שאלה על Meth-Amphetamine

  • פותח הנושא PFM
  • פורסם בתאריך

PFM

New member
שאלה על Meth-Amphetamine

בס"ד אם מישהו מכיר את הסם, איך בדיוק הוא פועל ואילו רצפטורים הוא חוסם, שכתוצאה מלקיחת כמות מאוד קטנה אדם יכול לא לישון כיומיים ולא להרגיש עייפות? תודה מראש!
 
חיפוש קצר בגוגל

Methamphetamine is a very addictive stimulant drug that activates certain systems in the brain. It is chemically related to amphetamine but, at comparable doses, the effects of methamphetamine are much more potent, longer lasting, and more harmful to the central nervous system (CNS). Animal research going back more than 30 years shows that high doses of methamphetamine damage neuron cell endings. Dopamine- and serotonin-containing neurons do not die after methamphetamine use, but their nerve endings (“terminals”) are cut back, and regrowth appears to be limited. Noninvasive human brain imaging studies have shown alterations in the activity of the dopamine system. These alterations are associated with reduced motor speed and impaired verbal learning. Recent studies in chronic methamphetamine abusers have also revealed severe structural and functional changes in areas of the brain associated with emotion and memory, which may account for many of the emotional and cognitive problems observed in chronic methamphetamine abusers. Taking even small amounts of methamphetamine can result in increased wakefulness, increased physical activity, decreased appetite, increased respiration, rapid heart rate, irregular heartbeat, increased blood pressure, and hyperthermia. Other effects of methamphetamine abuse may include irritability, anxiety, insomnia, confusion, tremors, convulsions, and cardiovascular collapse and death. Long-term effects may include paranoia, aggressiveness, extreme anorexia, memory loss, visual and auditory hallucinations, delusions, and severe dental problems. זה הכי רלוונטי.. אבל השאר מופיע בקישור http://www.nida.nih.gov/Infofacts/methamphetamine.html
 
לפי הבריטניקה האנגלית

חומר זה נקרא גם d-desoxyephedrine וידוע יותר לציבור כ"ספיד". במנות קטנות הוא משמש בהצלחה מוגבלת לטיפול בהשמנת יתר, נרקולפסיה, והפרעות קשב. הוא גורם למגוון גדול של תופעות לוואי: אגרסיה, פרונויה, סכיזופרניה, נזק למערכת החיסונית, למוח, לכבד, לריאות ולכבד. הוא גורם גם לדכאון. בשנות ה- 60, לפני שהוצא מחוץ לחוק, הוא היה בשמוש נרחב בארה"ב ע"י פוליטיקאים, רשויות חוק, והתקשורת. הוא הופץ באופן נרחב שיפן של שנות ה- 40 וה- 50, ועדיין מהווה בעיה חברתית חמורה במדינות אשר עוברות התפתחות מהירה, בעיקר לאורך האוקיינוס השקט.
 
למעלה