שאלה על תהליך טיפולי

[netad169]

שאלה על תהליך טיפולי

האם תוכלו להיזכר בשלב בו התחלתם לטפל? מה קדם לו? איזה מידע ומאיזה סוג נאסף על ידיכם לפני כן? איך ידעתם שאתם מוכנים להתחיל? מה נתן לכם ביטחון בכך? אודה לכל תשובה. צילמו לי עכשיו את הברכיים ואמרו שהכל פיקס אצלם. אם כזה פיקס למה כואבות? אחלה יום.

 

[ח אפריים]

הכאב הוא פסיכוסומטי...

מתי ואיך להתחיל לטפל, אתה פשוט יודע!

 

[netad169]

הכאב מעכב

איך הייתי שמחה לו היית מרחיב ומפרט, אך גם על אלו המילים, שלוחה תודתי.

 

[ח אפריים]

הרחבה ... על הכאב לפחות ../images/Emo42.gif

כאב בברכיים הוא בעצם כאב באברים שנושאים אותנו למקום אליו אנו רוצים ללכת, או למקום אליו אנו נאלצים (שלא במודע) ללכת. נסי לבדוק עם עצמך, לאן את הולכת כאשר הבפנוכו מתנגד להליכה זו. זה יכול להיות הסביבה הקרובה או הרחוקה, אבל לי אין ספק שזה קשור להתנגדות הלא-מודע להליכה זו. כי, לפי הבנתו (של הלא-מודע) אורבת שם "סכנת קיום" (פיסית או נפשית). יכול להיות שלא ההליכה אל ... היא הגורם, אלא יתכן שמא שאת עושה במקום אליו את הולכת הוא הגורם. אם כך הוא, עליך לנסות לגלות מה העשיה שאינך רוצה באמת לעשות ולשנותה. זה מאוד פשטני כמובן.

 

[DEL7]

זה לא קשור לשחיקת סחוס ?

 

[ח אפריים]

DEL - אם השאלה מופנית אלי אז...

כאשר מצב כזה מתמשך, כלומר כאבים ללא ממצא פתלוגי, וזה ההסבר שנטע נתנה, אז האפשרות הסבירה היחידה היא כאב פסיכוסומטי. כמובן שעם הזמן הכאב הפסיכוסומטי מתקבע והופך לפגיעה ממשית. במצב זה אחת התוצאות בהחלט יכולה להיות שחיקת סחוס!

 

[eliya-l]

חחח אצלי זה בקשר עם סחוס

מסכן ואומלל אך אני בהחלט לוקחת את דבריו של אפרים בחשבון ואת דבריה של לואיז היי ז"ל עוד לפני אפרים.

 

[דוד גילאור1 המקורי]

טשלחי לי ברך אחת לבדיקה ואומר לך

ומה שאומר לך ישליך כמובן גם על זו שתישאר אצלך לעת עתה. שיחול להיות גם מצב כזה שאצטרך את שתיהן יחדיו אצלי כדי להשוות ולבדוק ביסודיות זהירה על מנת שלא להכשילך בתשובה סוררת ומרדנית....ממך נחסוך את הטירדה שבנסיעה עד הלום ואת לא חייבת לבוא כולך. זוכר את השלב שבו התחלתי לטפל...קדמו לו כאבי ברכיים ננעלות וטיפול אנרגטי שפתר ושיחרר עד עצם היום הזה. מורה יקר נתן לי את בירכתו ולתומי התחלתי. הפתרון של אפריים מעולה תעויות כתיב על חשבון הבית

 

[eliya-l]

היי נטוש

השלב שבו התחלתי לטפל במודע או זה שלא במודע? - הלוא מודע היה כשליוותי כל אחד מהורי בשעות האחרונות לחייהם ולא הבנתי למה ומדוע הם מתים לי כשאני לידם. הסבר לזאת ניתן לי בשלב מאוחר יותר על ידי חברנו. במודע הנסיון הראשון שלי היה כשסיימתי שלב 2 של רייקי (למדתי רייקי מכיוון שנסיתי להבין מה קורה לי) בכל מקרה בשלב השני לומדים לשלוח למרחוק. היו לי אז זוג ידידים שהאיש היה רופא ניורוכירורג - בכל מקרה שוחחנו על הדברים הללו די הרבה זמן, על הילינג, על מיסטיקה בכלל, יהדות וכו'. בכל מקרה באחד הימים הוא דיבר על כך שיש לו לעשות איזה ניתוח מסובך לאדם שחטף שיתוק ברגל בגלל פריצת דיסק בגב ועד כמה שהניתוחים הללו לא נחמדים כל כך וגם הצוות בדרך כלל מאוד לחוץ. שאלתי אם אוכל לעזור כיוון שאני רוצה לנסות להשתמש בדבר המוזר הזה שנקרא שליחה מרחוק וקיבלתי אישור לכך. נמסר לי שמו הפרטי של האיש (נדמה לי לא זוכרת זה היה ממש לפני המון שנים), את שם הרופא ידעתי כמובן וכך את זמן הכניסה לחדר ניתוח ובאיזה בי"ח. = שלחתי רייקי או כל מה שזה לא היה ו-וואווו זה היה נפלא - קיבלתי אחר כך דיווחים גם בלילה לאחר שהניתוח הסתיים - זה היה ניתוח שהחל בשעות הערב וגם על מהלך ההחלמה המהיר במיוחד של אותו מטופל כך שבהחלט במקרה הזה עפ"י אותו רופא היה הבדל מאוד משמעותי במה שקרה בחדר ניתוח מבחינת אווירה ותחושת הצוות, הניתוח היה קצר בזמן - זרם טוב .......... ומה נותן בטחון - את לעצמך. אני לעצמי, כשאני יודעת מעל לכל ספק ובוודאות מלאה שזה מה שעלי לעשות, שיש לי את כל התמיכה של היקום לעשות את זה ולהיות מעיין שליחה של הדבר המופלא הזה שנקרא ריפוי או אהבה - איך שלא יקראו לזה. ולגבי הברכיים, תשחררי את הקיפאון במשהו - לא יודעת מה - אבל עלה שאת עוצרת משהו מעין קיפאון באיזה שהוא הליך תהליך חלומות פז

 

[netad169]

סיכום ביניים

לא במקרה קשרתי את השאלה על הטיפול עם כאבי הברכיים. משהו פנימי (הקול) אמר לי שאני עדיין לא מוכנה לצעוד בבטחה אל היותי מטפלת. אני חווה בימים אלו תהליך מרתק של קבלת מידע ואולי ה"סכנה הקיומית" שאפרים דיבר עליה, קשורה במחשבה על שינוי "מקצוע". מצד אחד אני סקרנית ונלהבת, מצד שני קיים בהחלט קיפאון (תודה אליה) והוא מתבטא בגוף. אני יודעת שזה שלב ואני בוטחת בזו המטפלת בי ובעצמי שהוא יעבור. אפרים, אליה ודוד היקרים לי מאוד ~ אני מרגישה את התמיכה שלכם, את הידע ואת הביטחון. זה חשוב לי המון עכשיו כשאני פוחדת. תודה מעומק הלב.

 

[eliya-l]

היי אהובה

אל לך לפחד, הרימי את השמיכה וצעדי בבטחה

 

[יעקב אלון1]

נטע יקרה

היתה לי אי פעם בעייה בברך ימין. הצילומים העידו על שחיקת סחוס. ואי אפשר היה להתווכח על כך. למזלי נפלתי על אורטופד לא קונבציונלי, והוא יעץ לי פשוט ללכת הרבה ורחוק. בתחילה הלכתי עם גרב אלסטית לברך. ודי מהר זרקתי אותה. מזה שנים הברך לא הציקה לי. ובנוסף התאהבתי בהליכה. אז כמו שאליה אומרת, הרימי את השמיכה וצעדי בבטחה. ככל שזה נוגע בבירכיים, יש כנראה זהות גמורה בין הנפש לגוף. יעקב

 

[netad169]

תודה ../images/Emo23.gif (יעקב, מסר)

 

[אריאלה האחת1]

נטע,כל התשובות נכונות ואוסיף../images/Emo13.gif

שקראתי את הודעתך רציתי לומר שהברכיים מייצגות גם פחד... ונה אני רואה שהשתמש במילה פחד. כל השאר נכון , רק שאני לא מאמינה בפסיכוסומטי, מחלה נוצרת מהגוף הרגשי ועוברת לפיזי,, במקרה שלך פחד, הכאב הינו פיזי ובהחלט גם בעיה פיזית - כאב ..לא חייב שיראו ממצא פתולוגי, אך זה מזמין אותך לשחרר את הרגש=פחד , לפני שיהיה נזק פיזי נראה לעין. לשאלתך מתי מרגישים להיות מטפל? כנראה באמת מרגישים. לעיתים יש שקופצים למים הקרים ואז מרגישים אם זה הזמן או לא, ויש שמחכים עד שמרגיש להם. אני מרגישה שאם את רוצה להתחיל לטפל, לכי לטיפול בפחד, כי עלולים להתפתח עוד רגשות יותר מאוחר של תסכול, חוסר הגשמה ועוד.. אולי עזרתי עוד קצת. אגב, אולי לא קשור לעניין הטיפולים, היתה לי מורה שסיפרה על עצמה על בעיות ברכיים בעקבות קושי " להתכופף " בפני אבא שלה...מפאת כבוד עצמי מופרז. ערב חמים באהבה אריאלה

 

[maysabel]

Que macacos me mordam!!

תרגום מילולי משפתי: שקופים ינשכו אותי!! ביטוי שם להבעת פליאה ותדהמה ממצב שלא ייאמן.. "כל השאר נכון , רק שאני לא מאמינה בפסיכוסומטי, מחלה נוצרת מהגוף הרגשי ועוברת לפיזי,, במקרה שלך פחד, הכאב הינו פיזי ובהחלט גם בעיה פיזית - כאב ..לא חייב שיראו ממצא פתולוגי, אך זה מזמין אותך לשחרר את הרגש=פחד , לפני שיהיה נזק פיזי נראה לעין" ולי את יכולה להסביר את הפסקה שלך שלא מובנת לי בעליל או שלחילופין מה את מבינה בפסיכוסומטי?

 

[lea היחידה]

חחחח גם אני קראתי ולא האמנתי...

 

[netad169]

תודה

הדברים הולכים ומתבהרים מיום ליום.

 

[אריאלה האחת1]

רגע, רגע...

נראה לי שלא הובנתי נכון, לא מאמינה במושג " פסיכוסומטי " לא מבינה את המושג. רופאים אומרים את המושג הזה כל פעם שאין להם תשובה או אינם מזהים ממצא . ואני אומרת זאת לאחר שאבא שלי נפטר לפני פחות משבועים ממחלה שבתחילתה אמרו לו "פסיכוסומטי"..... בסוף זה היה סרטן. סורי- אך זה בא ממקום של קושי לשמוע את המושג הזה שוב . בקשר לכאב , כך לימד אותי רופא- בקורס פתולוגיה שלעיתים קשה לתת אבחנה פיזית ולכן עד שאין אבחנה הם לא אומרים שיש בעיה. אולי עכשיו זה יותר ברור ? ולא צריך להתנפל , יש סגנון לשאלות בנושאים של מה שלא ברור לך. מצטערת אם אני כל כך מפריעה לך.

 

[maysabel]

ראשית קבלי חיבוק

מאד מצעטרת עבור אביך מבינה את כאבך תביני אבל כשמייעצים לאנשים אחרים מתוך כאב האם זה כנון? שנית-מאיפה הגעת לכך שאת מפריעה לי? מאחלת לו שימשיך דרכו בשלום ולכם לנשארים להיות חזקים בכאב לילה טוב

 

[lea היחידה]

אריאלה

משתתפת בצערך קודם כל בטח לא קל מה שאת עוברת אבל אם נחזור לנושא גם סרטן זה פסיכוסומטי לדעתי כל המחלות מגיעות מהנפש חלקן מוצאות ביטוי מהר יותר בגוף וחלקן פחות מהר אבל הכל מתחיל ממקום אחד וגם אם התגובות שלנו הן כאלה את לא מפריעה אנחנו פשוט חושבים ומגיבים שונה אבל את בטח לא מפריעה אם זו התחושה שלך, היא שלך בלבד