שאלה על תקשורת

[פילוסוף רוחני33]

שאלה על תקשורת

בגלל האספרגר שלי התקשורת שלי לא תמיד טובה. בזמן האחרון אני מנסה לדבר ולשאול על דברים אישיים שעושים ואוהבים בחיים כדי ליצור חברות אישית וטובה בדרך בוגרת ויפה, ואומרים לי שאני שואל אותן שאלות כל הזמן וחוקר. הכוונה שלי טובה ואני לא יודע למה השיחות שלי יוצאות כמו חקירה מלאכותית ולא כמו התעניינות רגשית כנה. איך אפשר לפתור את זה?

 

[spirt20]

סיפור חיי

אתה עם אספרגר?

 

[פילוסוף רוחני33]

כן

ומה רצית להגיד בקשר לסיפור חייך? יש לי אספרגר מיוחד אבל אינטליגנציה מילולית טובה מאד, אני אמן וסטודנט ואני גם אדם מאד אוהב ומיטיב לאנשים. פעם אהבו אותי מאד בכל מקום כי הייתי עדין ושקט, בשנים האחרונות נהייתי תוקפני בגלל דברים שקרו לי ולכן התרחקו ממני, ועכשיו אני לא תוקפני אבל אולי לא מצליח להיות עדין כמו פעם. אולי הגישה שלי לדיבור לא טובה וצריך למצוא את הדרך לשפר ולתקן אותה.
&nbsp

 

[arana1]

אולי כי אתה לא מתעניין באמת

ואנשים שומעים את זה, ואנשים לא אוהבים להיות מושא לחקירה אלא חלק מחוויה משותפת.

כאילו זו הבעיה, שמנסים להפוך אתכם למה שאתם לא, "ליצור חברויות וקשרים", להעמיד פנים חברתיות, אני משוכנע שכמו לכל בן אדם גם לך ובך יש דברים שמעוררים התענייות רגשית כנה ועמוקה, אולי אפילו כנה ועמוקה מהממוצע, אלא שגם בגלל זה התבניות השגורות לא תואמות לך, וזהו, אז אין לך ברירה אלא פשוט להיות אתה.

בכל מקרה, בעיני לא נכון, לא עדין, לא יפה ולא מתחשב לשאול אנשים דברים אישיים, האישי הוא פרטי, עמוק ורגיש, ולא אמור להיות פתוח ופנוי לכל שיחת חולין , כשמתאים אז מתאים וכשלא אז לא, וברוב המקרים פשוט לא

 

[grayart]

אתה לא מדבר עם האנשים הנכונים.

סביר מאוד שתמצא כימיה טובה עם אחוז קטן מהסביבה.
אני הרבה פעמים נהנה לדבר על דברים שמעניינים אותי ועל עצמי מבלי שהתבקשתי או ששאלו אותי.
אבל אנשים בדרך כלל לא ידברו על עצמם, אתה כביכול צריך לשאול אותם.
אני לא אוהב לשאול שאלות ולא אוהב ששואלים אותי.
אני יכול לספר משהו שמעניין אותי (פחות אישי) ואם האדם שמולי לא נהנה לשמוע אני מפסיק. אם האדם שמולי לא מחזיר לי משהו מיוזמתו אני מפסיק.
אם אני משתף במשהו יותר אישי ולא מקבל משהו אישי בחזרה אני מפסיק.

אתה צריך להתחבר עם אנשים שאוהבים לדבר על עצמם ולא דוחפים את האף בכוח.

לפי ניסיוני דווקא רוב האנשים (הנורמלים) ישאלו שאלות ויתחקרו אותך, במה אתה עובד? כמה אתה מרויח?, מה "הבעיות של הילדים שלך?" אנשים אוהבים לדחוף את האף ולא אוהבים להחזיר מיוזמתם. אתה זה צריך לדחוף את האף בעצמך.
כל פעם שמישהו דוחף את האף לעניינו של מישהו אחר, המישהו האחר צריך להרגיש נוח לדחוף את האף בחזרה (אפילו מחוייב לכך לשם ההמשכיות).

הפינג-פונג הרגיל הוא לא של: מישהו משתף בשהו ואז אתה משתף ואז הוא משתף ואז אתה משתף.
הפינג-פונג הרגיל הוא שמישהו דוחף את האף, ואז אתה דוחף את האף שלך בחזרה, ואז הוא מרגיש נוח שוב לדחוף את האף, ואתה צריך להרגיש נוח לדחוף את האף שלך עוד יותר עמוק.

בכל מקרה מה שלא יעבוד זה חד צדדיות.
אם התעניינת במישהו והוא לא התעניין בך חזרה, אז תעבור לאדם אחר שיותר מתאים לך.

 

[arana1]

אפשר גם לא לדחוף את האף

אבל אני יודע שמה שאני מציע הוא לא רק דמיוני אלא ממש נחשב כתסמין של מחלה בעיני מה שנחשב בטעות רפואה כיום, וכנראה שאולי גם בגלל זה כל האוטיסטים השוהים במוסדות ומתקנים מתקנים ומשקמים כפויים לאמץ לעצמם בדיוק את ההתנהלות שהכי לא מתאימה להם והכי לא נכונה להם בזמן שזו שיכולה לקדמם ולהעמיק את קיומם נאסרת עליהם

 

[פילוסוף רוחני33]

אבל זה מה שאני עושה

אני שואל שאלות בעניין על החיים של האדם האחר, בעיקר על עיסוקים אישיים. אחרי שאמר לי בפגישה ראשונה מה הוא אוהב לעשות, אני שואל אותו בפגישות הבאות אלו דברים חדשים עשה בכל אחד מהתחביבים שאני יודע שיש לו, ואז אני מספר אותו דבר על עצמי. אמרו לי שלא אוהבים את זה ושזו לא דרך טובה. אז אני לא יודע מה הדרך הטובה. אני רוצה להתעניין בדברים אישיים כדי להיות בחברות אישית וטובה, וזה לא מצליח לי בחברה. לפחות לא בחברה בכפר שלי.

 

[גורג42]

יש שתי אפשרויות (והמציאות היא כנראה שילוב של שתיהן)

1. אתה מנסה ליצור קשרים עם אנשים שממילא לא מהווים התאמה טובה עבורך. אם אין כימיה, אז אין כימיה וכל ה"טכניקות" בעולם לא יצליחו לשנות את זה.

2. יכול להיות שאתה מגזים בכמות. אני אישית, למשל, דווקא הייתי מאוד נהנה מחילופי דברים כמו שתיארת. נשמע לי אחלה... במידה. אבל אני גם יכול לראות בקלות איך זה יכול להפוך להיות מעיק, אם זה הופך להיות העניין המרכזי בכל פגישה (בעיקר אם הפורמט של השאלות/תשובות נשאר תמיד בדיוק אותו הדבר).

כדאי גם לזכור, שזה שמישהו אומר "אני לא אוהב שאתה עושה X" זה לא סוף העולם וגם לא בהכרח דחיה. זה סך הכל פידבק מהאדם השני שהוא רוצה שדברים יתנהלו אחרת, וזה סבבה. ניתן להתייחס לזה כאל "תיקון מסלול" של השיחה והאינטרקציה בינכם, וזה הדבר הכי טבעי שבעולם.

 

[איילמירי]

באיזה הקשר זה קורה לך? בן כמה אתה? אתה עדיין גר עם ההורים?

 

[פילוסוף רוחני33]

אני בן 44

לא גר עם ההורים אלא ביישוב קהילתי קטן. לא בדיוק הבנתי את השאלה באיזה הקשר זה קורה לי, אבל הרבה אנשים בכפר מעירים לי שהם לא אוהבים את דרך השיחה שלי איתם שנראית כאילו אני חוקר באותן שאלות כל הזמן וזה מעצבן אותם, כשלמעשה זה רק ניסיון למצוא איתם עניין.
&nbsp

 

[איילמירי]

מי האנשים הכי קרובים אליך? ההורים שלך? או אחרים? אתה עובד?

 

[פילוסוף רוחני33]

תשובה

אימא שלי בקשר טוב מאד אתי עכשיו ועוזרת לי בטלפון בנושאים אישיים ובריאותיים ובנושאי יצירה אמנותית כי גם היא אמנית. אני לא רואה אותה כמעט בכלל ולמעשה כבר כמה שנים לא ראיתי אותה כי אני לא נוסע הביתה. אני סטודנט שנה 13 ויש לי תואר ראשון בספרות, ואני עובד עכשיו בכפר שלי במפעל הפלסטיק. בעבר עבדתי בענף התקשורת וכתבתי סרטים קצרים לטלוויזיות של הכפר. אולי השאלה איך באמת אפשר לשלב בין הנושאים השונים כך שהשיחה תהיה טבעית יותר. אני חושב שהדברים שאדם עושה בזמן הפנוי זה החלק הכי חשוב לו בחייו, כי זה מה שהכי גורם לו הרגשה טובה בחיים ולכן הגעתי למסקנה אולי מוטעית שצריך לשאול בעיקר על הזמן הפנוי. אני גם רוצה חברות אישית. בנוסף אני גם לא לגמרי יודע איך לשלב כללי ואישי ומה להגיד לפני מה, וגם לכל אדם יש עיסוקים אחרים שמיוחדים לו ולכן אני ממהר להגיע לשאלות על התחביבים של האדם כדי לשאול על הדברים שמייחדים אותו ואת השיחות האפשריות איתו.

 

[נתנאל6589881]

יש לי שאלה אליך

הפסכיטרית אמרה לי שרוב האנשים בכפר הם סובלים מוגבלות שכלית התפתחותית האם זה נכון ?

 

[פילוסוף רוחני33]

כן

יש לי קושי תקשורתי וטכני מסוים שנוצר בעיקר מאספרגר מיוחד, אבל אני מאד אינטליגנטי במלים ויוצר אמנות ורעיונות מורכבים וגם התגברתי במידה רבה על הקושי שלי ואני לומד באוניברסיטה.

 

[נתנאל6589881]

לא שאלתי אליך אני יודע שאתה חכם מאוד

שאלתי על שאר הדיירים שם האם רוב הדיירים סובלים מוגבלות שכלית או שהם יותר בסדר מבחינת שכל האם זה גם לפגועי נפש ואוטסטים בתפקוד גבוה או ייתר לבעלי פיגור הבנת ? מקווה שעכשיו אני ברור .

 

[פילוסוף רוחני33]

רוב האנשים בכפר די בסדר

אבל יש להם בעיה קלה כמו בעיית תקשורת או תפקוד, ויש מעטים שיש להם בעיה יותר קשה.
&nbsp

 

[גורג42]

אם כך, מה הפלא שאינך מצליח למצוא שפה משותפת איתם?

הורג אותי הקטע הזה.

מה ההיגיון בלהקים יישוב ל"אנשים מיוחדים", אם לא עושים שום מאמץ שבאמת יהיה ביניהם משהו משותף?

מזכיר לי איך בילדותי הייתי בבית ספר לילדים... איך נאמר? בעייתיים. ואף אחד שם לא היה דומה לאף אחד אחר. פשוט זרקו לשם את כל הילדים שלא הסתדרו במסגרות הרגילות. אוטיסטים (רק שאז לא ידעו שהם אוטיסטים), לקויי למידה, בעלי מוגבלות שכלית, וסתם ילדים שהם פשוט פושטקים אלימים.

אתה יכול לנחש כמה מוצלח היה הסידור הזה (רמז: בכלל לא).

 

[פילוסוף רוחני33]

לא הבנתי בדיוק את הטיעון

כמו שכתבתי, לרוב האנשים בכפר יש רק בעיה קלה. אפשר למצוא עניין משותף גם בין אנשים שיש להם קושי תקשורתי. נראה לי שרוב האנשים בכפר שלי מתקשרים היטב, ואני מצליח לתקשר עם חלק מהאנשים היטב לפעמים אבל דרך הדיבור והשיחה שלי עם אנשים שונה ולכן לא תמיד מסכימים לקבל אותה.

 

[גורג42]

אמרת שלרובם יש מוגבלות שכלית (וזה לא קשור ל"קושי תקשורתי")

או שהבנתי לא נכון?

 

[פילוסוף רוחני33]

לא יודע מה זה מוגבלות שכלית

רוב האנשים אצלנו אינטליגנטיים ומדברים היטב, וגם יוצרים אמנות בכישרון בזמן הפנוי ובחוגים ועובדים. יש לרוב האנשים כאן בעיות קלות בלבד, בעיקר תפקודיות ותקשורתיות. אני אולי היחיד בכפר שלומד באוניברסיטה. יש אצלנו גם אנשים שהצליחו לגור בחוץ ולעבוד בחוץ באופן עצמאי ואף להתחתן ולהוליד ילדים, אבל בתוך הכפר אסור לגדל ילדים. אני בגלל בעיית תפקוד לא הצלחתי לגור בחוץ, לגדל ילדים או להתחתן.