שאלה על פרשת משפטים
למה, אחרי אירוע ההתגלות בהר סיני בו ניתנה התורה לעם ישראל , התורה פותחת דווקא בסוגיית המשפטים המסדירה את עניני בני אדם בינם לבין עצמם ובין איש לחברו לפני הלכות המשכן , הלכות טהורה וטומאה ושאר מצוות שבין אדם למקום? אותה תהייה ניתן להעלות בפרשה הקודמת –פרשת יתרו-: משה עונה לחותנו יתרו התוהה על מה העם ניצב מולו מבוקר עד ערב : כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חוקי האלוקים ואת תורותיו . מה עם מצוות טומאה וטהורה ושאר מצוות שבין אדם למקום ? כלום אינן חלק מחוקי האלוקים ותורותיו ?
למה, אחרי אירוע ההתגלות בהר סיני בו ניתנה התורה לעם ישראל , התורה פותחת דווקא בסוגיית המשפטים המסדירה את עניני בני אדם בינם לבין עצמם ובין איש לחברו לפני הלכות המשכן , הלכות טהורה וטומאה ושאר מצוות שבין אדם למקום? אותה תהייה ניתן להעלות בפרשה הקודמת –פרשת יתרו-: משה עונה לחותנו יתרו התוהה על מה העם ניצב מולו מבוקר עד ערב : כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חוקי האלוקים ואת תורותיו . מה עם מצוות טומאה וטהורה ושאר מצוות שבין אדם למקום ? כלום אינן חלק מחוקי האלוקים ותורותיו ?