שאלה: פוליסמיה+היכללות=?

[אלי נוריגבי]

שאלה: פוליסמיה+היכללות=?

האם מישהו/י יכול/ה להאיר את עיניי באשר למקרים שבהם מילה מסוימת משמשת הן עבור תחום חלות כלשהו, והן באופן ספציפי עבור תת-קבוצה של תחום חלות זה ? למשל: למילה x יש תחום חלות A, אך באופן ספציפי תחום חלות B, כאשר B הוא תת קבוצה של A. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, במקרה הבא: למילה y יש תחום חלות C כאשר C היא תת קבוצה של A. כלומר, בין y לבין x במובן הרחב יש יחס של היכללות. אולם, דוברי השפה עשוים להעמיד את x ואת y כשתי מילים מנוגדות, ובמקרה זה השימוש ב-x יהיה במובנו הצר.

 

[Eldad S]

אלי, אולי תוכל לתת לנו איזו

דוגמה קונקרטית, כדי שיהיה ברור יותר למה כוונתך? <וחוץ מזה - שלום שוב

>

 

[Nissan Altschuler]

אני יכול לנסות

אני הבנתי שפוליסמיה(POLYSEMY) זה כאשר מילה אחת היא בעלת מספר משמעויות אשר באות לידי ביטוי בהקשרים שונים(בניגוד לMONOSEMY). כמו משחק שבהקשר אחד יכול להתפרש כהשתתפות במחזה, ובהקשר אחר יכול להתפרש כפעילות למטרת שעשוע, ובשפות אחרות אותה המילה בהקשר שונה מתפרשת כנגינה. נראה לי דוגמא טובה לנושא שאלי הציג תהיה סוגיית האפרוחים והגוזלים אשר בתנ"ך שניהם מציינים צאצאים של עופות אך אנו כיום מגדירים אותם יותר ספציפית כאשר אפרוח הוא רק צאצא היכול להסתדר בכוחות עצמו מרגע הבקיעה, וגוזל הוא צאצא אשר אינו יכול לעשות כן והוא תלוי לחלוטין בהורה. עוד דוגמא לדעתי תהיה מין סוג זן אשר אנו בחיי היומיום נוטים להשתמש בהם כמילים נרדפות לצורך סיווג ומיון אך בביולוגיה יש להם משמעויות צרות מאוד כאשר זן הוא תת קבוצה של מין המתאר אוכלוסיה אשר פרטיה מסוגלים להזדווג עם פרטי זן אחר מאותו מין לימירת צאצא פורה. בעוד שהזדווגות בין פרטים ממינים שונים לא תוביל לצאצא או שלא תוביל לצאצמא פורה וקבוצה של מינים יכולים להשתייך לסוג על פי תכונותיהם.

 

[Nissan Altschuler]

עוד דוגמא

פוליסמיה - "הגה" בהקשר אחד האמצעי לנווט איתו את הרכב, בהקשר אחר צליל. ו"קול" אשר בהקשר אחד יכול להיות כל צליל(קול הרוח) ובמקרה אחר הצליל הספציפי הנוצר במיתרי הקול, ובהקשר אחר קריאה(קול קורא) לגיוס לאיזו מטרה שהוא לא בהכרח קול המתבטא בצליל, ועוד קול שאינו מתבטא בצליל זהו קול המצביע בבחירות. ולפי הנושא שאותו אלי הציג יש הגה וקול ששניהם צלילים,במקרה בו קול מייצג צליל ממשי, אך הגייה היא ייחודית להפקת צליל מהפה כחלק מהדיבור, ואילו הפקת קולות אחרים מוצאם אינו בהכרח מהפה אך בהעמדה של האחד למול ההגה נוצר מין ניגוד כך שהגה מיוחס לצליל היוצא מהפה כחלק מהדיבור בלבד ואילו קול מיוחס להפקת צליל באמצעי אחר. ובהעמדה של צליל מול קול, אז קול נעשה ייחודי לצליל טבעי וצליל הוא קול המופק באופן סינטטי אולי באמצעות כלי נגינה. וכאשר לוקחים את הקול והצליל אל תחום ההגייה אז קול הופך להיות למכלול ההגייה ואילו הצליל מתייחס רק לפן המוסיקלי של ההגייה איך הוא נשמע.(הצליל של הקול). כך הגה צליל וקול ששלושתם נקלטים אצלנו במידה שווה באוזן מקבלים משמעויות צרות כאשר קול מקבל משמעות של אמצעי ביטוי הגה מקבל משמעות של תוצאת פעולת מיתרי הקול הלשון דפנות הפה וקדמת הפה והצליל מתייחס לפן המוסיקלי של כל התהליך הזה. נראה לי זה מתאים לנוסחא אותה הציג אלי.

 

[אלי נוריגבי]

../images/Emo45.gif