שאלה פרווה

שאלה פרווה

לפי מיטב הבנתי עוף נחשב בשר. שאלתי היא מדוע ביצים נחשבים פרווה?ומעבר לכך, איך מתייחסת התורה לביצה- מן דבר שהוא לא חי אלא "בדרך" אל החיים?
 

masorti

New member
בשר הוא רק בשר...

ביצה היוצאת מהתרנגולת אינה בשרית, כפי שהחלב היוצא מהפרה אינו בשרי, וכפי שהצמר היוצא מהכבשה אינו בשרי. ומכיון שרק חלב הוא חלבי, אזי הביצה אינה חלבית אלא פרווה. נ.ב. גם העצם של הפרה אינה בשרית אם ניקית ממנה לחלוטין את הבשר. לכן עקרונית מותר להשתמש בעצמות של בהמה כשרה לצורך ייצור ג'לטין שיוכנס למוצרים חלביים. בישראל נוהגים להחמיר והחברות לא משתמשים כלל בג'לטין מן החי במוצרי חלב.
 

ליבליך

New member
האם אתה מתכוון...

שבישראל נוהגים להחמיר ולסרב לתת ליצרן כזה תעודת כשרות למרות שהוא מייצר מוצר כשר? אני לא בטוח שגוף ממשלתי כגון הרבנות רשאי לעשות דבר כזה. אם זה נעשה, זה לא נראה לי תקין. או שאולי אתה מתכוון רק לכשרות של בד"צים?
 

arriy80

New member
הכשרות בישראל

כפי הנראה, הרבנות הראשית מתירה את השימוש בג'לטין המופק מבהמות (העומד בתנאי הפוסקים המתירים), לעומתה, ארגון ה-OU אוסר לחלוטין את הסוג הזה (כנראה לפי פסיקת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל). היות והרבנות היא הגוף המוסמך לספק תעודת כשרות לפי בחינתה את כשרות המוצר, ראשיה יכולים להנהיג איסור או היתר לפי שיטות פסיקה שהם - הרבנים - מקבלים, ורואים כמתאימים לכלל הציבור. לא נראה לי תקין שמי שלא מבין בעניני כשרות לפרטיהם הסבוכים, יאמר לרבנים כיצד למלא את תפקידם. כשרות הבד"צים הפרטיים אינם נושא ציבורי, מפני שמעצם התהוותם שמו להם למטרה להשמע אך ורק להוראות ההלכה, ולא להשפעת השלטון שאנשיו בדר"כ רחוקים מאד מידיעת ההלכה ובכלל מהסכמה לה.
 

ליבליך

New member
הכוונה אינה להכתיב לרבנות מהי כשרות

אלא רק לומר שהיות והם נותנים שירות ציבורי מטעם המדינה, והיות וקיימים ציבורים שונים שיכולים להיות מאכלים ש"כשרים" לפי פסיקת קהילה מסויימת אך "אינם כשרים" לפי פסיקת קהילה אחרת, לא נראה לי שהרבנות רשאית לעשות דין לעצמה ולהחליט לפי השקפתה-היא. לדעתי הרבנות צריכה להיות מעין "מכון תקנים": לוודא שמזון מסויים עומד באותן דרישות כשרות שהוא מתיימר לעמוד בהן. ייתכן שיצרן מסויים מייעד את מוצריו לאחת הקהילות המקילות יותר - ואז אין סיבה לא לאשר לו שהמוצר עומד באותן דרישות כשרות שאותה קהילה מקפידה עליהן, גם אם הוא לא עומד בדרישות המחמירות יותר. הבעיה היא שהרבנות היא דיכוטומית - היא מסווגת מוצרים ל"כשר" או "לא כשר" (וליתר דיוק - מסווגת בתי עסק, שגם זו בעיה בפני עצמה, שכבר הזכרתי פעם - אולי בתי העסק מוכרים מוצרים משני הסוגים, תוך הפרדה מספקת?), בעוד שחלקים שונים בציבור מבינים את המונח "כשר" באופנים שונים, וישנם מוצרים שהם כשרים לדעת מישהו, אך לא לדעת אחר. כל קביעה, לכל כיוון, היא בעייתית - או שמונעים ממישהו שלא בצדק לאכול מזון שהוא כשר לטעמו, או שגורמים לאחר לאכול מזון שלטעמו אינו כשר. לדעתי הפתרון היחיד הוא לסמן כ"כשר" כל מוצר שעומד בתנאי הכשרות המינימליים שמוסכמים על כולם, ולפרט על גבי האריזה באילו תנאים נוספים (שהדעות עליהם חלוקות) הוא עומד. בכל אופן, הבעיה הזו אינה בעיה לגבי עצם הכשרות, אלא בעיה טכנית, ואין צורך להבין בכשרות כדי להציע לה פתרון יעיל ולדרוש שייושם. מדבריך אני מבין שהרבנות אכן נוהגת לפי הפוסקים המקילים, ולא כפי שהבנתי קודם מן ההודעה המקורית.
 

arriy80

New member
אז מה הכוונה?

הרבנות היא גוף האחראי על הכשרות במדינה. המושג "כשרות" הוא מושג הלכתי, וככזה, רק אנשי הלכה יקבעו מה מוגדר כ"כשר" ומה לא. >או שמונעים ממישהו שלא בצדק לאכול מזון שהוא כשר לטעמו, או שגורמים לאחר לאכול מזון שלטעמו אינו כשר.< מה זה "כשר לטעמו"??? אם הבנתי את כוונתך: לטעמי כשר גם שרימפס, וגם חזירונים. אז לפי זה, הרבנות נוהגת כלפי בעוול, ולכן עליה לתת תעודת כשרות למסעדה שבבעלותי שמוכרת גם את המוצרים הנ"ל, מפני שהם "לטעמי". אם לכך התכוונת, הרי שאני מקווה שאתה נוכח בטענה שלי: אף אחד לא יכול לקבוע כרצונו את המושג "כשר" אלא רק אנשי ההלכה - הרבנות. אך אולי כוונתך היתה על טענה אחרת. אם יש שיטות פוסקים שמקילים בענין מסויים והרבנות נוהגת ע"פ השיטות האוסורת, הרי שהיא לא מתאימה את מנהגיה לרוב הציבור (המסתפק בשיטות המקילות), ומונעת ממנו מוצרים שכשרים לפי דרכו המסתפקת בכשרות מינימלית. גם טענה זו לא יכולה להטען אלא ע"י איש הלכה. שהרי מי מבין מהם "השיטות המקילות" ואם בכלל מתחשבים בהן לפסיקת הלכה למעשה? מי מבין בעניני מערכת כשרות שייתכן ובמתן אפשרות להקלות מסויימות, רמתה תרד מתחת למינימום המצופה, ואז באמת ייגרמו מכשולות חמורים שגם לרוב הציבור ממש לא רצויות. כמו"כ ייתכן שבמתן הקלות מסויימות, יוצרכו להשגחה הדוקה יותר, לפיקוח שורשי יותר, וכך "יצא שכרו בהפסדו".
 

masorti

New member
כוונתי פשוטה מאוד...

חברת תנובה (ואני מניח שגם שטראוס) אינה משתמשת בג'לטין מן החי במוצריה החלביים, למרות שעקרונית ניתן לעשות זאת ולקבל הכשר של הרבנות הראשית. ההחלטה הזו הינה מרצון ולא בכפייה. יתכן שאחד השיקולים הוא הרצון שהמוצרים יקבלו גם כשרות מהדרין (מה שלא יתכן במוצר חלבי עם ג'לטין מהחי). אין צורך שתחפש כפייה דתית בכל דבר.
 
למעלה