שאלה על תקשורת

התעניינות בתחביבים

היא דרך להראות לאדם שהדברים שהוא אוהב בחייו האישיים ושגורמים לו הרגשה טובה, חשובים לנו ומענייניים אותנו. אני רוצה חברויות אישיות במקום לדבר על דברים כלליים. להגיד "אתה יכול להאמין לי" זה יכול לפתור אי הבנות ששקר עלול ליצור, כמו שיתגלה שהנמען לא נגדנו אלא בעדנו, או שצד אחר ישמע את האמירה וירצה לשתף אתנו פעולה נגד הנמען.
&nbsp
 
זה בכלל לא מטופש

אני אוהב מאד את עובדת ההשמה ועצוב שהיא לא אוהבת אותי, ואני לא מפנטז עליה. לא יפה לזלזל ברגשות ולהגיד לאדם שהוא מפנטז ומדבר שטויות כשהוא אוהב. השאלה אם אפשר להגיד "תאמין לי" חשובה, כי היא מאפשרת לדעת איך להסתדר בדרך של אמירת דברים נכונים.
 
אנסה להסביר:

דבר ראשון: עובדת ההשמה שטיפלה בי לפני יותר מעשרים שנה היא אהבת חיי ואישה נהדרת, ואני אוהב אותה אהבה עצומה. דבר שני: בהיגיון אף פעם לא צריך להגיד דברים לא נכונים ולא מדויקים, כי אם אומרים שאפשר להבין ולהאמין לנו אומרים את האמת שהיא העובדה שאפשר להאמין לנו, גם אם הסיפור עצמו שלו יאמינו שקרי. אפשר לדבר על העברת המסר עצמה, ולכן גם כשמטעים את הצד האחר לא צריך לשקר.
&nbsp
 
כן הכרתי אותה

אפשר להכיר אדם גם כשנמצאים אתו במסגרת עבודה, ראיתי את התנהגויותיה במשך ארבע שנים והרגשתי שהיא מתאימה לי. כשאנשים מתאימים באופי, הם חשים בזה. גם במסגרת עבודה אפשר לראות התנהגות טבעית ואופי של בני אדם. "אתה יכול להאמין לי" זו דרך הגיונית להעביר מסר מוטעה מבלי לשקר, כי השומע לא ידע אם זה כדי להטעות אותו או כצורת דיבור כדי להדגיש וכדי שיהיה ברור. אתה מדבר לא יפה.
 
היא מטפלת אבל גם בן אדם

ולכן ברור שחלק מהזמן התנהגה באופן טבעי. הייתי אתה במסגרת במשך ארבע שנים. אני יודע שהיא אישה נהדרת. לא התאהבתי בה ואני לא מפנטז עליה, אלא אני אוהב אותה אהבה מורכבת ואמתית כאדם. כשנותנים תשובה ישירה, הצד האחר יכול לבחור אם להאמין או לא. לכן כשאומרים שאפשר להבין או להאמין לנו, זה בהיגיון בדיוק אותו דבר כי מספרים ואפשר להאמין לנו. אם יגידו שלא מאמינים, אפשר לענות שאמורים להאמין לי כי אני מספר את זה.
&nbsp
 
תשובה

א. לא התאהבתי במטפלת שלי, אלא אני אוהב אותה כאדם. יש הבדל בין התאהבות ואהבה.

ב. יש לי סיבה לא להאמין לסיפור שלך, כי אני חושב שאני לא מדבר שטויות (ואתה לא יודע שכן).
 
אני מקווה שיהיה לך לא טוב

כי אתה אומר שאני מדבר שטויות, ולא מאמין לי שאני אוהב אישה. זו התנהגות לא יפה.
 
שאלה על תקשורת

אני חושב שאולי הסיבה לזה שבזמן האחרון אני לא מוצא חברה, היא שהדיבור שלי עם אנשים לא נכון: אני יותר מדי שואל חברים על התחביבים האישיים, ואני מתפרץ לשיחות של אנשים בלי לראות אם הם מדברים. אני גם מגיע לפעמים למצבי רוח רעים שגורמים לי להתנהג בתוקפנות, וזה יוצר ניתוק ביני לבין החברה. אני גם עסוק בעצמי ומתקשה לקלוט את העולם שבחוץ, וגם זה יוצר ניתוק. אני חושב שכיוון שאני עסוק בעצמי ולא בסביבה, אני מתקשה לראות מתי אנשים אחרים מדברים ומתפרץ ביניהם, ולכן אני גם משוחח עם אנשים בדרך שנראית להם פולשנית מדי, ואולי גם שכלית מדי. הכוונות שלי טובות, אני מנסה לפתח עניין עם אנשים. יש לי עכשו חיי חברה די טובים, אבל חברה אני לא מוצא בזמן האחרון. איך אפשר לשפר את זה? .
 
למידה של מיומנויות תקשורת

יש לא מעט סדנאות בהם תוכל ללמוד ולתרגל מיומנויות תקשורת. יחד עם זאת
לפעמים יש צורך באבחון לשם ברור ממה נובע הקושי. במיוחד שאתה מתאר לא רק קושי בתקשורת (דיבור לא נכון, תוקפנות, ניתוק) אתה מתאר גם קושי חברתי. לפעמים הקושי נובע מתסמונת כל שהיא אך כיוון ששאר התפקודים (האינטלקטואלים למשל) גבוהים מפספסים את האבחון. במצבים כאלה הדבר היחיד שיכול באמת לעזור זה טיפול אישי, ליווי אישי על ידי איש מקצוע.
 
אני חושב שמה שמכשיל אותי פילוסופיה ורוחניות

כל חיי אני מחפש דרכים פילוסופיות מיוחדות לדבר עם אנשים. עכשיו אני מנסה שיטה של התעניינות בתחביבים ולהגיד "תאמין לי" במקום לשקר. אני לא יודע אם להפסיק עם השיטות או להמשיך אתן. אולי הן נותנות ערך לחיי. יש אנשים שמחשיבים את ההתעניינות שלי לחקירה. אני חושב שיפה להתעניין בתחביבים של חברים.
 
למעלה