שלוש שנים, היא תחול תוך שלוש שנים ויומיים... אני מכירה חולים שבעברם היו פעילים, אנליטיים, מתכננים, מחושבים, שיחקו ממשחקים וכו'. המחלה הגיעה. אתם חושבים שלולא היו מעסיקים את מוחם לא היתה מגיעה? היתה מגיעה שבוע מאוחר יותר? אף פעם לא נדע. בכל אופן, נניח שהמחלה הגיעה, ונניח שנספק להם את הגרויים (תשבץ 10 דקות ביום? משחק מילים בחוג פעמיים בשבוע?) זה אין ואפס ופסיק וכלום ביחס להקף ועומק הפעלת המוח שלהם בשמונים השנה שקדמו, ובכל זאת המחלה כאן. זה כמו לנסות להדוף משאית בכוח של נמלה. זה שום כלום. חבל להאמין בזה, חבל לתלות בזה תקוות. מה שכן - זה פותר בעיה חמורה אחרת של החולים - מילוי הזמן. אוהו, איזו בעיה !! לכן כדאי לשחק, לפתור תשבצים, לספר סיפורים, להפעיל אותם ולשעשע אותם, רק לדעת: זה לא מזיז למחלה כלום, זה רק מילוי זמן !!

 

[ענתי44]

אם לא מועיל לפחות לא מזיק../images/Emo142.gif

ההתעמלות המוחית, הפעולות המעכבות, כמו כל הכדורים וכל השאר הם, במידה רבה , כמו לתת אקמול לחולה סרטן. עוזר מעט מאוד, אם בכלל ובכל זאת, שווה לנסות, ואם בסיכומו של דבר אני ארוויח עוד בוקר אחד בלבד בו אמא תתעורר עם חיוך ותזהה אותי- דיינו!. זה אולי כוסות רוח למת אבל אני בעד. אם לא מועיל לפחות לא מזיק וכמו שאמרת פותר בעייה קשה מאוד, מילוי הזמן. אני מצד שני מאוד מזדהה עם דבריך ותחושותיך.לגבי יקירנו הפור נפל, ושעון החול עובד. גרגיר אחר גרגיר עד הסוף המר והידוע. אני רק מקווה שפעם ישקיעו יותר במחקר לגבי האלצהיימר ויגלו את התרופה שתמנע את הדרדרות החולה. משהו דוגמת האינסולין לחולי הסכרת.

 

[ramh7]

לענתי....

אני מחזיק לך אצבעות, המאבק שאת עורכת ראוי להערצה בהעדר מילה טובה יותר. את ללא ספק אדם חזק מאוד בפנים. את מסוגלת באהבתך לאמוד אפשרויות אחרות וגם לדחות אותן בהיותך נאמנה למושר אהבתך, הלוואי וגם אני אנהג כמוך לכשיגיע יומי להתנסות במאבק. ברכות. רמי.

 

[ענתי44]

שלום רמי../images/Emo140.gif

תודה על המילים החמות. אני לא בטוחה עד כמה אני ראוייה להערצה, אני לא חושבת שאני עושה משהו מיוחד אלא רק את הדבר הנכון בעיני והנכון בערכי המשפחה שלי. אמא שלי טיפלה במסירות בהוריה. לפעמים אני חושבת שאני לא מספיק טובה כי אני לא מצליחה להתגבר על האופי החם שלי ומתפרצת על אמא ואז אני חשה אשמה. לכשיגיע יומך, ואני מקווה שיגיע כמה שיותר רחוק, מה שתמצא לנכון לעשות יהיה הדבר הנכון לעשותו. זה שאני בחרתי באופציה מסויימת לא פוסלת אופציה מנוגדת. ובטח שלא מעידה משהו על האישיות של הבוחר. אנו שבחרנו להשאיר את יקירנו במסגרת ביתית לא נעלים יותר או צודקים יותר ממי שבחר ליקירו מקום טוב שיטפל בכל צרכיו. והרצון להמשיך לחיות ולא לטפל בהורה, הוא לא אנוכי אלא צו החיים. הצורך לחיות נכון ולא להקריב הוא מבורך וטבעי. אני קיבלתי ביקורת על שאני מקריבה את חיי לטובת אמא, ולמרות שבחרתי לעשות זאת אני סבורה שיש הרבה מן האמת בביקורת הזו,לקחתי את הדברים לליבי ואני מחפשת את שביל הזהב לשלב בין המשכיות חיי האישיים והטיפול באמא. לכן כל מה שתבחר יהיה הדבר הנכון והצודק.

 

[רותי57]

פעולות מעכבות

כאשר אבי אובחן כחולה אלצהיימר , רצתי מהר למעבדת הזיכרון הממוקמת באיכילוב. עשו לי מבחנים כמו למשל להחסיר מ100כל פעם 7, בתחילה כל כך התבלבלתי שעשתי שגיאות וכדי לחפות על כך שאלתי את המאבחן "מי מחשבן היום בעל פה" קבלתי ניקוד נמוך, אבל אחרי שנרגעתי קמת ומאבחנת אחרת עשתה לי test היה כבר בסדר. אבי לאומת זאת החסיר את המספרים תוך שניה. הוא רואה חשבון במקצועו. עבד לפני עידן המחשבים. הוא לא עישן הוא התעמל עד הרגע אחרון, הלך ברגל כל יום שעתיים ביום, לכן אינני מאמינה שיש כללים לגבי אלצהימר.

 

[ronnyw]

אוי, כמה שאת צודקת...

קרה לי בדיוק אותו הדבר: נכחתי בבדיקה של אמא שלי, שמוכרת כבר כמה שנים כחולת אלצהיימר. כשהגיע הקטע עם חיסורי ה- 7, היא ענתה נכון ומדויק, כשאני תקועה עוד בתרגיל השני או השלישי.... לרגע נבהלתי (גם ככה סף החשש שלנו די נמוך בגלל כל הדיבורים הלא ברורים על תורשה). אחר כך התעשתתי, כי אכן אמא שלי חישבה כל חייה כל דבר בראש, ידעה בעל פה את לוח הכפל עד 100 וכו'. אני - לעומתה - נזקקת למחשב כדי לחבר שתים עם שתים. כך שבענין הזה נרגעתי. אבל יש משהו מדאיג אחר - מי הם אלו שקובעים את המבחנים האלה? מי עוקב אחרי מידת התאמתם? מי משנה אותם - אם צריך? כמה הם מהימנים? דוגמה אחרונה באותו עניין: יש בבחינה שאלה עם שעון אנלוגי (רגיל). זה הזכיר לי שבני, שגדל בתקופה בה לכולם היו שעונים רק דיגיטליים, קרא שעון (ספרות)כשהיה בן 5, אבל לא ידע לקרוא שעון "רגיל". גם הוא היה "נכשל" בבחינה...

 

[intro42]

תודה לתגובות...

בינתיים גם חיטטתי עוד ברשת ונראה שיש לא מעט פעילות בתחום. ובכל זאת, עוד שאלה: פעילות אינדיווידואלית או קבוצתית? האם יש ערך באינטראקציה עם אחרים? האם יש דרך לקדם אותה באופן מועיל? רוב תודות

 

[ענתי44]

הכי טוב פעילות משולבת../images/Emo141.gif

תבורכי על החיפוש אחר מידע נוסף ואשמח אם תפני אותי כדי שגם אני אלמד יותר על הפעילות. ולעצם שאלתך, ושוב תשובה לא מפי מומחה, אבל אני מאמינה ששילוב הוא הכי טוב. כך את נהנית מהיתרונות של הפעילות האינדיווידואלית אשר מקדמת את אמא עלפי הצרכים שלה, השלב בו היא נמצאת וזמן איכות שלכן יחד אך לא פוסחת מצד שני גם על היתרון של פעילות קבוצתית שמפרה את המשתתפים ומעודדת אותם להשתתף וגם עונה על הצורך החברתי, שגם אם נפגם במחלה הוא קיים. אמא שלי מאוד נהנית מהפעילות הקבוצתית ובמקום שהיא נמצאת עושים דברים נהדרים אבל גם מהפעילות האישית המתמקדת רק בה. הן בבית אביב והן בבית שאני משתדלת לתת לה. חשוב לציין שצריך לגוון את הפעילות ולהתאים אותה ליכולות של החולה כדי לא לתסכל אותו במטלות שהוא לא מסוגל לבצע ומרגיש עוד יותר רע, כמובן שמשהו קל מדי ישעמם ויחטיא את המטרה. לשבח ולחבק על הצלחה ולא לנזוף אם לא מצליחים או מאבדים עניין והכי חשוב לא להעמיס, גם לא ממטרה נעלה.כי אנחנו רוצים גם לתת לחולה תעסוקה וגם לעכב את התקדמות האלצהיימר לא להעביר אותו פסיכומטרי. פשוט לזרום איתו אם הוא משתף פעולה ברצון יופי אבל יש יום שלא בא לו אז להניח לו.