לא בדיוק, אבל בערך../images/Emo26.gif
משל יותם: העצים פנו אל הזית, התאנה והגפן והציעו להם, בזה אחר זה, את השלטון. אולם עצי הפרי הללו סרבו להצעה. לפיכך פנו העצים אל האטד, עץ-סרק חסר תועלת - וזה קפץ על המציאה. "אם אתם באמת מושחים אותי למלך עליכם בואו חסו בצלי. ואם אין תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון". הנמשל: יותם המשיל את אבימלך לאטד ואת אביו של אבימלך (גדעון) וביתו השווה לעצי הפרי שסרבו למלוך (המלוכה הוצעה קודם לגדעון שהנהיג את הניצחון על המדיינים, אך הוא סירב). גדעון מת ולעם לא היה מנהיג. אבימלך קפץ על ההזדמנות וקרא לאנשי שכם להמליך עליהם מלך והמליץ על עצמו. אבימלך חיסל את שאר הטוענים לכתר וכך היה למועמד היחיד למלוכה. אנשי שכם החליטו לתמוך באבימלך והמליכו אותו. יותם ניבא סוף לברית המפוקפקת בין אבימלך לבעלי שכם - נבואה שהסתברה מאוחר יותר כנכונה: אנשי שכם קיוו לזכויות עבור תמיכתם באבימלך ומשלא זכו בהן, נלחמו בו.אז אבימלך שילח אש בעיר שכם. כלומר: דווקא מי שכן הלך אחרי אבימלך ורצה אותו כמלך (רצה לחסות בצלו של האטד), נשרף על-ידו בסופו של דבר (יצאה אש מן האטד ושרפה אותם). הסיפורים של גדעון, אבימלך ויותם הם סיפורים מגמתיים, שמאחוריהם עומדת התנגדות לרעיון המלוכה. מה שאמר שמואל הנביא במפורש לעם, שדרש ממנו מלך "רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני ה' לשאול לכם מלך" - אומרים סיפורים אלה בדרך המשל. סירוביו של גדעון למלוך, תאוות השלטון הרצחנית וגורלו המר של אבימלך, זלזולם של עצי הפרי בהצעת המלוכה, ולעומתם להיטותו של האטד הנחות והעלוב אחר הכיסא - כל אלה מוסרים רעיון ברור. ה' הוא המלך האמיתי, וכל השאר לא ראויים לשלוט בעם. (סיכום מתוך הספר: תנ"ך עכשיו/ מאיר שלו).
