שאלה/עצה בנוגע לגיל שנתיים ה"נורא".
הבן שלי חוגג או טו טו שנתיים. יחד עם המעמד המרגש, כבר כמה חודשים שאנחנו מרגישים את מה שאומרים שקורה במהלך השלב הזה. אנחנו לא מתרגשים שזה קורה וזה בדרך כלל חולף מאוד מהר. השאלה שלי היא אם יש משהו שהוא עשוי להיות too much או לשים לב אליו?
למה הכוונה, למשל כשהוא בהתקף עצבים בגלל משהו, בנקודות השיא זה מגיע לקצת צרחות שלו, הוא נושך משהו שהוא מחזיק או קרוב אליו, אם יש לו אוכל ביד או משהו הוא מועך ממש ב"קריזה". פעמים בודדות הוא גם "מרביץ" לי או לאשתי ומנסה לנשוך אותנו (זה באמת נדיר).
אנחנו מצדנו, מציבים גבולות ברורים, מציעים אלטרנטיבות כשאפשר. מנסים לשמור על הקו בין לא לעודד התנהגות כזאת ולא לתת "פרס", אבל גם לא לנהל איתו מלחמת עולם על משהו שאפשר להתגמש איתו בצורה כזאת או אחרת. אחרי שהוא נותן מכה אנחנו מסבירים לו שלא עושים את זה והמון עבודת מלל ועל הצד המנטלי, גם תוך כדי ואחרי שהוא נרגע.
שוב, אני מחדד, זה חלק מאוד שולי אצלו ובשגרה הוא מאוד מאוד חייכן, רגוע ומחובר אלינו. זה קורה לרוב רק איתנו (יותר עם אשתי), בגן אין תלונות שהוא מרביץ/נושך וכאלה.
אני מודע לכך שזו תופעה מוכרת ואף חשובה, השאלה היא האם גם אתם חוויתם דברים דומים או שזה נראה לכם טיפה על הצד ה....קיצוני יותר של העצבים?
הבן שלי חוגג או טו טו שנתיים. יחד עם המעמד המרגש, כבר כמה חודשים שאנחנו מרגישים את מה שאומרים שקורה במהלך השלב הזה. אנחנו לא מתרגשים שזה קורה וזה בדרך כלל חולף מאוד מהר. השאלה שלי היא אם יש משהו שהוא עשוי להיות too much או לשים לב אליו?
למה הכוונה, למשל כשהוא בהתקף עצבים בגלל משהו, בנקודות השיא זה מגיע לקצת צרחות שלו, הוא נושך משהו שהוא מחזיק או קרוב אליו, אם יש לו אוכל ביד או משהו הוא מועך ממש ב"קריזה". פעמים בודדות הוא גם "מרביץ" לי או לאשתי ומנסה לנשוך אותנו (זה באמת נדיר).
אנחנו מצדנו, מציבים גבולות ברורים, מציעים אלטרנטיבות כשאפשר. מנסים לשמור על הקו בין לא לעודד התנהגות כזאת ולא לתת "פרס", אבל גם לא לנהל איתו מלחמת עולם על משהו שאפשר להתגמש איתו בצורה כזאת או אחרת. אחרי שהוא נותן מכה אנחנו מסבירים לו שלא עושים את זה והמון עבודת מלל ועל הצד המנטלי, גם תוך כדי ואחרי שהוא נרגע.
שוב, אני מחדד, זה חלק מאוד שולי אצלו ובשגרה הוא מאוד מאוד חייכן, רגוע ומחובר אלינו. זה קורה לרוב רק איתנו (יותר עם אשתי), בגן אין תלונות שהוא מרביץ/נושך וכאלה.
אני מודע לכך שזו תופעה מוכרת ואף חשובה, השאלה היא האם גם אתם חוויתם דברים דומים או שזה נראה לכם טיפה על הצד ה....קיצוני יותר של העצבים?
