שאלה פילוסופית ש...

[tia4good]

שאלה פילוסופית ש...

מעסיקה אותי מדי פעם ובעיקר לאחרונה.... אולי יהיה למישהו רעיון, אני מקווה שאסביר את עצמי כמו שצריך... ובכן... אהמ, אני תוההה... הקבלה אומרת שכדי להינות ממשהו באמת, אבל באמת, צריך לעבוד בשבילו קשה, כי רק ככה יודעים להעריך את האושר, דרך הקושי, שרק דרך השינאה לומדים להעריך את האהבה וכד´.. ואומרים גם שאנחנו כבני אנוש מנצלים רק 5% מהיכולת השכלית שלנו ושמחשבות יוצרות מציאות, אם כך, אני תוהה למה שלא ניצור במחשבתינו מציאות קלה? למה לא ללכת על הפשוט ולהינות מזה? זה אפשרי בכלל? ואם לא, אז האם זה אומר שרק בדרך הקשה אפשר למצות דברים? בקל או בקשה? להשגת האושר והסיפוק ... כי תהיתי, להתייחסותכם אודה יום טוב, טיה

 

[כויפר חרדי]

הקבלה אומרת !! ../images/Emo163.gif

מה זה "הקבלה אומרת" הקבלה נכתבה ע"י אנשים, אז אפשר לאומר "אנשים אומרים".

 

[טומפסון]

לא בדיוק שאלה פילוסופית...

טיה, אם הבנתי אותך נכון, הרי ששאלתך מורכבת בעיקרה מרוחניות. את יוצאת מתוך נקודת הנחה של תורת הקבלה ומקבלת זאת כעובדה. ולאחר מכן את קופצת לאמירה המיוחסת לאלברט איינשטיין בנוגע לניצול הפוטנציאל השכלי, (7%-10%) וגם את זה את מציגה כעובדה ובאותה נשימה את מציגה את אחד העקרונות הרוחניים החשובים ביותר על ה"מחשבות המחוללות את המציאות" וגם את עקרון זה את מקבלת כעובדה...את מערבבת תחומים שונים בין העולם הפיסיקלי לעולם המטאפיזי. להבנתי, יש להתעמק בכל תחום בנפרד על מנת לנסות ולהשיב לך על שאלתך, תחום הקבלה מכיל בתוכו תשובות ממש כפי שתחום הפסיכולוגיה והאבולוציה של השכל מכילה בתוכה תשובות וממש כפי שעולם הרוחניות, או העידן החדש מספק הסברים לרעיון על המציאות שהיא ראי המחשבות שלנו. אני אנסה לענות לך בתחום הרוחני ולא הפילוסופי-פסיכולוגי...עקרון חשוב נוסף ברוחניות טוען כי "כל הדברים הם בדיוק כפי שהם צריכים להיות", ורעיון זה משוייך למחשבה על התנסות הנפש ותיקונה, (רעיון שקיים גם בקבלה), ולכן את צריכה להבין שכל השיעורים שלך נבחרו בקפידה ע"י העצמי שלך ואת חווה את השיעורים האלה כחלק מאותה התנסות שהנפש שלך זקוקה לה, כחלק מהמסע שלך לעצמך. ברגע שאת מרגישה שאכן זה כך, את מקבלת את כל הדברים בצורה שליווה יותר והופכת להיות מודעת יותר לזרם המחשבות שעובר לך בראש עד למצב שאת מצליחה לטהר את הראש מכל מחשבה שלילית שאינה תורמת לך דבר מלבד דאגות או טרדות. במצב הזה, כאשר את עומדת על המשמר ומגרשת כל מחשבה שלילית ברגע שהיא מנסה לפלוש לך לראש, את מצליחה לשים לב לחלק החיובי של המחשבות שבך ואז מתחיל לחול שינוי בחייך. המציאות שלך מתחילה להשתנות ואת מקרינה את השינוי לסביבה שמגיבה בחיוב אלייך וכך מתחיל אפקט חיובי של "כדור-שלג" להתגלגל. בשאלה שלך מקופלת הנחה נוספת על מציאות קשה ואומללה ואם תקבלי את המציאות ככזאת, יהיה לך קשה מאוד לראות את ה"חצי כוס המלאה" שהחיים מציעים לכל אחד מאיתנו, חצי כוס שלרוב מוסתרת מאיתנו בגלל טרדות היום יום ומחשבות על קיום ברווחה ועל רכוש. אגב, בתחום המדעי, אפשר לראות במציאות כחלק טבעי אבולציוני ורצוי, (כן, אני יודע, למרות ה"זוועות" המתרחשות בעולמנו) ממש כפי שקרה לדינוזאורים שנכחדו ופינו מקום להופעת המין האנושי ולכל הפלאים שנלווים לו. (בראיה רגעית נראים הדברים באופן שלילי כאסון, אולם בראיה קוסמית לעולם יצמח רק טוב)

 

[tia4good]

טומי I DO, מתי ובאיזה אולמי? ../images/Emo13.gif

WOW או קיי... חתיכת מענה... תודה על ההתייחסות ותודה שעשית קצת סדר בשאלה שלי ואכיין, מודה... אני קרובה יותר לעולם הרוח, אז הגיוני שהשאלה שלי מורכבת יותר מרוחניות. ובקשר לעובדות... ציינתי יותר אמונות שלי, דברים ששמעתי, קראתי, למדתי ואימצתי לעצמי כי מרגיש לי נכון איתם. אם זאת עובדה? לא יודעת, אבל אני מאמינה בדברים האלה שגם קצת סותרים אחד את השני וכאן ברשותך אני רוצה להרחיב את שאלתי, ואני אשמח לשמוע מה דעתך בעניין. בתגובתך הזכרת עיקרון רוחני נוסף "כל הדברים הם בדיוק כפי שהם צריכים להיות"... ואני אומרת BINGO, זאת הדילמה שלי... אני אדבר ת´חלס - מדובר באהבה (הכל איכשהו מתקשר לאהבה (עוד אמונה שלי) טעם החיים), נניח (רק נניח... ) שיש אהבה, שמתחילה יופי, ממשיכה עוד יותר יופי, חיבור מיוחד, ריגוש, ופתאום צד אחד נעלם, מתחרט וחוזר ואהבה מתעצמת ואז שוב היעלמות - עכשיו נכנסת הדילמה - תופים בבקשה.... אני רוצה את האהבה הזאת... מחשבות יוצרות מציאות - משמע - בכוחי ליצור את המציאות שאני רוצה, להחזיר אליי את האהבה הזאת בכח המחשבה - אבל.... אז נתקע לי העיקרון הזה ש"כל הדברים הם בדיוק כפי שהם צריכים להיות" TADA דילמה אם זה ממש מרגיש שזה זה, איך אפשר להיות ´פסיבית´ ולקבל את המציאות כמו שהיא ועוד בידיעה שאני יכולה ליצור לעצמי את המציאות שאני רוצה בכח המחשבה... זה נורא מפתה להילחם - לא חושב?! הבנת מה ניסיתי להגיד?! אשמח לשמוע את דעתך ושוב תודה TIA

 

[טומפסון]

אכן טעם משובח...

הוא טעמה של האהבה... היי טיה, אם אני מבין אותך נכון, את מדברת על אהבה רומנטית, אהבה מהסוג הטוב ביותר, העוצמתי ביותר, המפחיד ביותר...מהסוג שבו יש הרגשה ששניים הופכים להיות אחד וכל העולם הופך להיות מגרש משחקים עם מתקני שעשועים, מזג האויר תמיד בהיר והשמש זורחת בכל שעות היממה...(אולי קצת נסחפתי...

באהבה מהסוג הזה קיימת משיכה מינית חזקה מאוד, אפילו חייתית, תאוות בשרים שפועלת על כל נימי החושים שלנו ומחוברת ישירות למרכז העונג שבנו. ההרגשה כל כך מדהימה שמייד מופיע גם החשש שכל זה עלול להסתיים פתאום, או לדעוך לאחר זמן מסויים של שכרון חושים וכך נוצר תמהיל שמורכב ממשיכה מינית חזקה המלווה בחרדת נטישה ולתמהיל הזה אנו קוראים, אהבה, ועם התחושה הזאת בבטן, מתבטלות כל התחושות האחרות והמחשבות השקולות מפנות מקום לסוג אחד של מחשבה, על אהבה ועל הצד השני. (זו דעתי, בכל אופן) עכשיו, בנוגע לדברים שהם כפי שהם צריכים להיות...הכל היה מיוחד ומדהים בקשר שלכם? אז מה קרה שהוא פתאום נעלם? האם יכול להיות שרק אצלך בראש הכל היה מושלם? אולי השלכת אליו את התשוקות הסמויות שקיימות בך על זוגיות ועל אהבה והוא בכלל לא היה במקום הזה? אולי רצית כל כך שזה יהיה מושלם עד שבחרת להתעלם מסימנים קטנים וגדולים שרמזו על העלמותו הצפויה בעתיד? אני לא אומר כלום, למעט הרמיזה שרק את, בתוך תוכך יודעת את התשובות באופן מלא ויתכן שלא תמיד בצורה מודעת. בכל אופן, יתכן שמאוד שכל זה קרה על מנת לגרום לך עצבות מסויימת, מהסוג שגורם לך לעצור רגע אחד ממחול החיים המטורף ולהתבונן פנימה לתוך עצמך, אולי זו המשמעות של הדברים שהם כפי שהם צריכים להיות? את רוצה את האהבה הזאת מהסיבות שלא תמיד את יודעת עליהן ואת רוצה אותה יותר ויותר ככל שהיא בלתי מושגת, זה הטבע האנושי, לרצות את מה שאין ביכולתו להשיג ולהתעלם או להשתעמם מהדבר המושג והמובן מאליו...המחשבות יוצרות את המציאות ברמה הפשוטה ביותר...המחשבות הנלוות לאהבה ומעוררות את הפחד מפני סיום הקשר, בהכרח מביאות לסיום הקשר..אז עכשיו, לאחר שהמחשבות הצליחו לחולל את המציאות של הפרידה וסיום הקשר נוצר בלבול ורצון לחזור למוכר והבטוח, הידוע והנוח, לריחות ולטעמים, לחום ותחושת הצמר גפן...ברמה הרוחנית היותר גבוה, אפשר לדמות את הקשר שבינך ובין מושא אהבתך, כחוזה שנכרת בין נשמותיכם אי שם בעבר הרחוק והעמוק...סעיפי החוזה היו כאלה שכל נשמה ביקשה לעצמה תפקיד במפגש ביניכם על מנת לחוות חוויה רגשית, אשר ממנה היא תלמד ותתפתח. (זה אולי המקום לציין את השאלה שלך על צמיחה מתוך קושי ועל למידה בדרך הקשה בלבד). החוזה שנכרת ביניכם מתמלא בדיוק בהתאם לסעיפים ששניכם הסכמתם עליהם, ויתכן שזה יראה כלא הוגן או כחסר תכלית, אולם בראיה על זמנית, מה שקורה לך הוא בדיוק מה שצריך לקרות לך...והדברים הם בדיוק כפי שהם צריכים להיות...מתנצל שההתייחסות לדברייך היתה ארוכה כל כך, אולם עדיין זה הכי קצר שיכולתי לכתוב במטרה להעביר לך את ה"אני מאמין שלי"...

 

[benny afro]

את יכולה ליצור את העולם בכוח

דמיונך,זה נכון מאוד, בכח הרצון יותר נכון. עכשיו בקשר לדילמה, יש שני רמות של מודעות בקשר לדברים שקורים: הרמה הראשונה, הרמה "הספונטנית",נקרא לה ככה,הרמה שאתה לא במודע עושה דברים, כמו שתומפסון אמר,מחשבות על סיום הקשר,באמת יביאו לסיום הקשר, אבל אתה לא מודע להשפעה של מחשבות אלה, אתה חושב אותן,אבל לא מתכוון להשפיע, מכאן ש"כל הדברים הם בדיוק כפי שהם צריכים להיות" מתקיים פה,כי בעצם הדברים היו אמורים להגיע לסיום,ומכאן ששתי ההנחות עבדו ביחד, המחשבה שלך יצרה את הסיום שהיה אמור לקרות. אבל עכשיו הרמה השנייה, הרמה "המודעת", הרמה בה אתה מודע לזה שמחשבתך הולכת לשנות,כאן יש יותר התערבות של כוח רצון והשקעה כדי להפוך את המחשבה לפיזיות,אבל בעצם אין כאן סתירה בין זה,לבין זה שהדברים הם כמו שהם צריכים להיות...תפיסה לא נכונה של המשפט,בקשר לאהבה יובילו אותך לדרדור רציני,כי מתי שתגיעו לשפל,אתה תחשוב שככה זה צריך להיות וככה זה ימשיך וידרדר,ובשביל צמיחה צריך להשקיע,האמת שכאן זה מתחבר לי לפילוסופיה תרמודינמית(למי שיודע קצת כימיה),אבל עזבי, בקיצר,אסור לתפוס שעולם הוא כמו שהוא עכשיו וככה הוא ישאר,צריך לשנות את המשמעות, כל הדברים הם כמו שהם צריכים להיות,כלומר,גם המחשבה על שינוי קיימת עכשיו,וככה זה צריך להיות,שאני הולכת לשנות את המציאות. טוב זה היה ארוך,מקווה שזה מובן.

 

[סולון האטלנטי]

ואיך תיצרי מציאות קלה

ופשוטה אם לא תדעי מהי מציאות קשה ומורכבת? כשאומרים את הפך הדבר בד"כ יודעים מהו אותו הדבר... וברמה הנהנתנית: נניח שאת חיה "פשוט", את לא תסבלי מזה, אבל גם לא תהני, כי הנאה, כל הנאה (בעולם הזה) היא פורקן. "בידור" = פיזור. כשאין מה לפזר, לא נהנים. (ונכללים בתוך הפיזורים גם לחצים פסיכולוגיים שיודעים מהי מציאות מסובכת וכו´) שוב אמרתי דבר עמוק, אז נא להעמיק...

 

[אמיר בצי]

תני לי לשאול אותך שאלה אחרת

אכל פעם אוכל סיני.... אם כן אז נכון יש את הרוטב ה"חמוץ מתוק".... אם הוא היה רק מתוק אז האוכל היה טעים... הריי החמוץ סך הכל מדגיש את המתיקות.... כי מי שאוכל הרבה אוכל סיני יודע שמה שטעים בו זה המתיקות... רק הערה אחרונה... סינים הם עם חכם... הם לא היו עושים את הרוטב חמוץ מתוק אם לא היה בזה צורך