שאלה פילוסופית:למה לומדים היסטוריה?

billyray

New member
שאלה פילוסופית:למה לומדים היסטוריה?

בטוח אחד הפילוסופים הידועים כתב על זה איפשהו.. מישהו מוכן לעזור לי למצוא את התשובה? לפי דברי פילוסופים ידועים או לפי דעותיו שלו.. השאלה היא יותר: למה צריך לדעת היסטוריה? מה זה נותן?
 

hilabarak

New member
אין לזה ממש קשר לפילוסופיה, יש

ידע שנצבר בעולם ולימודי ההיסטוריה מאפשרים נגישות אליו. מנהיגים שהצליחו להעביר תהליכים מדהימים (גנדי ששחרר את הודו ללא שנורתה ירייה אחת), מנהיגים שעשו שגיאות, מלכים שנפלו. מצביאים שהצליחו לנצח צבאות עם עדיפות מספרית, מצביאים שהפסידו לצבאות, שינויים חברתיים שנעשו מתוקף אירועים, תהליכים כלכליים שהצליחו ונכשלו, פילוסופים שדרך החשיבה שלהם התעצבה בהתאם לתקופה וראוי להבין את התקופה וכולי וכולי וכולי. יש אנשים שלומדים היסטוריה צבאית, יש אנשים שלומדים היסטוריה של תהליכים מדיניים, יש אנשים שלומדים היסטוריה של שיוניים חברתיים, כל אחד ומה שמעניין אותו. לא תמצא שם תשובות, אלא הבנה יותר טובה של תהליכים ומאורעות (בגלל שאתה רואה את כל התהליך מתחילתו ועד סופו). ככל שתבין יותר טוב תוכל להחליט יותר טוב. רק שתדע שרוב ההבנה הכלכלית מבוססת על ניסיון העבר, לומדים איך מדינות הגיבו ואיך עסקים הגיבו לאירועים, רואים מה הצליח ומה נכשל ומפתחים תיאוריות חדשות שהן יותר מבוססות על ניסיון ופחות על תיאוריה.
 

billyray

New member
אוקיי, תודה, ושאלת המשך..

אם כן, אז למה יש ללמוד ספציפית את ההיסטוריה של העם שלנו (במקרה הזה העם היהודי)? אם לומדים היסטוריה על מנת ללמוד ממאורעות העבר, אז למה צריך לייחד לימודי היסטוריה ללימודים ספציפים של העם הזה? למה בעצם אומרים "עם שלא יודע את עברו עתידו שרוי בעלטה"? ותודה למגיב/ה השני על ההמלצה.. אני אנסה למצוא את הספר..
 

hilabarak

New member
מי אמר שהאימרה הזו על העם נכונה ?

יש משהו שמגבש את העם, בזה שאנשים מכירים את העבר והמורשת. אבל להגיד "שרוי בעלטה" זה קצת דרמטי מידי לטעמי. אם ניקח את הבנת הציונות למשל. ברור שאם אדם לא יודע מה עבר על היהודים באירופה ומה גרם להם לבוא למדינה הזו, אז קשה להגן עליה. חלק מהמוטיביציה של צבא למשל, נקבעת על ידי ידיעת והבנה מדוע אנחנו כאן. אבל נושא הזה של לימוד ספציפי של מורשת עם, הוא הרבה יותר פסיכולוגיה של גיבוש, מאשר מידע שבאמת תורם להבנה (למעט כמובן לאיש ש.ב.כ שחשוב לו להבין מה הערבים חושבים ומהיכן זה הגיע).
 

אורן ג

New member
מסכים ומוסיף

אנחנו לא רק לומדים היסטוריה של העם שלנו אלא קיימת גם היסטוריה כללית. לומדים על תהלכים היסטורים שונים בעולם שהביאו למצבים קיצוניים יותר או פחות. זאת על מנת שתהיה מודעות באשר לסימפטומים שונים שמרמזים על חזרת ההסיטוריה. יש גם היסטוריה לכל תחום שנלמד כמו תולדות האומנות, תולדות האדריכלות וכל התולדות למינהם. במקצועות כמו אומנות ההיסטוריה יכולה להשפיע על היצירות בהווה. כך למשל כאשר התגלו הכתבים של אפלטון, ניכרת באותה התקופה, השפעה של כתביו על פילוסופים אחרים. לגבי ההסיטוריה של עם, יש כאן חלק מתהליך הלאומיות שעובר על עם. תהליך הגיבוש על עם אחד. בהגדרה הנפוצה של המילה "עם", מצויינת גם "היסטוריה משותפת". היסטוריה, אם כן, זה משהו שמאחד את העם, ומיחד אותו מעמים אחרים. וכמו שנכתב כאן כבר לפני, מאחד את הכוחות הלוחמים שלו מסביב למטרה. זאת הסיבה שבצבאות רבים בעולם קיים דגש על מורשת קרב למשל. לכל העמים בעולם קיימים מיתוסים שנתפסים כעובדות היסטוריות, למרות שלא היו ולא נבראו. בכל העמים בעולם, ההיסטוריה בדרך כלל מצונזרת כך שתתאים לסיפור ההרואי המתאים לעם. הדבר מדגיש את חשיבות ההיסטוריה של העם בגיבוש ההגנה על עצמו, ואופיו הלאומי. דוגמא נוספת לעד כמה חשובה ההסטוריה בעיני עם, היא בחגים כמו היום. חגים נחגגים לפי המסורת על אירועים היסטורים. אנו חוגגים את פסח לזכר יציאת מצריים את סוכות לזכר הסוכות שבנו בני ישראל, את פורים אנו חוגגים לזכר סיפור מגילת אסתר, חנוכה לזכר נס כד השמן. זאת על מנת להזכיר וללמד את עצמינו אירועים היסטורים שקרו בעבר. אז בנתיים חג שמח!!!
 

billyray

New member
אם כך...

אז לאדם בודד לא חשוב ללמוד היסטוריה של עמו, אל חשוב לממשלה ללמד את אזרחיה את ההיסטוריה של עמם... נכון?
 

hilabarak

New member
לא הייתי אומר לממשלה כמו לממסד

זה או אחר. הממסד הדתי רוצה שתשמר את התרבות והמורשת היהודית. המדינה רוצה נניח לשמר ציונות. לצהל חשוב לספר לך על מורשת קרב. אימא שלי שהחליטה שהיא נציגת הממסד המשפחתי מספרת לא מעט על ההיסטוריה של משפחתה ומשפחת אבי (לילדים שלי ושל אחיי היא כבר מספרת על ילדותי וילדות אחיי). ואבא שלי שמרגיש בקושי נציג של עצמו (כמוני) לא זוכר מה הוא אכל אתמול בארוחת בוקר. ולהורים שלי יש חוג טיולים עם מדריך שעצמאית מלמד על ההיסטוריה של מדינת ישראל סתם כי הוא מרגיש זאת כשליחות. הייתי אומר שכל מי שחשובה לו מורשת עמו או ארצו, עוסק בנושא. המדינה בכל מקרה תעסוק בזה. גם בארה"ב ואירופה יש לימודי היסטוריה של אותה מדינה.
 

billyray

New member
כן.. אבל השאלה היא..

למה כל מי שחשובה לו מורשת עמו עוסק בזה? למה מורשת עמו חשובה?
 

hilabarak

New member
תראה ככל שאדם יותר צעיר הוא נוטה

יותר לחפש אחר חוויות ודברים חדשים. ככל שאדם יותר מבוגר הוא נוטה לחזור למקור. אני אתן דוגמא, בתחילת המסע הרוחני שלי ממש חיפשתי אנשים שיבינו את נושא הרוחניות. די התנתקתי מחברים ורכשתי חדשים. אחרי שנה וחצי בערך ראיתי שהשפה המשותפת שלי עם חברי הרוחניים החדשים איננה קולחת, הם הרבה יותר "מעופפים" ממני. אני תכליתי ורוצה לקדם דברים והם כל הזמן מחפשים רק לזרום ובפועל שום דבר לא קורה בחיים שלהם. אז חדשתי קשר עם חבריי הישנים והסתבר שלא סתם הייתי איתם. כי אני הרבה יותר תכליתי ומעשי כמוהם והרוחניות רק שיפרה את זווית הראייה שלי על מה בדיוק להשיג. ובגישתי החדשה הם גם כמובן הקשיבו יותר ובכלל השיח איתם הרבה יותר עשיר מבחינתי מאשר עם ה"רוחניים". בקיצור, אדם נוטה לחזור למקור כי ככה הוא בנוי. שיכבה על שיכבה על שיכבה. וככל שאתה מתבגר אתה רואה זאת. אינך יכול לנתק את החשיבה שלך מהעובדה שאתה בן לאדם שנרדף במשך 2,000 שנה ומהעודבה שעברנו שואה ומהעובדה שאנחנו 50 שנה במלחמה. אדם שמתבגר וצובר חוכמה מבין שהוא לא מנותק מהמציאות והעבר של עצמו. ברק (אני) למשל הוא בן להוריו (תכליתים ומעשיים ויהיה כזה) והוא אח אחיו והוא עם הסתכלות יהודית על העולם דרך מוסר והבנת רדיפה וחשיבה פולנית של אימא שלו שלימודים זה חשוב וכולי. לכן אנשים לומדים מהיכן באו כדי להבין יותר טוב היכן הם נמצאים. הם גם רואים שכל פעם שאתה נוטש את העבר שלך, אז יש הסתברות שיקרה לך מה שקרה לי (שלא מצאתי עצמי בסביבה החדש). כמה יורדים ישראלים יש שאחרי 30 שנה בארץ זרה נוחתים בארץ וטוענים "זה המקום היחיד שאני מרגיש בבית". ככה זה, זה האדם. אני מקווה שעניתי לך דרך האינטואיציה לפחות.
 

billyray

New member
אתה יודע מה?

ממש הבנתי את העניין... וקלטתי גם... פשוט תודה!
 

דלית ס

New member
היטוריה

לדעתי לומדים היסוריה גם כדי להבין איך הגענו(היום) לאן שהגענו.
 

pzirpim

New member
שלום רב,

מקום ממנו להתחיל: R. G. Collingwood-The Idea of History בברכה
 
יש תשובות פילוסופיות

עיין בטקסט "כיצד מועילה ומזיקה ההסטוריה לחיים" מאת פרידריך ניטשה (תרגום ישראל אלדד, הוצאת שוקן). עיין בספרו של יהודה גוטהלף "היש תקנה לאדם ולחברה", עיין בספרו של נתן רוטנשטרייך "יהדות ואנושיות", עיין בספרו של יוהאן הויזינחה "סתיו ימי הביניים" (שהוא ספר הסטוריה ולא על הסטוריה), למה שאתן לך תשובות ידידי? לא היית רוצה למצוא אותן בעצמך? גוטהלף למשל מעמידנו נוכח התובנה שההסטוריה מעמידה בפנינו אפשרויות ביחס להווה ולעתיד, ניטשה חושב שאנחנו צריכים לקחת מן ההסטוריה כל מה שמקדם את כוחות החיים והיצירה (דרך השראה או למידה), הויזינחה חושב שעלינו ללמוד הסוןריה מפני שזה מעניין כל כך, ופילוסופים פוסט מודרנים ישלחו אותך ללמוד הסטוריה מפני שמסתבר שהעבר נתון למניפולציה, לפרשנות וליצירה לא פחות מן העתיד!
 
למעלה