שאלה עקרונית בנושא ערכו האמיתי של מזון אחרי קלייה/אפייה/וכו'

שאלה עקרונית בנושא ערכו האמיתי של מזון אחרי קלייה/אפייה/וכו'

שאלת השאלות.. של הלפני ואחרי...


השאלה שלי בעצם מתחלקת לכמה שאלות בנושאים שונים אבל לכולם יש מכנה משותף: הערך התזונתי של מזון לפני ואחרי:

כולנו מכירים את טבלאות הערכים התזונתיים של מזונות
אבל למה הם מתייחסים ? לפני או אחרי שעברו עיבוד/אפייה/קלייה/צלייה/טיגון/בישול ??

3 דוגמאות:

"דגני הבוקר" הידועים בשם קורנפלקס, כתוב על האריזות שלהם שפע של ויטמנים ומינרלים.
אבא שלי העיר פעם שיש סימן שאלה גדול לגבי זה מסיבה פשוטה: על האריזה מצויינים הערכים התזונתיים של אותם "דגני בוקר" לפני שהם עברו קלייה בתנורים. אותם דגנים הרי עוברים אפייה או קלייה ויבוש המוני ורק אז נארזים באריזות. הערכים התזונתיים הסיבים התזונתיים והויטמינים המהוללים היו שם עד לאפייה/קלייה. אבל מה נשאר אחרי ? מי יכול לבדוק ולמדוד מה מכל זה נשאר אחרי שזה עבר קלייה בחום של מאות מעלות ?
ובנושא אחר, אבל על רעיון דומה: כל התזונאים מציינים לנו את הערכים הגבוהים של ברזל שיש למשל בכבד, כמובן שיש גם ברזל במזון מן הצומח, אבל אני מבקש רגע להתמקד בבשר הכבד של העוף למשל. שמציינים שהוא עשיר בברזל. תמיד אומרים למי שחסר ברזל שיאכל כבדים (למי שאוכל בשר) השאלה שלי היא שוב: אותה כמות של ברזל שהמדענים ישבו ובדקו וציינו, זה ערכי הברזל בבשר חי או אחרי צלייה/טיגון/אפייה ?
אני יוצא מתוך הנחה שאין לאף אחד דרך לדעת מה בכלל נשאר מכמות הברזל בכבדים אחרי צלייה/המלחה טיגון/אפייה וכל טבלאות המזון המתייחסות לברזל בכבד זה מדידת הברזל כשמדובר בכבדים חיים..בבשר נא
אבל אף אחד מאיתנו לא אוכל כבדים חיים, אז כמה מהברזל באמת נשאר ? וכי יש דרך להעריך את זה ?

שאלה אחרונה ודי, אבל היא חשובה לי מאוד:
השום ידוע לפי כל מה שקראתי באינספור סגולות של בריאות, לרבות היותו מה שקרוי "אנטיביוטיקה מהטבע" , מאוד ממליצים על שום כמחטא וכמחסל חיידקים מספר1 .
והינה שוב שאלה מאותו בסיס: אף אחד מאיתנו (כמעט, לרוב) לא אוכל שום חי (סבתא שלי הפולניה עשתה זאת בצעירותה וכשהיו לה דלקות בחניכיים היתה שם שום חתוך חי על החניכיים, לא יודע אם יש עוד אנשים בימנו שיכולים לעשות דברים כאלה, וגם אז אי אפשר היה להתקרב אליה למרחק 20 מטר מהריח המסריח מהשום...) אנחנו לרוב או מבשלים או מטגנים את השום עם עוד דברים, אפילו קצת, כבר זה לא שום חי. ושוב השאלה העקרונית והמאוד חשובה: מה מכל הערכים התזונתיים שכולם מדברים עליהם אם בכלל נשאר בשום אחרי שטיגנתי או בשלתי אותו ?

בתודה מרא'ש
 

mykal

New member
תשובה לשאלתך

יש בידי ספר שנקרא "המילון הקלורי המלא"
שעונה בדיוק על שאלתך.
נכתב ע"י ד"ר יורם קנטור ,
הוא נותן אץת הערך הקלורי של המוצרים כפי שהם מובאים בגמירתם.
במשקל 100 גרם וגם הערך הקלורי כשהו מופיע כמנה לאכילה.
הוא מפרט למשל בכבד --כל האופציות שהבאת--מבושל/מטוגן וכד'.
בדגנים--הוא מונה אותם ממש אחד לאחד, וגם כמנה עם חלב.
כך שכן ניתן לדעת.
בהצלחה.
 
השאלה שלך מורכבת ויש לה תשובות בכמה מישורים

בטבלאות מזון כותבים את הערך התזונתי של המזון בצורות הבישול השונות.
אפשר לבדוק ערכים לאחר צורות בישול שונות ואז לרשום אותם. זה די פשוט אפילו.
ואז תוכל לקרוא במקומות שונים כמו הקישור שרשמה מיקל או בנטוגרין ובעוד מקומות.
לגבי הקורנפלקס זה די מורכב. קודם כל טמפרטורת הקליה היא לא של כמה מאות מעלות. ההשפעה של החום על ויטמינים ומינרלים שונה. לכל אחד יש התייחסות אחרת. בכל מקרה, הויטמינים והמינרלים מוספים לקורנפלקס והם לא חלק מקורי של הרכיבים שלו.
מה שחשוב בהתייחסות לקורנפלקס ולחומרים עליהם אתה שואל היא מה מידת הספיגה שלהם. הכמות הרשומה מעניינת אבל השאלה הגדולה כמה מהם נספג.
כנ"ל עולה שאלה לגבי הכבד ושם השאלה אחרת. כבד מוכשר....כמה ברזל יוצא עקב ההמלחה? אילו נתונים שלא באים לידי ביטוי בטבלאות.
שום - החומר הפעיל נמצא בשום חי ומופעל בזמן חיתוך השום. מומלץ לתת לשום לשהות כמה דקות באוויר החופשי לפני שאוכלים אותו. במידה ומבשלים, ההמלצה להוסיף לפני סוף הבישול. המון מחקרים בנושא וכולם על החומרים בשום חי ולא מבושל. אז הנה, זו התשובה.
 
למעלה